סמל-ראשון טוביה ינאי ויסמן ז"ל קיבל ציון לשבח מטעם מפקד פיקוד המרכז, אלוף רוני נומה, על כך שהראה אומץ לב ודוגמא אישית בעת שנלחם עם מחבלים בידיים חשופות. אלמנתו יעל שנכחה בטקס קיבלה את הפרס בשמו. ויסמן התגייס לצה"ל במרץ 2014 והוסמך כלוחם בחטיבת הנח"ל. במהלך שירותו הצבאי, גם לאחר נישואיו והולדת בתו, המשיך סמל ויסמן למלא תפקידי לחימה ביחידות שונות.
בתאריך 18 בפברואר 2016, חדרו שני מחבלים, מצוידים בסכינים, למרכול הנמצא באזור התעשייה "שער בנימין". המחבלים תקפו את אחד העובדים ופצעו אותו באורח בינוני. באותה שעה, שהה במקום סמל ויסמן בחברת רעייתו ובתו. עם הישמע זעקות העובד הפצוע וצעקות בשפה הערבית, הבין סמל ראשון ויסמן כי במקום מתרחש אירוע טרור.
סמל ראשון ויסמן לא השתהה ורץ לעבר המקום שממנו נשמעו הזעקות כשהוא מותיר בדד את רעייתו ואת בתו התינוקת. לאחר שזיהה את שהתרחש, לא היסס סמל ראשון ויסמן ובידיים חשופות הסתער על שני המחבלים, נאבק בהם וניסה לעצור אותם. במהלך המאבק נפצע סמל ראשון ויסמן באורח אנוש. אזרחים נוספים ששהו במקום ירו לעבר שני המחבלים והרגו אותם. כוח רפואי שהוזעק למקום דקות לאחר המקרה, נאלץ לקבוע את מותו של סמל ראשון טוביה ינאי ויסמן, זכרו לברכה.
בנאום שנשא האלוף נומה אמר כי "נקודות הציון בלחימה המתמשכת בטרור הינם סיפורי מופת אישיים ויחידתיים כזה הוא סיפורו של סמל ראשון טוביה ינאי ויסמן זכרו לברכה, אשר חרף את נפשו, כאשר הותיר מאחור את בתו התינוקת נטע ואשתו יעל, ורץ ללא נשק, אך מצויד בערכים הנשענים על מסורת צה"ל, מדינת ישראל והעם היהודי. כל אלה הצטרפו לערכים אותם ספג בבית הוריו, אורלי ואברהם.
"ינאי ששילם בחייו בעודו נאבק במחבלים שרצו לפגוע באזרחים, המחיש במעשיו מהי דבקות במשימה וחתירה לניצחון, דוגמה אישית, אומץ לב ורעות. ינאי הוא דוגמה ומופת לעוז רוח. ציון לשבח ניתן למי שמסמן עבורנו את הרף הערכי, ינאי לא קיבל פקודה, הוא שמע זעקה, קיבל החלטה וביצע מעשה ועל כך צוין לשבח כדי לסמן לכולנו מה מצופה מאתנו כאנשי כוחות הביטחון.
מעל במה זו אנו מחבקים את משפחת ויסמן, ההורים השכולים אברהם ואורלי, האלמנה יעל, הבת היתומה נטע, האחים ניתאי, יערי וחנן, המשפחה המורחבת והחברים.
אני מצדיע לכם בני המשפחה היקרים הנושאים בלבכם יום יום שעה שעה את מחיר ההגנה על הארץ הזאת. אנו מבטיחים לכם כי צבא ההגנה לישראל ימשיך במלאכת הבטחון שלשמה מסר ינאי את נפשו. לבנו עם כלל משפחת השכול אשר לדאבוני התרחבה יותר מידי בשנה האחרונה, מי ייתן ולא תדעו עוד צער".