שנת הלימודים תשע"ז נפתחה הבוקר (חמישי) כסדרה במוסדות החינוך ברחבי הארץ. שר החינוך, נפתלי בנט, אמר כי "זהו בוקר של חג. אנחנו ממתנים לכל ילדיי ישראל בזרועות פתוחות. מערכת החינוך היום היא אישית ומקצועית מתמיד. צמצמנו את מספר התלמידים בכיתה ל-28 בממוצע בלבד בכיתות א-ב, והוספנו סייעת שנייה בכל גני הילדים, על מנת שכל ילד יזכה ליותר חום ואהבה. מערכת החינוך מתמקדת היום במצוינות לימודית וערכית. שתהיה לכל ילדיי ישראל שנת לימודים מוצלחת".
עם זאת, שנת הלימודים נפתחה היום בצל סערה הנוגעת לסגירת בית הספר "שבח מופת" בתל אביב לטובת הפיכתו למוסד לימודי המיועד, בין היתר, לילדי פליטים. חברת ועד ההורים בבית הספר, אלוירה קוליחמן, התראיינה הבוקר בגלצ והביעה את אכזבת ההורים: "במקום לקחת ולהעתיק את המודל הייחודי ולשכפל אומרים לנו 'תתפזרו בערים אחרות'. הילדים שלנו הם לא בובות, אי אפשר לשחק בהם ולהזיז אותם. הילדים שלי במגמת חיל הים, אין דבר כזה באף מקום אחר. אי אפשר להגיד לילד 'בוא תהיה חלק מהאליטה של חיל הים' ואחרי שנתיים לנפץ לו את החלום. הילדים מגיעים מכל המדינה החל מאבר שבע, אשקלון ולוד. מדוע הם מצליחים להגיע? כי בית הספר נמצא בציר מרכזי ליד תחנת רכבת.
על ההפגנה אתמול נגד ראש העיר, רון חולדאי, בה נשרפו תמונותיו, אמרה קוליחמן: "אין לנו קשר להפגנה בה נשרפו תמונות של חולדאי תושבי הדרום הביעו רצון לתמוך במאבק שלנו אבל אנחנו נגד אלימות. אנחנו נלחמים על בית הספר שלנו. אנחנו מקיימים הפגנה בתוך חצר בית הספר מאמינים בהדברות ובדרך השלום".
אירה סיימון, אם ליהונתן שעולה לכיתה ח' ב"שבח מופת" וחברה בוועד ההורים הסבירה מדוע ההורים מוחים: "באנו להפגין על עתיד הילדים שלנו. שמענו על זה ביום חמישי, אף אחד לא אמר לנו שום דבר, שמענו על זה בתקשורת. הפתיע אותי מאוד, חשבתי מה הלאה, יש לי ילד שהיום עולה לכיתה ו' והכוונה שלי הייתה שבשנה הבאה יעלה לכאן לכיתה ז' - אז אני שואלת מה איתו? רוצים לנעול את השערים בפני ילדי חוץ, אז אם ככה מה זה תיכון על אזורי אני שואלת? כשמו כן הוא - תיכון שקולט ילדים מכל האזורים, למה להפסיק מפעל חיים שהמורים בנו פה במשך 25 שנה?".
בתוך כך, ההתרגשות הבוקר בשיאה, בייחוד בקרב העולים לכיתה א'. נהוראי ושירה עמר, תאומים מרמת גן, יהיו בני 6 בעוד שבועיים. היום הם עולים לכיתה א' בבית הספר יאנוש קורצ'אק שבעיר. הם ילמדו בכיתות נפרדות. אמם ליליאן מספרת כי שירה נולדה שתי דקות לפני נהוראי והיא הדומיננטית מבין השניים. בימים האחרונים, כנראה עם המעבר מהגן לבית הספר, החל נהוראי לגלות אף הוא ביטחון עצמי לא פחות מאחותו.
"אנחנו מתרגשים, יהיה כיף בבית הספר", הכריזו אתמול ביחד. הם כבר עשו היכרות עם המורה של כל אחד מהם. רבקה תהיה המורה של שירה, ושני המורה של נהוראי. "ראינו את הכיתה וזה נראה לנו כיף מאוד ללמוד", הם אומרים בתמימות ששמורה לילדים. "אנחנו נלמד לכתוב ולקרוא", מוסיפה שירה. השניים כבר יודעים, כך הם מעידים, כיצד לכתוב את שמם. עוד לפני 1 בספטמבר, במהלך יולי־אוגוסט, בילו הילדים בחופש הגדול האחרון שלהם כילדי גן.
"בחופש הגדול נסענו לאילת והיינו אצל דודה של אבא. שחינו בבריכה והיה לנו כיף”, הם מתמוגגים. עכשיו הילקוט שלהם כבר מוכן. ”יש לנו הכל. אמא ואבא קנו לנו מחברות, טושים, ספרים, דבק, נייר דבק, מחק ועפרונות”, אמרו. האם יצליחו להירדם בלילה האחרון? שירה מצהירה בהחלטיות שלא. "אני לא אצליח להירדם כי אני מתרגשת מאוד", היא פוסקת. נהוראי היה מאופק יותר. "כן, אני אצליח להירדם", מלמל.
האם ליליאן, מתברר, מתרגשת לא פחות מהם. "היה לנו אתמול מפגש ראשון עם המורה", שחזרה, "וכבר אז הזלתי דמעה, והם ראו את זה. חיכינו לרגע הזה. הם תאומים שבאו אחרי הרבה שנים. אני מקווה שהם יתאקלמו מהר ושיצליחו בלימודים. שמענו על בית הספר ביקורות טובות מאוד ורצינו מאוד שהילדים שלנו ישתלבו שם".