ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה מזהירים היום (שלישי) כי שנת הלימודים הקרובה עלולה שלא להיפתח, אם הקיצוץ המסתמן בתקציב ההשכלה הגבוהה בהיקף של כ-100 מיליון שקלים לשנה הקרובה ושל כחצי מיליארד שקלים בתוכנית החומש של המועצה להשכלה גבוהה. לדבריהם, הקיצוץ יפגע באיכות ההוראה, בפיתוח המחקר ובתוכניות לשילוב אוכלוסיות מוחלשות במערכת ההשכלה הגבוהה.
יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, אמר כי "לא ניתן לקרוא ולשאוף למצוינות ולצפות לפיתוחים רפואיים, טכנולוגיים וביטחוניים, כאשר מקצצים פעם אחר פעם בתקציב ההשכלה הגבוהה. לסיסמה Start-up Nation יש מחיר – והוא השקעה מתמדת ועיקשת בהשכלה הגבוהה. לא מתקבל על הדעת שבעוד מדינות העולם משקיעות סכומי עתק בהשכלה הגבוהה מתוך הכרה בחשיבותה לצמיחה הכלכלית, מדינת ישראל היא זו שפוגעת במו ידיה במשאב האסטרטגי החשוב ביותר שלה - המשאב האנושי".
לדבריו, ממשלת ישראל מצד אחד, מדברת גבוהה-גבוהה על הצורך בבלימת תופעת בריחת המוחות, ומאידך, מקצצת בתקציב האקדמיה ולמעשה דוחקת את החוקרים והמדענים המצוינים שלנו אל מחוץ לגבולות המדינה. "הגענו למצב שבו ישראל הפכה שם נרדף לפס ייצור לשיווק מדענים מוכשרים לחו"ל. ור"ה, כשומר הסף, לא יסכים שהמערכת והסטודנטים יהפכו שוב לשק החבטות של האוצר. אם הקיצוץ המתוכנן אכן יופעל הוא יעמיד בסימן שאלה את יכולתנו לפתוח את שנת הלימודים האקדמית הקרובה. חוסנה המדעי, הטכנולוגי והתרבותי של המדינה, הוא צורך ונכס אסטרטגי קיומי והוא תלוי באיכות ובעתיד ההשכלה הגבוהה", אמר פרופ' לביא.
פרופ' שלמה גרוסמן, יו"ר ור"מ - ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות ונשיא המכללה האקדמית אשקלון, אמר כי "מדובר בבשורה קשה וכואבת המציבה את עתיד ההשכלה הגבוהה בישראל בסימן שאלה. קיצוץ בתקציב משמעותו קיצוץ בכוח אדם ופגיעה במחקר האקדמי. הקיצוץ יחזק את בריחת המוחות מעבר לים ולא פחות חשוב, יפגע בסטודנטים. אין מדובר רק בפגיעה בסטודנטים הלומדים כיום, אלה גם ובעיקר, באלה המתעתדים לרכוש השכלה גבוהה בעתיד. הקיצוץ המדובר מתווסף לקיצוצים קודמים ומהווה מכת פטיש חזקה על החברה והכלכלה הישראלית ואסור לנו לקבלו כמובן מאליו".
גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, אמר כי "ישנה הסכמה על כך שיש להשכלה הגבוהה השפעה ארוכת טווח על המדינה, ועדיין בכל שנה בוחרים לקצץ ולהקטין משאבים דווקא בתחום זה, תחום שבטווח הארוך משפיע בצורה חיובית על הפריון של המשק. על פניו הקיצוץ של כ-50 מיליון ש"ח לשנה עליו מדובר נראה במבט ראשון כשולי. אך כשסוכמים את המספרים על פני שש השנים של התכנית הרב שנתית ומוסיפים את הקיצוץ שכבר צפוי היום בתקציב 2019 מגיעים כבר לחצי מיליארד שקל קיצוץ, וזה סכום שלתפיסתנו כסטודנטים יקשה על יציאה לדרך עם התכנית הרב שנתית, מכיוון שקיצוצים בסדר גודל כזה לרוב מתגלגלים בסופו של יום על כתפי הסטודנטים אם זה בתחום החדשנות בהוראה, אם בהיעדר קשר בין האקדמיה לשוק התעסוקה ואם ביצירת מסלולים ייעודיים על מנת להוביל לשוויון הזדמנויות עבור כלל אזרחי ישראל".
יו"ר הוועדה לתיכנון ותקצוב, פרופ' יפה זילברשץ, אמרה בתגובה לקיצות המוצע, כי "פגיעה בתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה היא פגיעה ישירה בתלמידים, ביכולת לגייס סגל איכותי ובבניית תשתית המחקר".
לדבריה, מערכת ההשכלה הגבוהה מהווה את השלד הבסיסי ביכולתה של מדינת ישראל להיות בחזית העולמית ברפואה, במדע ובטכנולוגיה, באמנות ובהומניסטיקה, בכלכלה ובתעשייה. "התקציב נבנה נדבך על גבי נדבך כדי לאפשר לשלד להיות מוצק ואיתן ולשאת על גבו את הפיתוח הנחוץ להשגת המטרות כולן. התקציב בא להבטיח גם את איכות ההוראה תוך מתן דגש על חדשנות בהוראה לרווחת הסטודנטים כמו גם הנגשת ההשכלה הגבוהה לכל שכבות האוכלוסייה בישראל ולאפשר למידה לכל אורך החיים".