בפתח השנה העברית החדשה ובעת חשבון נפש אישי וחברתי, זהו זמן מצוין להיזכר בכל האירועים והסיפורים הגדולים שהתרחשו בשנת תשע"ו. רגעים מרגשים - חלקם עצובים וקשים, חלקם משמחים, חלקם מעוררי גאווה, חלקם סלידה, וכמובן תלוי גם בזוית המתבונן. בין גל הטרור שהשתולל ברחובות לגאווה באולימפיאדה, בין פרשת 'החייל היורה' לטלטלות פוליטיות ולנאום סגן הרמטכ"ל. מוזמנים להציץ ולקבל תזכורת לכל הסיפורים שעשו את השנה החולפת וייצרבו בתודעה הקולקטיבית, לטוב ולרע.
תשרי – תחילתו של גל טרור
תקופת החגים בשנה החולפת, תשע"ו, נפתחה - כמו במקרים דומים בעבר - בגל טרור שהלך והתעצם בחודשים שלאחר מכן. בליל ראש השנה הקודם, השליכו פלסטינים אבנים על רכבו של אלכסנדר לבלוביץ', בן ה-64 מירושלים, כאשר חזר לביתו שבשכונת ארמון הנציב לאחר ארוחת החג. בציר הסמוך לשכונת ארנונה בירושלים, החלו פלסטינים ליידות אבנים לעבר רכבו, ובעקבות כך לבלוביץ' איבד שליטה, לקה באירוע לבבי והתנגש בעמוד. צוות מד"א פינה אותו במצב קשה לבית החולים שערי צדק, שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו למחרת.
האירוע סימן את תחילתו של גל הטרור ששטף את הארץ במשך חודשים רבים. חלק ניכר מן הפיגועים שאפיינו את גל הטרור הנוכחי היו פיגועי דקירה ודריסה. בשונה ממקרי עבר, גל הטרור התאפיין ברובו המוחלט בפעולות יחידים שלא משויכים לתשתית טרור כלשהי. מאפיין חדש נוסף הוא השתתפות מחבלות נשים בפיגועים, בהיקפים גדולים משמעותית משהכרנו בעבר. בנוסף לכך, התמודדנו במקרים רבים עם מחבלים ומחבלות צעירים למדי, בקושי נערים. כך לדוגמא, אחד המחבלים הצעירים ביותר היה בן 13, כאשר דקר בירושלים נער בן גילו בחודש אוקטובר 2015, וניסה לרצוח אותו.
חשוון – סערת מינוי ראש מערך ההסברה
בתחילת נובמבר 2015 מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את רן ברץ, מייסד אתר 'מידה', לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי הבא. זמן קצר לאחר המינוי התגלו בחשבון הפייסבוק שלו התבטאויות שנויות במחלוקת שגררו סערה סביב מינויו. כך לדוגמא, לאחר בחירתו של אובמה לכהונה שנייה ב-2012, כתב ברץ באתר 'מידה': "בארצות הברית יישב לעוד ארבע שנים נשיא פרו-ערבי ואנטי-ישראלי, שמינויו ומדיניותו לקדנציה הקרובה יהיו קיצוניים יותר, ואין לו יותר מה להסתיר או להפסיד".
האחראי המיועד על ההסברה אף הגדיל ותקף את אובמה גם בעמוד הפייסבוק שלו וכינה את התנהלותו "אנטישמית": "תרשו לי להיות קצת חריף, בניגוד להרגליי המתונים: ככה נראית אנטישמיות מודרנית בארצות מערביות ליברליות". על נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר כי "הוא דמות שולית, עד שאין שום חשש לחייו".
בעקבות חשיפת ההתבטאויות, תקפו רבים את המינוי ודרשו לבטלו. נתניהו הגיב לדברים ומלשכתו נמסר כי "נתניהו לא היה מודע לדברים שכתב רן ברץ ורואה בהם התבטאות לא ראויה". ברץ עצמו התנצל וטען: "את הפוסטים האלה כתבתי כאדם פרטי ועכשיו אני מחויב בתפקיד להיות אדם ממלכתי. זו בסך הכל בדיחה פייסבוקית".
