שר החינוך ויו"ר המל"ג נפתלי בנט, יו"ר ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) פרופסור יפה זילברשץ וראשי מערכת ההשכלה הגבוהה והאקדמיה בישראל הציגו היום (שלישי) את התוכנית הרב שנתית החדשה למערכת ההשכלה הגבוהה אשר גובשה בחודשים האחרונים על ידי הדרגים המקצועיים בות"ת ובמשרד האוצר.



במסגרת התוכנית יגדל בסיס התקציב של מערכת ההשכלה הגבוהה באופן מדורג מידי שנה במאות מיליוני שקלים. כבר מהשנה הראשונה ליישומה של התוכנית (תשע"ז) יעלה תקציבה בכ-450 מיליון שקלים ועד השנה השישית (תשפ"ב) בה יגדל ב-כ 1.8 מיליארד שקלים (סה"כ התוספת התקציבית במצטבר נאמדת בכשבעה מיליארד שקלים). משמעות התוספת היא שתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה בשנה השישית צפוי לעמוד על כ-12 מיליארד שקלים - הגדול ביותר שהיה מאז הקמת המועצה להשכלה גבוהה.



"לא נוותר על עומק ואיכות המחקר"


שר החינוך התייחס לתוכנית ואמר: "מדינת ישראל יוצאת היום לתוכנית חומש שתפתח את המחקר והחוקרים הישראלים ותבטיח את המשך הקידמה והחדשנות של האקדמיה הישראלית בעולם. אנו מביאים למערכת שחוותה רק לא מזמן עשור אבוד, תקופה חדשה של חדשנות וקידמה. אנו מציבים רף גבוה יותר: לא על המחקר לבדו נבחן, אלא גם על תרומתה של מערכת ההשכלה הגבוהה לצמצם את הפערים החברתיים בישראל. כפי שעשינו במערכת החינוך בכל הנוגע ללימודי המתמטיקה, כך גם בהשכלה הגבוהה - לא נוותר על הרמה, על עומק ואיכות המחקר, אך לא נוותר גם על החוקר, על שילובם של החרדים, הערבים, יוצאי אתיופיה ובני הפריפריה".




עיקרי התוכנית החדשה


קידום תשתיות מחקר ועידוד המצוינות המחקרית-מדעית: במסגרת זאת יתווספו לתקציב כ-2 מיליארד שקלים.


חדשנות בהוראה ושיפור איכות ההוראה: יושקע בשנים הקרובות סכום של 120 מיליון שקלים שיכלול מענקים להפקת קורסים מקוונים ברמה הגבוהה ביותר.



בינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה: היעד הוא להגדיל את מספר הסטודנטים הבינלאומיים שיבואו ללמוד בישראל מכ-12 אלף כיום (כולל תארים מלאים ותקופות קצרות ברמות תואר ראשון, שני, שלישי ופוסט-דוקטורט) עד לכ-25 אלף בתוך כחמש שנים תוך התמקדות בהבאת סטודנטים לתארים שניים, פוסט דוקטורנטים וסטודנטים לתקופות קצרות.



הגדלת מספר חברי סגל והסטודנטים בדגש על תחומי הנדסה ומדעי המחשב הנדרשים למשק ולשוק התעסוקה בישראל: יתווספו כ-1.4 מיליארד שקלים למוסדות להשכלה גבוהה עבור הגדלת מספר חברי הסגל והסטודנטים.



קידום ושילוב בני מיעוטים: יגדל שיעור הסטודנטים מקרב אוכלוסיית המיעוטים מ-14% מכלל התלמידים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היום, עד ל-17% בשנת 2022 . סך התקציב למשך כל התוכנית יעמוד על כמיליארד שקלים.



קידום ושילוב האוכלוסייה החרדית: התוכנית להגברת הנגישות להשכלה גבוהה לאוכלוסייה החרדית החלה בחומש הקודם. המטרה היא להגדיל את מספר הסטודנטים החרדים מ-12 אלף היום ל-19 אלף סטודנטים בשנת תשפ"ב.



קידום ושילוב יוצאי אתיופיה: לראשונה תגובש בחודשים הקרובים במל"ג/ות"ת תוכנית ייעודית לשילובם של יוצאי העדה האתיופית במערכת ההשכלה הגבוהה. נושא זה היה מצוי עד כה באחריות משרד הקליטה. במסגרת זו תגובש תוכנית מיוחדת שתחל לפעול בשנת הלימודים תשע"ח. עלות התוכנית מוערכת בכ 95 מיליון שקלים.



קידום נשים באקדמיה: יוקצה תקציב לתמיכה בפעילות רוחבית משותפת לקידום נשים באקדמיה בהיקף של כ 70 מיליון שקלים.



פרופסור שלמה גרוסמן, יו"ר ור"מ (ועד ראשי המכללות האקדמית הציבוריות) התייחס לתוכנית: "אנו מברכים את שר החינוך, שר האוצר ויו"ר הות"ת על השקעתם בגיבוש תוכנית החומש להשכלה הגבוהה. ההחלטה להסיר את החסמים ולהגדיל את מספרי הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון במכללות הציבוריות, תתן מענה הולם לביקוש הגובר ללימודים. המשאבים שיוקצו למכללות יושקעו בשיפור וחיזוק איכות ההוראה והמחקר לטובת הסגל האקדמי והסטודנטים".



גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל: "אם בעשור הקודם האתגר של מערכת ההשכלה הגבוהה היה בעיקרו אתגר כלכלי, כעת האתגר הוא לגבי מהות ורלוונטיות התואר. לתפיסתנו, התוכנית הרב שנתית שמובילה הות״ת היא יריית פתיחה למהלכים חשובים ואנו מודים לשר החינוך, שר האוצר וליו"ר ות"ת על התמיכה המשמעותית בה. כעת האתגר עובר אל המוסדות, המרצים, וגם אלינו הסטודנטים, ביישום התוכנית יחד עם ות"ת מל"ג ובהרחבת הרלוונטיות של ההשכלה הגבוהה. אנו מאמינים שתקופת הלימודים יכולה וצריכה להיות מאתגרת, מסקרנת, מעצימה ויוצרת ערך מוסף משמעותי לסטודנט ולחברה, עכשיו על כולנו לפעול למען זה, כדי שהמערכת תשגשג".