אבירם שאול: "רציתי שההורים יראו את אורון חוזר הביתה, לצערי לא עמדתי במשימה"

"המטרה שלי היא שההורים שלי יזכו לראות את אורון חוזר הביתה, לצערי לא עמדתי במשימה. אני לא ארפה, אהפוך כל אבן במדינה כדי להחזיר את אחי הביתה", כך אמר היום (שני) בראיון לגלצ, אבירם שאול, אחיו של אורון שאול ז"ל, חלל צוק איתן שמקום קבורתו לא נודע. את הדברים אמר האח, כשבוע וחצי לאחר שאביו, הרצל שאול, נפטר לאחר מאבק במחלה קשה.

לאבירם שאול אין ספק כי העובדה שאחיו שלא שב מהמלחמה, היא שהכניעה את האב במאבקו במחלה. "אין לי ספק, אני בטוח, כולם יכולים להגיד לי שאבא לא ניצח את המחלה והמחלה ניצחה אותו. זה ממש לא ככה, אני מבין את התמונה אחרת".

האח התייחס למכתב שפורסם אמש, בו מופיעים דברים שכתב האב רגע לפני מותו. אבירם שאול קרא חלק בו נכתב : “אורון שלי, בני הגיבור, הלוחם האמיץ שלי, מאז שעזבת, הגוף שלי התחיל לבגוד בי”.

על מלאכת הכתיבה הקשה סיפר האח: "המכתב נכתב ימים ספרים לפני המקרה של אבא, שלושה ימים לפני פטירתו. אבא ביקש ממני שאני אכתוב מכתב כשישבתי לידו במיטה ב'תל השומר', אבל לא היה יכול לכתוב, היה לו מאוד קשה. הוא ביקש ממני להקליט אותו מקריא את המכתב. נעשו שני ניסיונות שלצערי לא צלחו. כעבור כמה שעות הוא איבד את ההכרה. בכוחותיו האחרונים הוא חתם על המכתב".

האח סיפר עוד על הכאב שחווה המשפחה שמתחרטת על כך שישבה שבעה על הבן. "אנחנו ישבנו שבעה והשבעה היתה מבחינתנו משהו שאנחנו מתחרטים עליו, גם היום. מבחינתנו אורון חי. אין לנו כל ודאות שאורון אינו בין החיים. הציבור במדינת ישראל לא מכירים את האירוע בו אורון נחטף. אנחנו נתקלים הרבה בשאלה למה אנחנו רוצים להחזיר את ארון, הוא 'אפר ועפר'. חשוב לי להגיד שארון נחטף כשהוא שלם. הנגמ"ש שהוביל את אורון בעצם התפוצץ ולצערנו נהרגו שישה חברים וחיילים. אבל באירוע אורון היה מחוץ לנגמ"ש הוא נחטף לתוך מנהרה".

בכוחותיו האחרונים

הרצל שאול שהלך לעולמו לפני בגיל 54, ביקש מבנו אבירם שיתחייב בפניו שלא ירפה עד שיחזירו את אורון לישראל: “מאוד רציתי והתפללתי לראות את אורון חוזר אבל לא היה לי כוח יותר”, אמר הרצל לאבירם, “התישו אותי ושברו אותי. אני מבקש שתתחייב בפני שלא תישבר ותחזיר את אורון לאמא שלו”.

בכוחותיו האחרונים, ימים לפני שגופו דעך, ביקש הרצל לכתוב לבנו החלל מכתב אחרון. בשלב מסוים סייע לו אבירם להשלים את המכתב, שבו נכתב בין היתר: “לא אשקר, מצבי הגופני יכול היה להיות טוב יותר אבל לצערי הוא מידרדר, כל יום, עוד קצת ועוד קצת. למרות זאת, אני ממשיך להיות חזק ולהאמין. אסור לי לוותר כי אני רוצה להגיע לרגע שאותו אני מדמיין מהיום שנחטפת”, כתב.

“אורון אהובי”, הוסיף וכתב האב הרצל, “מאז חטיפתך, מאות אלפי אנשים שמעולם לא פגשנו או הכרנו, מהצפון ועד הדרום, כולם הושיטו יד ועזרה והרעיפו אהבה אמיתית ואינסופית, רק בגלל שנשלחת למלחמה בשביל לשמור עליהם. אני בטוח שהעם הנפלא הזה לא ישאיר את אמא ואת האחים לבד לרגע, גם אם מחלתי תנצח אותי”.