מפעילת עמוד הפייסבוק למאבק בזנות שנחסם: "אמשיך לפרסם תכנים"

הכל התחיל בסוף השבוע שעבר, כשטלי קורל שמפעילה זה שנתיים את עמוד הפייסבוק When He Pays, ומהשנה שעברה גם את העמוד When He Pays Me, גילתה כי חשבונה האישי ברשת החברתית נחסם ל־24 שעות. הסיבה - פוסט שפרסמה קורל בעמוד של When He Pays, ובו ציטטה לקוח זנות שתיאר את החוויה שלו במילים בוטות. במקביל הוסרו פוסטים מהעמוד When He Pays.

בהודעה שקיבלה קורל מפייסבוק לאחר פרסום הפוסט וחסימת העמוד, נכתב כי הצעד של פייסבוק בוצע בשל "הפרה של הסטנדרטים הקהילתיים" של הרשת החברתית. קורל אף קיבלה אזהרה שאם יישנה הדבר, פייסבוק עלולה לשקול את הסרת העמוד When He Pays לצמיתות, אף שמדובר בעמוד שמיועד למאבק בזנות ואינו חושף שמות או תמונות.

עמוד הפייסבוק When He Pays, שנועד להילחם בתעשיית המין, מביא פוסטים של לקוחות זנות מפורום לקוחות המתנהל בפורטל הסקס הנחשב לגדול בישראל. בעמוד השני שלה, When He Pays, מביאה קורל עדויות בגוף ראשון של נשים בזנות, שמגיעות אליה באופן עצמאי.

בעבור קורל, אין זו הפעם הראשונה שפעילותה מתנגשת בפייסבוק. "זו הפעם השלישית שהם מסירים פוסט שלי בטענה שהוא נגד את מדיניות הקהילה של פייסבוק, אך זו הפעם הראשונה שגם אני נחסמת מפייסבוק. הפוסט שבגללו נחסמתי הוא לא הקשה ביותר שהעליתי, ובכל זאת נחסמתי בגללו".

קורל, בשנות ה־30 לחייה, שעבדה בעברה במכון תודעה הפועל לצמצום ממדי תופעת הזנות, מפעילה את שני העמודים בהתנדבות כדי להילחם בקניית שירותי מין בתשלום ומנהלת שיח עם הפונים אליה, ובהם גם לקוחות בעבר ובהווה. על פי הנתונים שמסרה קורל ל"מעריב", העמודים שלה זוכים לתנועה ערה שנעה בין 5,000 ל־30,000 כניסות בחודש בתקופות שיא. לעמוד When He Pays יש יותר מ־7,000 עוקבים.

לטענת קורל, לעמודי הפייסבוק שלה יש השפעה על לא מעט גולשים. "הרבה פונים אלי. חלקם מספרים לי שבעקבות הפרסום בעמוד הם הפסיקו לצרוך שירותי זנות. אחד מהם סיפר לי שהוא הפסיק בעקבות פוסט שלו שציטטתי בעמוד. רק אז הוא הבין מה הוא עושה. יש כאלו שמנסים להבין מי עומד מאחורי העמוד, כאלו שמתנגדים לו, כאלו שבעד שירותי זנות. אני מנהלת איתם שיח, מזמינה אותם לעקוב אחרי העמוד. חלקם גם מגיבים על פוסטים בעמוד, אם מתוך פרופיל מזויף ואם בפרופיל האמיתי שלהם".

קיבלת איומים כלשהם מגולשים?
"לא קיבלתי איומים. ידוע לי שבאתר עצמו הלקוחות מנהלים לפעמים שיח על העמודים, ובעבר גם היו דיונים אם כדאי לדווח בכמות גדולה כדי להוריד אותו. היום אני לא רואה שם דיונים כאלו. אני מניחה שזה משום שהם הבינו שעדיף שלא לנהל דיונים כאלו בפומבי".

בניגוד למחשבה כי העמודים של קורל נועדו לעשות שיימינג ללקוחות, היא מדגישה כי כוונתה היא לשקף איך הזנות נראית בלי פילטרים ובלי ההיגררות לסוגיות פילוסופיות כמו חופש הבחירה, רצון חופשי או הצורך במיסוד. המטרה, לטענתה, היא להביא את התיאורים ישירות מפי הלקוחות כדי לספק מבט בלתי אמצעי על תעשיית הזנות, הכוללת אלימות, יחס גס, השפלות והתייחסות לנשים כאל מוצר צריכה שאפשר לדרגו.

סביבה בטוחה

חסימתה של קורל, פעילה חברתית מוכרת, גררה בעקבותיה דיון ער ברשתות החברתיות על מדיניות החסימה והמחיקה שפייסבוק נוקטת. אין זו הפעם הראשונה שמדיניות זו עולה לכותרות בשבועות האחרונים. כך למשל, לפני שבועיים טענו גולשים שהרשת מחקה שיתופים שעשו לכתבה שפורסמה בבלוג "המזבלה" ועסקה במדיניות הסרת התכנים של פייסבוק.

תחת הסעיף "סטנדרטים קהילתיים" בתקנון שלה מפרסמת פייסבוק כי היא דואגת לביטחון קהילת הגולשים שלה ומסירה תכנים שעוברים על סייגים מסוימים כדי לייצר סביבה בטוחה ונעימה לגלישה. בין היתר, מוסרים תכנים שבהם הסתה לאלימות, שנאה או תוכן מיני. החברה אינה מפרסמת את מספר הפוסטים שהיא מוחקת, אך טוענת כי היא מטפלת בכמיליון דיווחים לגיטימיים מדי שבוע, כאלו שאינם תלונות שווא. כל תלונה שמגישים משתמשים לפייסבוק על תוכן פוגעני נקראת ומטופלת בידי אדם; כל דיווח אמור להיבדק בידי צוות עובדים שהוכשרו לנושא.