ברץ זומן לשיחה אצל נתניהו ומינויו לתפקיד הושהה למשך חודשים רבים. בחודש יוני נחשף במעריב כי גורמים בסביבת ראש הממשלה עדכנו שהוא החל בתהליך קליטה במשרד ראש הממשלה. ברץ לא נכנס לתקן תפקידו המיועד מכיוון שנציבות שירות המדינה לא אישרה את המינוי. יחד עם זאת כאמור, החל קליטה במשרד ראש הממשלה, ככל הנראה כיועץ לענייני הסברה.
כסלו – ג'ונתן פולארד יוצא לחופשי
לאחר 30 שנה בכלא האמריקאי ואינספור קמפיינים בניסיון לשחררו, סיים המרגל הישראלי ג'ונתן פולארד לרצות את עונשו המלא ושוחרר מהכלא בצפון קרוליינה. בכך הסתיימה הפרשה ארוכת השנים, שעלתה שוב ושוב בשיחות המנהיגים בין ישראל לארה"ב בניסיונות ישראליים לשחררו, ללא הצלחה.
פולארד כזכור, נידון למאסר עולם לאחר שהורשע בשנת 1985 בהעברת מידע מסווג לישראל. בזמן שהותו בכלא, קיבל מהמדינה אזרחות ישראלית. פולארד הביע את רצונו לעלות לישראל אך על פי תנאי שחרורו, לא יוכל לעשות זאת בחמש השנים הקרובות. עם שחרורו לחופשי, הוטלו על פולארד מגבלות שונות, ביניהן: איסור לעזוב את שטח ארה"ב ואיסור להעניק ראיונות.
ראש הקמפיין לשחרורו של פולארד, אפי להב, אמר באותו יום כי מדובר ביום "חמוץ מתוק". לדבריו, "פולארד סבל בכלא 10,956 ימים שחורים". הוא הוסיף כי פולארד נכנס לכלא כאדם צעיר ועוזב אותו כ"אדם חולה בן 61". ההערכה היא שאחת הסיבות לכך שהאמריקאים אסרו על פולארד להגיע לישראל היא החשש שיתקבל בישראל כגיבור.
טבת – פחד ברחובות תל אביב
ביומה הראשון של שנת 2016, הגיע המחבל נשאת מלחם, ערבי-ישראלי תושב ערערה, לתל אביב ופתח במתקפת ירי חסרת אבחנה לעבר יושבי בר 'הסימטא' ברחוב דיזנגוף, זאת בעת שבילו במקום בצהרי יום שישי. הפיגוע, שנצרב בתודעה כאחד הקשים בשנה החולפת, גרר אחריו מצוד של שבוע אחר המחבל שנמלט מהמקום באמצעות מונית ואף רצח את נהגה בצפון העיר.
במשך ימים ארוכים שררה תחושת פחד ברחובות תל אביב, מהחשש שמלחם עדיין נמצא בעיר, חמוש ומסוכן לציבור. כוננות המשטרה הייתה בשיא וחיפושים אחריו נערכו בשכונות צפון העיר, במקביל לחיפושים בכפרו בואדי ערה. בימים אלה נמנעו הורים רבים מלשלוח את ילדיהם למוסדות החינוך וכוחות משטרה רבים נראו בעיר.
שבוע בדיוק לאחר הפיגוע, הצליחו כוחות המשטרה לסגור מעגל על מלחם, שהתבצר במבנה נטוש בכפרו, וירו בו למוות לאחר שפתח באש לעבר הכוחות. מחקירת השב"כ עלה שמלחם ביצע את הפיגוע לבדו, ככל הנראה בהשראת דאעש. בשבוע שלאחר הפיגוע, הסתייע מלחם בשלושה בני אדם שעזרו לו להסתתר במבנה הנטוש. נגד השלושה הוגשו כתבי אישום בעבירות של סיוע לטרור לאחר מעשה.
כחודש לאחר הפיגוע, דווח כי עוד באותו היום של מסע הרצח, צעירות שעלו בתל אביב על אוטובוס בקו 826 נתקלו לתדהמתן במחבל שעלה על האוטובוס בדרכו חזרה לואדי ערה. באמצעות מעסיקם, אלה פנו למוקד המשטרה והופנו למוקד 110, מה שנראה כמו מחדל משטרתי שיכול היה אולי לחסוך את הכוננות האדירה בתל אביב ואת תחושת הפחד בעיר, עם ההבנה שמלחם עשה את דרכו צפונה עוד באותו יום, מיד לאחר הפיגוע שביצע.
