שי ודרור לראש הסגל של נתניהו: "כץ יצא גדול, ביבי נכנע לחרדים"

יואב הורוביץ: "טוב, אז קודם כל, אני לא...אני אדבר. עשיתם לי הפתעה, אבל בדרך כלל אני אשמח אם זה יעבור דרך הדוברות".
גוטליב: "בטח".
שי: "בפעם הבאה, סגור".

דרור: "רק נגיד, כי לא הכרנו את דמותך עד עכשיו, אתה ראש הסגל במשרד ראש הממשלה, נכון?"
יואב הורוביץ: "אני ראש הסגל במשרד ראש הממשלה. אני רק רוצה לחזור על הכללים, שאני חושב שהם כללים...".
שי: "בפעם הבאה אנחנו מבטיחים שאנחנו נתאם. בהחלט בהחלט. אבל הפעם, ישראל כץ עשה פה תרגיל לביבי, תשמע, מה זה, כמו, ביבי יצא טירון פוליטי".

יואב הורוביץ: "אז אני אחזור על מה שאני רוצה להגיד, תנו לי טיפה כבוד. אתם התקשרתם, אני עונה לכם בנימוס".
משעל: "כבוד של מתחילים".
דרור: "כן, ביקשת גם אתמול מדנה ויס".
יואב הורוביץ: "לא מתחילים, אבל פעם ראשונה שאנחנו מדברים, אני אשמח לדבר אתכם עכשיו, ובמקביל, בפעם הבאה...".
שי: "בפעם הבאה אנחנו מבטיחים".
דרור: "מתאמים".
שי: "אז מה, ביבי בטח מרגיש היום שעשו לו תרגיל".
גוטליב: "איך הוא עשה לו את זה, ככה חמש דקות לפני כניסת השבת".
יואב הורוביץ: "ממש לא. ממש לא. יש פה משבר מיותר שראש הממשלה פותר אותו. הוא לא היה צריך, המשבר הזה, לא היה צריך להיות, בטח לא על גבם של הנוסעים".

משעל: "ומי אשם במשבר?"
גוטליב: "מי החליט?"
יואב הורוביץ: "אך ורק ההתנהלות של משרד התחבורה".
שי: "אז איך ישראל כץ יוצא הגדול בסיפור הזה? וביבי יוצא, יאללה, עשו עליו תרגיל".
יואב הורוביץ: "הציבור מבין, הציבור מבין, שהוא לא יצא גדול. הציבור מבין...".
דרור: "תשאל את האנשים ברכבת".
גוטליב: "הציבור מבין? הם כועסים, אין איך להגיע. חיילים מסכנים שלא יכולים להגיע, שהם תורמים".
דרור: "אומרים, ביבי נכנע לחרדים".
שי: "בוא נשמע שנייה קולות שהקלטנו היום של אחד האנשים שברכבת ומה שהוא אומר".
יואב הורוביץ: "חברים, אתם העליתם אותי...".
דרור: "בוא תשמע את הקולות מהעם".

שי: "(כדמות) מה עשה ביבי הזה? צריך לפטר אותו".
דרור: "(כדמות) ביבי נכנע לחרדים. (כדרור) הנה, זה, אלה קולות מהעם".
גוטליב: "אלה הקולות".
שי: "הקלטנו את זה הבוקר בתחנת רכבת. והנה אישה שעלתה לאוטובוס".
גוטליב: "(כדמות) אני לא מאמינה".
דרור: "שתי נשים, אחיות".
שי: "(כדמות) שתי נשים, אחיות, אני ואחותי".
דרור: "מה אתה עונה לאנשים האלה?"
יואב הורוביץ: "חברים, אני יודע שאתם עסוקים בהומור".
שי: "מה פתאום?"
גוטליב: "גם בהומור, גם".
דרור: "הבוקר עם ישראל עסוק בלעמוד ב..."
יואב הורוביץ: "אין פה מקום להומור".
גוטליב: "אין פה מקום להומור, זה בדיוק העניין".

שי: "תקשיב לקולות של אנשים מבוגרים (כדמות) מה זה? אני מנסה לעלות ברכבת לא נותנים לי".
דרור: "מה זה?"
יואב הורוביץ: "טוב, אני מבין שאתם לא רציניים".
דרור: "לא לא, רציניים".
גוטליב: "אנחנו מבינים שביבי לא רציני".
יואב הורוביץ: "אתם העליתם אותי לשידור...".
שי: "(כדמות) נו, מתי יוצאת כגבר הרכבת?"
דרור: "תשמע את קולות הנוער (כדמות) יאללה, ביבי הזה, נכנע לחרדים"
שי: "(כדמות) נעשן ג'וינט וזהו, מה?"
יואב הורוביץ: "חברים, תודה רבה".

דרור: "אלה הקולות בעם, אדוני".
יואב הורוביץ: "תודה רבה ולהתראות, כשתהינו רציניים...".
גוטליב: "שביבי יהיה רציני ולא חמש דקות לפני כניסת השבת".
שי: "אנחנו צריכים להיות רציניים".
יואב הורוביץ: (ניתוק).
דרור: "תודה רבה".