על רקע העלייה במספר האירועים הפליליים המערבים כלי נשק, במיוחד במגזר הערבי, פרסם (ראשון) פרקליט המדינה, שי ניצן, הנחייה לפרקליטים לפעול להחמרת הענישה בעבירות נשק. על פי עמדת התביעה, נקודת המוצא העונשית בגין עבירות אלה צריכה לכלול דרישה מבית המשפט למאסר בפועל לתקופה ממשית, אפילו אם מדובר בעבירה ראשונה.
"עבירות הנשק כרוכות מעצם מהותן בחומרה יתרה הנובעת מהסיכון הרב הטמון בשימוש בנשק לפגיעה בגוף ובנפש", כתב פרקליט המדינה בהנחיה, שהופצה למחוזות השונים. "החומרה שבעבירות הנשק נובעת בראש ובראשונה מהחשש לשימוש זדוני בו כדי לפגוע באחרים, אך גם בשל החשש לתאונות העלולות להיגרם בידי המחזיק בנשק או בידי אחר, לרבות קטין".
ההנחיה קובעת "מתחם מוצא" לכל סוג נשק, כלומר טווח ענישה עקרוני שאינו מתייחס למאפיינים ולנסיבות הייחודיות של כל עבירה פרטנית, אלא בהתייחסות גנרית להחזקה, נשיאה וסחר. ברשימה נכללים תחמושת, בקבוק תבערה, אקדח, רובה או תת מקלע וכן מטעני חבלה, בהם רואה הפרקליטות חומרה יתירה.
מתחם המוצא שקבע פרקליט המדינה אמור לשמש כמסגרת שעל פיה יש לגזור את "מתחם העונש ההולם".
כך, על החזקת תחמושת, תעתור הפרקליטות לשישה חודשי מאסר. על נשיאה תבקש שמונה חודשי מאסר ועל סחר – שנת מאסר בפועל. בעניין בקבוקי תבערה קובעת ההנחיה שישה עד 18 חודשי מסר בפועל בגין החזקה ו-10 עד 30 חודשים בגין סחר. על החזקת אקדח תבקש הפרקליטות לקבוע מתחם של בין שנה לשלוש שנות מאסר ובעבירות סחר, שנתיים עד שש שנים.
במקרה של מטען חבלה, בין אם נועד לפגוע בחיי אדם או להזיק לרכוש ולהפחיד, תבקש הפרקליטות בין שלוש לשבע שנות מאסר ועל סחר במטען חבלה – חמש עד 11 שנים.
עוד כותב ניצן כי "טענה להחזקת נשק לשם הגנה עצמית לא תשמש, לכשעצמה, הצדקה לחריגה לקולה ממתחם המוצא. ואולם, במקרה שבו קיימת תשתית ראייתית לכך שהנשק אכן הוחזק לשם הגנה עצמית בלבד, נוכח איום על המחזיק, ושלא על רקע 'סכסוך עברייני', הרי שאף שאין בכך כמובן כדי להצדיק את ביצוע העבירה, עדיין יכול שיקול זה להצדיק חריגה לקולא מהמתחם".