שבט – קמפיין 'שתולים בתרבות'
בסוף חודש ינואר 2016, בתקופה בה ניכר מתח רב בין ימין לשמאל בישראל סביב גל הטרור הגואה, השיקה תנועת הימין "אם תרצו" קמפיין "שתולים בתרבות", בו 'חשפו' שמות אמנים ואנשי רוח התומכים בארגוני שמאל כגון "בצלם", "יש דין" והקרן החדשה. התנועה הציגה ארגונים אלה כממומנים על-ידי מדינות זרות ופועלים "נגד מדינת ישראל" – אמירה שהציבה אותם כ"בוגדים".
מנכ"ל "אם תרצו", מתן פלג, הסביר את הצעד הפרובוקטיבי ואמר כי "בכל פעם שנבחרי ציבור במדינת ישראל מנסים לממש את המשימה שהוטלה עליהם על ידי העם באופן הדמוקרטי והלגיטימי ביותר, אנו נתקלים במסע הכפשה אוטומטי מצד 'אנשי תרבות' המנסים לצייר עצמם כנאורים, מתקדמים וכ'יודעים טוב יותר'. היות וחלה על הציבור הזכות המלאה לדעת את הפרטים הללו, נפרסם עשרות שמות של 'אנשי תרבות' החברים בארגונים שתולים למיניהם. אנחנו לא נאפשר לארגונים שתולים לזרות חול בעיני הציבור".
הצעד גרר סערה וטענות לשיסוי בין ימין לשמאל בישראל. לאחר שספג ביקורת מכל קצוות הקשת הפוליטית, התנצל פלג בפוסט כשכתב והסביר: "טעינו, העלנו פוסט שגוי בנושא מאוד חשוב ומהותי ודווקא מתוך כך היינו צריכים להקפיד הרבה יותר. לא היה 'קמפיין', ולא היו אמירות על 'בוגדים' שהדביקו לנו בתקשורת ומעולם לא אמרנו". יחד עם זאת, הכרזה עם רשימת האמנים ואנשי הרוח ה'מסומנים' נותרה ברשת.
אדר (ב') – "החייל היורה": הפיגוע שהתגלגל לפרשה מטלטלת
מה שהתחיל כפיגוע סכינאות "סטנדרטי" בפורים הפך בהמשך לאחד האירועים המטלטלים של ישראל בשנת תשע"ו. בעיצומו של החג, דקרו שני פלסטינים חייל בתל רומיידה שבחברון. אחד מהמחבלים נורה למוות והשני נוטרל וגסס בעודו שוכב על הקרקע. לאחר מספר דקות ירה סמל אלאור אזריה במחבל הפצוע המנוטרל והרגו.
הירי החריג צולם והופץ על-ידי ארגון 'בצלם' ועורר סערה גדולה. בצה"ל טענו אז, כי עוד לפני פרסום תיעוד הירי, הכירו את האירוע ופתחו בתחקיר מבצעי שלו. בחקירת מצ"ח שנפתחה, אזריה הואשם תחילה ברצח, סעיף שבהמשך הומר להריגה.
הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, אמר עוד באותו יום כי "אלו לא ערכי צה"ל וזו לא תרבות צה"ל". שר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון, גינה גם את הירי החריג ואמר: "האירוע בו מתועד חייל צה"ל מגיע לשטח הפיגוע בחברון, יורה במחבל דקות לאחר שכבר נוטרל ושוכב על הקרקע, הוא חמור ביותר ומנוגד באופן מוחלט לערכי צה"ל ולמוסר הלחימה שלו". ראש הממשלה בנימין נתניהו הסתייג בתחילה מהאירוע וכינה אותו גם ככזה ש"אינו מייצג את ערכי צה"ל" אך לאחר מספר ימים ריכך את הטון ואף התקשר לאביו של החייל לחזק אותו ולבקש ממנו לסמוך על תוצאות החקירה ועל צה"ל. באותם ימים ולמשך תקופה ארוכה נפתח בארץ דיון ציבורי רחב סביב הנושא והרוחות – סערו.
משפטו של אזריה נמשך גם בימים אלו ומסוקר בהרחבה בכל אמצעי התקשורת, עדות לעוצמתו והשלכתו של האירוע על החברה הישראלית, דבר שהתבטא גם בטלטלות פוליטיות שקרו בחודשים שאחריו.
