הנשיא של כולנו: שמעון פרס התרגש מהפופולריות הפתאומית לה זכה

כששמעון פרס הושבע ב־15 ביולי 2007, והוא בן 84, לנשיא התשיעי של מדינת ישראל, הוא התייצב על דוכן הנואמים בכנסת ואמר בהתרגשות: "לא חלמתי להיות נשיא. חלומי כנער היה להיות רועה צאן או משורר של כוכבים. משנבחרתי, זכות היא לי, ואיני מזלזל בה, לבטא את כמיהתו הכמוסה ושאיפתו הגלויה של העם לקיים צדק, למצות את המאחד ולכבד את המייחד".

עוד אמר פרס במעין נבואה שלימים התברר כי התגשמה: "אין איסור על הנשיא לעשות מעשים טובים. הוא רשאי - ואף חייב - לשרת את עמו, כלומר את בני עמו. לטפח אהבה לעם, למדינה, לבריות. לקרב רחוקים. לצפות למרחק. לסייע לחלשים. לנחם אבלים. לקרב לבבות. להרבות שוויון. לגשר על פערים. לתמוך ביצירה רוחנית ומדעית".

למשכן הנשיא הגיע פרס לאחר כהונה של 48 שנים כחבר כנסת. הוא הספיק לשמש שר ב־12 ממשלות ולהיות פעמיים ראש הממשלה, אך גם עם רקורד של פוליטיקאי מושמץ ושנוי במחלוקת ועם הכינויים שדבקו בו במרוצת השנים של "חתרן בלתי נלאה" "לוזר נצחי" ו"אבי הסכמי אוסלו". אבל מרגע שפרס נכנס לבית הנשיא כל אלה נשכחו והיו כלא היו. פרס הצליח לשקם את מעמד המשכן, שנפגע אנושות בתקופת כהונתו של משה קצב, עבריין המין המורשע, ועוד יותר מזה לשקם את מעמדו שלו ולהפוך עד מהרה ליקיר האומה ולמגה־סלב בינלאומי שרבים שיחרו לפתחו.

"60 שנה הייתי האיש הכי שנוי במחלוקת במדינה - ופתאום אני האיש הכי פופולרי בארץ. ולהגיד את האמת? אני לא יודע מתי הייתי יותר מאושר. אז או היום", אמר פעם פרס בראיון ל"מעריב", אבל אנשיו ידעו לספר כי הפופולריות הפתאומית והחיבוק החם שקיבל מהציבור ריגשו אותו. פרס עצמו סיפר כיצד עוצרים אותו אנשים ברחוב ומבקשים להצטלם איתו, שינוי מרענן לעומת קריאות שהוטחו בו בעבר בנוסח "פושעי אוסלו לדין".

על בניית התדמית החדשה ניצחה בהצלחה מכונת יחסי ציבור משומנת שהורכבה רובה ככולה מנשים שפרס, פמיניסט מושבע, ידע להקיף עצמו בהן, ובראשן אפרת דובדבני, לשעבר מנכ"לית בית הנשיא והיום מנכ"לית מרכז פרס לשלום, שהייתה צמודה אליו לאורך השנים בתפקידיו כחבר כנסת, שר החוץ, השר לשיתוף פעולה אזורי ואחר כך כנשיא המדינה.

לצדה בלטה דוברת בית הנשיא, איילת פריש, פצצת אנרגיה שליוותה את פרס על כל צעד ושעל וידעה לשווק אותו לציבור הישראלי וגם לעולם בדמותו החדשה של אהוב העם. בבית הנשיא דאגו גם לטפח את הדימוי של פרס כצעיר נצחי בעל מרץ בלתי נלאה שעובד מסביב לשעון ושמאבטחיו ועוזריו נאלצים לדלוק בעקבותיו.