"במקרה של תכנים שאינם קשורים לפעילות פייסבוק בארצות הברית ובקנדה, החברה מפעילה צוות גדול של בודקי תוכן (moderators) שיושב בעיקר באירלנד, בהודו ובמדינות נוספות, ותפקידו לבדוק אם התוכן שעליו התקבל דיווח אכן מפר את תנאי השימוש שלה", אומר דורי בן ישראל־קריו, מנכ"ל ומייסד בלוג "המזבלה".

לדבריו, "אומנם מדובר בצוות של מאות אנשים, דוברי כל השפות, אולם הצוות לא בהכרח עבר הכשרה מספקת שתסייע לו להבחין אם התוכן מפר את התקנון או לא, ובכלל להבין את הניואנסים של כל פיסת תוכן, ודאי כאלו שקשורים לישראל ולעולם הערבי. בודקי התוכן של פייסבוק עוברים על מאות אלפי תכנים מדי יום, ובמרבית המקרים אלה עלולים להתפספס ולא לזכות לטיפול הראוי. על פי הצהרות שונות של פייסבוק, תכנים בעברית זוכים לבדיקה של דוברי השפה העברית, מה שלעתים גם יכול להוביל למצב שבו הסרה או אי הסרה של התוכן נתונה לשיקולו הבלעדי של העובד. יש סכנה שדעתו האישית ודעתו הפוליטית של העובד ישפיעו על קבלת ההחלטה - מה ראוי ומה לא".

"בעבר היו מקרים שבהם פייסבוק הודתה שטעתה - והחזירה תכנים לרשת", אומר מ', מנהל חברת יחסי ציבור המתמחה ברשתות חברתיות. "בדרך כלל זה מגיע רק בעקבות לחץ ציבורי או תקשורתי. על בסיס הניסיון שלי אני בהחלט חושב שמספר הדיווחים - ולא תוכן הפוסטים - הוא מה שמפעיל את מנגנון החסימה והמחיקה. גם במקרה של טלי קורל, אני מניח שמספר דיווחים הוא שגרר את החסימה וההסרה. אני מניח שפייסבוק לא תחסום עמודים שיוצרים תוכן ודיון חינם, כמו למשל העמוד של פרופ' אמיר חצרוני, שנחסם אבל לא נמחק, והעמוד של הצל, שלא נחסם - למרות ההתבטאויות שלהם, שבהחלט עשויות להפר את כללי פייסבוק".

"מרבית החסימות שהיו בעמוד שלי לא היו בתגובה לפוסט נפיץ במיוחד", מעיד פרופ' חצרוני, המנהל כאמור עמוד שנוי במחלוקת. "למשל בזמן האחרון היה לי פוסט שעורר הרבה רעש, יותר מ־16,000 תגובות, ובו התנגדתי להשקעת כסף בפגים. הפוסט הסאטירי הזה, שעורר הרבה התנגדות חי ובועט, ואילו פוסט תמים שבו כתבתי שבלוויה של אבא שלי ובבר מצווה שלי לא היו פרענקים ולא הרגשנו שהם חסרים - הביא לחסימת החשבון שלי לחודש".

פלטפורמות אחרות

בינתיים העמוד של קורל שב לפעילות, ופייסבוק אף הודתה כי החסימה "נעשתה בטעות". קורל מצדה טוענת שהמקרה הזה לא ירפה את ידיה או ימנע ממנה להמשיך בפעילותה. "חסימה היא סיכון שאני לוקחת באופן מחושב כדי להביא את התכנים האלו לידיעת הציבור", היא אומרת. "פייסבוק היא עסק כלכלי פרטי. זכותה להחיל איזו מדיניות שמתחשקת לה בתוך העסק שלה".

אבל קורל אינה שוללת גם את האפשרות להעביר את פעילותה גם לפלטפורמות אחרות. "למי שלא מתאים לראות את הציטוטים הללו כי הם טורדים את מנוחת נפשו בקירות הווירטואליים - ממניע רובוטי אוטומטי או עקרוני ככל שיהיה, מתוך מניע כלכלי ומנוכר או מתוך פחד מחשיפה של פני צרכנות הזנות - אז הוא יראה אותם בקירות אחרים. פייסבוק היא רק כלי - כלי נהדר - אבל יש כלים נוספים. הגיע הזמן. מזמן".

מפייסבוק נמסר בתגובה: "פייסבוק עמדה בקשר ישיר עם מנהלת העמוד בנוגע לפוסט שהוסר בטעות, אולם החברה אינה מוסרת פרטים ספציפיים לגבי חשבונות משתמשים. צוותי מרכזי הדיווח עובדים מסביב לשעון כדי לבדוק את הדיווחים המגיעים אליהם. מערך הדיווח בנוי באופן שנועד לשמור על ביטחונם של אנשים. עם זאת, לפעמים נעשות טעויות. אנו מבינים שזה עלול ליצור תסכול ואנו מתנצלים על כל אי נוחות שטעויות כאלה יכולות לגרום. יודגש כי מספר הדיווחים אינו משפיע על ההחלטה אם תוכן כלשהו יוסר. אנו אף פעם לא מסירים תוכן בגלל שדווח לגביו מספר רב של פעמים".