ניצולת השואה ג'ני רוזנשטיין תפתח הערב (חמישי) תערוכה מציוריה בגלריה "בן עמי" בתל אביב, תחת הכותרת "זיכרון הופך ליצירה". רוזנשטיין ציירה בהשראת הזוועות שעברו עליה כילדה בשואה, וסיפרה לגבי גזית ברדיו ללא הפסקה 103FM: "נפתח לי חלון גדול. אני מקווה שבזכות האנשים האלה שעשו את הדבר הכי גדול בשבילי ואת המצווה הגדולה, שנתנו לי מקום להביע את עצמי בציורים שלי על החיים שלי, שעברתי בגיל קטן במחנות ריכוז.
"אלה תמונות בדיוק על החיים שלי, תמונות של העבר וגם של היום. יש לי תמונות ממש שחורות, שבתוכן אני עם מה שאני מרגישה. ויש לי תמונות יותר טריות עם יותר אדום ויותר חיים, שדרכן אני מנסה להשתחרר מהשכול והכאבים. באף גלריה אף אחד לא מספר על התמונות, כמו שאני מספרת כילדה ניצולת שואה מה שעברתי, מה שעשו לי ואיך שעשו לי. כל תמונה מתארת בפירוט את הסיפור עצמו. וזה אף פעם לא היה ולא קרה בארץ".
"אם אצליח למכור ציורים, יש לי מה לקנות", הוסיפה רוזנשטיין. "אני צריכה מכשיר שמיעה, שיניים תותבות ומשקפי ראייה. אבל אני לא רוצה לקחת מאף אחד כסף כתרומה. היו אנשים שרצו לתרום לי ואמרתי שאני מצטערת, אבל עד כדי כך אני לא רוצה לקחת. אם רוצים לתרום לי אז בצורה הגונה והוגנת. אשמח מאוד אם יקנו את התמונות שלי והספרים שלי. אני אעריך את זה מאוד. אני מקווה שיש לנו עם חם וטוב, שיבין שיש תמונות ויש סיפורים, שזה יעניין אותם מאוד ויבואו עם כל הלב".
"חנקו אותי, אנסו אותי, אכלו אותי, עשו לי מה שלא צריך לעשות לילדה"
"ב-1945 שחררו את המחנה, והזיכרון האחרון שלי משם הוא שלקחו את אחותי בכוח מסבתא, שמו אותה על אבן והורידו לה את הראש. אני ראיתי איך רוצחים את המשפחה שלי, 15 איש, אחד אחרי השני. לכן נכנסתי לטיפול כי הייתי כמו אוטיסטית שלא יודעת מה קורה מסביבי. הפסקתי לדבר, הפסקתי לתפקד. תאמין לי שבמצב כזה, יותר טוב שלא הייתי חיה".