מרואיין מבוקש

בניגוד לאפרוריות ולשיממון שאפיינו את בית הנשיא בתקופת קודמו קצב, הפך משכן הנשיא בתקופת נשיאותו של פרס למוקד משיכה לשועי עולם וגם לחלקים גדולים בציבוריות הישראלית. כך למשל הפך הטקס המסורתי של קבלת פנים ביום העצמאות לחיילים המצטיינים לאירוע משודר כשבמוקד פרס, ראש הממשלה והרמטכ"ל, שרים שירים בליווי מקהלות צה"ל וזמרים מהשורה הראשונה - וכל זה בשידור חי.

את משכן הנשיא פקדו לא רק ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל, רבנים ושגרירים, אלא גם ספורטאי צמרת ודוגמניות־על. כך למשל אירח הנשיא את קבוצת הכדורגל ברצלונה על שלל כוכביה, ובראשם ליונל מסי, והצטלם עם סוללת כוכבי אן־בי־איי שביקרה בארץ וגם עם הדוגמנית נעמי קמפבל שמיהרה מנתב"ג למשכן הנשיא לפוטואופ עם פרס. אפילו בר רפאלי ובן זוגה לשעבר לאונרדו דיקפריו מצאו את דרכם ללשכת פרס.

למשכן הנשיא זרמו בתקופת נשיאותו של פרס מנהיגים מכל רחבי תבל. מהאורחים הבולטים היה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שנהנה מאירוח מיוחד של פרס ואף פצח שלא כהרגלו בשיר ברוסית. שורת האישים שאירח פרס הגיעה מכל רחבי הגלובוס כללה גם את נשיא מזרח־טימור, נשיא אוגנדה, נשיאי גרמניה, קרואטיה, חוף השנהב וסלובניה, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון ואפילו האפיפיור בנדיקטוס ה־16 שאף שתל עם פרס שתיל של עץ זית בחצרו.

גולת הכותרת של כל הביקורים הייתה של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, במרץ 2013. דווקא על רקע המתיחות והעוינות ביחסי אובמה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בלטו קשרי החיבה והידידות שהתפתחו בין אובמה לנשיא פרס, ואין זה מפתיע כי אחד האישים הראשונים שהודיע על כוונתו להשתתף בהלווייתו של פרס היה הנשיא אובמה. בקבלת הפנים שארגן לכבודו פרס אמר הנשיא האמריקאי: "היה לי הכבוד לבקר בגנך הנפלא. אני חושב שזה סמלי לחברות". והוסיף: "תפקיד ראש הממשלה הוא להוביל, תפקיד הנשיא הוא להקסים. הנשיא פרס, שהצטרף למאבק הלאומי, מביט קדימה אל עבר העתיד".

אלא שפרס לא הסתפק רק באירוח. הוא עצמו יצא עשרות פעמים לביקורים בחו"ל שהוגדרו תמיד על ידי לשכתו "ביקורי עבודה מדיניים", מה שהצריך להגדיל בשיעור ניכר את תקציב הטיסות של בית הנשיא, דבר שעורר לא פעם ביקורת ציבורית. בין היתר, ביקר פרס בארגנטינה ובברזיל, שם נשא נאום לפני הפרלמנט הברזילאי, השתתף בעצרת האו"ם בניו יורק, בוועידת האקלים בקופנהגן, בפורום הכלכלי בדאבוס (שם התעמת עם נשיא טורקיה ארדואן), נשא נאום היסטורי בבונדסטאג הגרמני לציון יום השואה הבינלאומי באירוע לציון 65 שנים לסיום מלחמת העולם השנייה - ואף ייצג את ישראל במצעד הניצחון שערכה רוסיה לציון 65 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית.