ניסן – "זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה": נאום סגן הרמטכ"ל
בטקס יום השואה שהתקיים במכון משואה ובצל פרשת 'החייל היורה', הביע סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר גולן, ביקורת חמורה כלפי החברה הישראלית. בדברים שנשא בנאום אמר: "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט לפני 70-90 שנה ומציאת עדות להם כאן בקרבנו כיום ב-2016".
עוד הוסיף גולן: "אין יותר קל ופשוט מלשנוא את הזר, מלעורר חרדות ומלהלך אימים. מהתבהמות, התקרנפות והתחסדות. ביום השואה ראוי לדון ביכולתנו לעקור מתוכנו ניצנים של חוסר סובלנות, ניצנים של אלימות, של הרס עצמי בדרך ההידרדרות המוסרית. יום השואה הוא הזדמנות לחשבון נפש לאומי".
בדבריו התייחס גם לסוגיית טוהר הנשק שעלתה בעקבות פרשת 'החייל היורה' ואמר: "חריגות בשימוש בנשק קרו בצה"ל מאז הקמתו. גאוותו של צהל נסובה סביב יכולתנו לתחקר וליטול אחריות מלאה על הטוב אך גם על הרע והפסול. לא הצטדקנו, לא כיסינו ולא טייחנו".
דברים אלו של גולן יצרו מהומה גדולה וגררו תגובות רבות במערכת הפוליטית ובחברה הישראלית. למחרת הודיע גולן כי "לא הייתה לו שום כוונה להשוות בין צה"ל ומדינת ישראל לגרמניה הנאצית או למתוח ביקורת על הדרג המדיני. צה"ל הוא צבא מוסרי ששומר על טוהר הנשק וכבוד האדם". ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה את אמירתו הראשונה של גולן, ואמר כי היא גורמת לזילות השואה. השר נפתלי בנט הגיב גם לדבריו וכתב: "הוא שגה ועליו לתקן מיד, לפני שמכחישי השואה ישוו את חיילינו לנאצים בהכשר מגבוה". לעומתם, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג גיבה את גולן ומסר כי "סגן הרמטכ"ל הוא מפקד אמיץ. המופרעים שיתחילו לצרוח עכשיו נגדו צריכים לדעת: כך נשמעים מוסר ואחריות".
אייר – טלטלה פוליטית: שר הביטחון פורש, ליברמן מצטרף לממשלה
חילופי התגובות בין נתניהו ליעלון סביב אירוע הירי במחבל המנוטרל וסביב דבריו של אלוף יאיר גולן, הגיעו לשיא חדש של מחלוקת ואף גררו דרמה פוליטית של ממש. בימים אלו נתניהו ניסה בכל הכוח להרחיב את ממשלתו הצרה וניהל משא ומתן במקביל עם יצחק הרצוג ועם אביגדור ליברמן על צירוף אפשרי של אחת מסיעותיהם.
השיחות עם הרצוג הגיעו לשלב מתקדם, כשלפתע חלה תפנית והתברר כי נתניהו וליברמן סיכמו על צירוף 'ישראל ביתנו' לממשלה בתמורה לתיק הביטחון. כשהבין שר הביטחון דאז יעלון כי נתניהו מתכנן להחליפו בליברמן, הודיע יעלון על התפטרותו מהממשלה ומהכנסת ועל כוונתו לקחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים. ימים לאחר מכן, אכן נחתם הסכם קואליציוני בין נתניהו לליברמן והאחרון נכנס לתפקיד שר הביטחון.
במסיבת העיתונאים שכינס שר הביטחון היוצא, בה הודיע על התפטרותו, מתח יעלון ביקורת חריפה על התנהלות נתניהו וטען כי איבד את אמונו בראש הממשלה. "מצאתי עצמי לאחרונה במחלוקות קשות בסוגיות ערכיות ומקצועיות עם ראש הממשלה", אמר במסיבת העיתונאים. "לדאבון הלב, פוליטיקאים בכירים במדינה בחרו בדרך של שיסוי והפרדה בין חלקי החברה הישראלית, במקום לאחד ולחבר", הוסיף יעלון, "תפקידה של מנהיגות הוא להוביל באופן ערכי על פי מצפן ולא להסכים לשיח מופקר וחסר אחריות".
