"הסיכון לרעידת אדמה בישראל הוא בערך עשירית מזה שבאיטליה, וזה רק להמחשה בצורה גסה. קשה להעריך באופן כמותי כי אצלנו יש מערכת גיאולוגית שונה, שגם היא יודעת לייצר רעידות אדמה חזקות, אבל בתדירות נמוכה יותר". כך מסביר בשיחה עם "מעריב-השבוע" ד"ר עמוס סלמון, חוקר בכיר באגף סיכונים גיאולוגים וגיאולוגיה הנדסית של המכון הגיאולוגי לישראל ואחד המומחים המובילים בארץ בהערכת הסיכונים מרעידות אדמה.
"המערכת הגיאולוגית שלנו פשוטה יותר מזו שבאיטליה, שיושבת באזור של התנגשות שני לוחות טקטוניים של קרום כדור הארץ שבין אפריקה לאירופה - שרשרת שממשיכה עד להודו", מוסיף ד"ר סלמון, "המערכת שלנו מרוכזת פחות או יותר לאורך ים המלח, בקע הערבה ועמק הירדן, כרצועה צרה עם 'ענפים' כמו רכס הכרמל וגם בלבנון. הלוחות בין ישראל לערב זזים לאט יותר, כך שיש לנו פחות רעידות".
לאיזו עוצמה אנחנו יכולים לצפות במקרה של רעש אדמה חזק בישראל?
"בשנת 1995 התרחשה בים סוף באזור נואיבה רעידת אדמה חזקה בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר, שהורגשה בכל הארץ. הרעש בשנת 1926 היה בעוצמה 6.2, והמוקד שלו היה בצפון ים המלח. הוא גרם - בשני עברי הירדן - קרוב ל-300 הרוגים וכאלף פצועים, וזה עוד בתקופה שהאזור היה הרבה פחות מיושב. מצד אחד, האוכלוסייה גדלה מאד מאז. מאידך, התקן של הבנייה השתפר מאוד. תהיה רעידה, כי התהליך הגיאולוגי מתקדם ואנחנו רואים אותו בכל מיני שיטות מדידה מדויקות. אנחנו לא מתיימרים לדעת מתי, אבל כן יכולים לשער את האזור המועד לפורענות ואת העוצמה. בשקלול נתוני העבר ועל פי הידע הקיים, הרעידה המקסימלית יכולה להיות בעוצמה של 7-7.5 בסולם ריכטר במקרים קיצוניים.
מה הסיכון הנשקף לנו ממערב, כלומר מרעש אדמה בים התיכון?
"ממערב אנחנו מדברים על תרחיש של צונאמי בים התיכון יותר מאשר של רעידת אדמה. בכל מקרה, לא מדובר בצונאמי בעוצמות דומות לאלה שבאוקיינוסים הגדולים, כמו כאלה שהיו ביפן או באינדונזיה. הנזקים בנפש תלויים בשעת הרעש. כשהרבה אנשים נמצאים על חוף הים, זו יכולה להיות בעיה. בחורף ובשעות הלילה זה כבר משהו אחר. בנוסף, יש הרבה מאוד מתקני תשתית על שפת הים, כמו נמלים, תחנות כוח ומתקני התפלה. אפשר לקבל מידע מקיף ונגיש על הנושא באתר המכון הגיאולוגי http://www.gsi.gov.il".