את הביקורים ניצל פרס, שהפך לשגריר מס' 1 של ישראל בעולם, בעיקר בתקופות שפל ביחסים עם המערב כדי להביא קול אחר של אופטימיות ושאיפה לשלום. הוא הפך למרואיין מבוקש, ובכל מקום שהגיע אליו התראיין לכלי התקשורת המרכזיים. ראש הממשלה בנימין נתניהו ידע לנצל את שירותיו של פרס לצרכים מדיניים, וזה התגייס ברצון לסייע בעת הצורך, אבל גורמים פוליטיים בימין טענו כי פרס הרחיק לכת יותר מדי בניסיונו לקדם מהלכים מדיניים עם הפלסטינים.

פרס זוכה לכבוד מלכים לאחר מותו, ורשימת האורחים מחו"ל שמתכוונים להגיע להלווייתו רק הולכת וגדלה כל העת, אבל הוא זכה לכבוד מלכים גם בחייו. גולת הכותרת של האירועים שנערכו לכבודו היו חגיגות יום הולדתו ה־90 שהפכו לפסטיבל נוצץ שזור באבק כוכבים של ממש. באירוע, שתוכנן בקפידה ושודר בשידור חי בתחנות טלוויזיה בישראל ובעולם, השתתפו מאות מוזמנים מצמרת הפוליטיקה והבידור העולמיים, ובהם מיכאיל גורבצ'וב, טוני בלייר, ברברה סטרייסנד, רוברט דה נירו ואחרים.

טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר ושליח הקוורטט למזרח התיכון, פתח את החגיגה ואמר: "התאספנו מכל פינה בעולם לכבד את אחד האנשים הגדולים של דורנו, שאני מעריץ כמנהיג וכחבר ולהודות לו. לנו יש המלכה, ולכם יש שמעון. פרס הוא עושה שלום, כי השלום הוא בטבע שלו. הוא איש של תשוקה וחמלה. הוא פטריוט אמיתי שגאה במה שמדינתו מסמלת. הוא גם משורר וספּק הציטוטים הטוב ביותר בהיסטוריה. אנחנו לא חוגגים את גילו, אלא את אישיותו. יום הולדת שמח לאיש בן ה־90 הצעיר ביותר שאני מכיר".

מהדורה חוזרת של האירוע הנוצץ הייתה בוועידת הנשיא שהתקיימה ב־2013 בבנייני האומה, "עם הפנים למחר", בהשתתפותה של כוכבת הקולנוע שרון סטון, שאמרה בוועידה: "אני חושבת שאני מעריצה את הנשיא שמעון פרס, שהיה לי למנטור. אחד הדברים שאני אוהבת בו הוא חוש האחריות שלו".

שחקן טכנולוגי

לא כולם אהבו את החגיגות ההמוניות של פרס, וגורמים שונים במערכת הפוליטית מתחו ביקורת על מה שכינו "חגיגות ראווה" ועל ההוצאות המופרזות. בבית הנשיא דאגו תמיד לטעון כי האירועים אינם עולים אגורה לקופת המדינה.

פרס זכה גם בתואר הנשיא הטכנולוגי הראשון כשהפך לשחקן פעיל ברשתות חברתיות, ובהן פייסבוק, אינסטגרם ויוטיוב. את הלייק הראשון קיבל ממרק צוקרברג בכבודו ובעצמו. סרטונים שהעלה פרס לרשת זכו למיליוני צפיות ברחבי תבל, גם בעולם הערבי. הנשיא עודד ופיתח שימוש ברשתות החברתיות ואף אירח קבוצות בלוגרים וצלמי אינסטגרם שפעלו למען ישראל.

מטקס השבעתו לנשיא התשיעי ייזכרו דבריו של פרס, שנשמעים היום כמו ציווי שאותו היטיב למלא לאורך כל שנות הקריירה הציבורית שלו ובמהלך שבע שנותיו כנשיא המדינה. "הגעתי לארץ כאדם צעיר וזכיתי בזכות הגדולה לשרת את האומה", אמר אז. "אדם מזדקן, אמונה אינה מזדקנת. היא מתחדשת כל העת. כדברי יואל: 'זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן, בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ'".