עוד הדגיש יעלון כי אין לו כל כוונה לעזוב לצמיתות את החיים הציבוריים. "בעתיד אשוב להתמודד על ההנהגה הלאומית של ישראל", אמר.
סיוון – הבריטים מצביעים: 'ברקסיט'
ב-23 ביוני 2016 התקיים בבריטניה משאל עם גורלי על עתיד הממלכה באיחוד האירופי. האזרחים הבריטים נדרשו להצביע בפתק "כן" – ליציאה מהאיחוד האירופי או "לא" – להישארות. הסקרים ניבאו מירוץ צמוד ביותר בין תומכי ההישארות לבין תומכי ה'ברקסיט' ואכן, כך היה.
51.9% מהמצביעים בחרו בעד היציאה מהאיחוד האירופי, לעומת 48.1% שהעדיפו להישאר. התוצאות הדרמטיות של משאל העם הכריעו: ניצחון ל'ברקסיט' – בריטניה צפויה לצאת מהאיחוד האירופי.
תמוז – ניסיון הפיכה צבאית בטורקיה
את ליל ה-15 ביולי 2016 נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן לא ישכח. מעט לפני השעה 23:00, עת ששהה בחופשה באתר הנופש מרמריס, יצאו כוחות מזוינים לרחובות איסטנבול וניסו לבצע הפיכה צבאית. במסגרת ניסיון ההפיכה, השתלטו הכוחות על שדה התעופה הבין-לאומי באיסטנבול ועל שני הגשרים המובילים לאירופה.
מעט אחרי חצות השתלטו חיילים מורדים על בנייני הרשות לרדיו ולטלוויזיה בטורקיה, TRT, וכפו על השדרנית להקריא את הצהרתם, לפיה בוצעה במדינה הפיכה צבאית וקם בטורקיה ממשל צבאי זמני. "שלטון החוק הדמוקרטי והחילוני נשחק על ידי הממשלה הנוכחית. הכוחות המזוינים של טורקיה השתלטו לחלוטין על ניהול המדינה על מנת להשיב את הסדר החוקתי, את זכויות וחירויות האדם, את שלטון החוק, ואת הביטחון הכללי שנפגע", נמסר בהצהרה.
במהלך הלילה קרא ארדואן לאזרחי טורקיה לצאת לרחובות, זאת במטרה למנוע את ההפיכה. לאחר כיממה של כאוס במדינה, שבמהלכו נהרגו מאות אנשים הצליח ארדואן להשתלט על ניסיון ההפיכה ולמנוע אותו. בימים שלאחר מכן, עוכבו לחקירה כ-16 אלף בני אדם, כלי תקשורת רבים נסגרו על ידי ארדואן ועשרות אלפי פקידים ושופטים פוטרו.
אב – גאווה ישראלית: יש מדליות באולימפיאדה
לאחר שמונה שנים רצופות, בהן אף נציג ישראלי לא זכה באולימפיאדה, עשתה זאת ראשונה באולימפיאדת ריו 2016 הג'ודוקא ירדן ג'רבי וזכתה במדליית ארד בקטגוריית משקל עד 63 ק"ג. ימים לאחר מכן זכה גם אורי ששון במדליית ארד בקטגוריית משקל מעל 100 ק"ג. ביחד הם הביאו גאווה גדולה למדינת ישראל והציבו אותה על המפה הבין-לאומית כמעצמת ג'ודו.
לאחר זכייתה אמרה ג'רבי: "אני גאה להיות עם המדליה על הצוואר. יש כל כך הרבה אנשים שאני צריכה להודות להם. הייתה תקופה לא קלה, היה יום לא פשוט והכל התכנס לכמה שעות בודדות. הגשמתי חלום אישי שכל עם ישראל חווה. אני גאה לייצג את ישראל ואני מאוד מעריכה את כל הישראלים שהגיעו לפה. זה מטורף, אני עדיין לא מעכלת את זה. לא הספקתי להיות רגע אחד עם עצמי". כשחזרו לישראל, מאות בני אדם הגיעו לנתב"ג וערכו להם קבלת פנים חגיגית במקום.
אלול – אחרון דור הנפילים הלך לעולמו
בשבוע האחרון נפרדה בכאב מדינת ישראל מאחד המנהיגים הגדולים בתולדותיה - נשיאה התשיעי וראש הממשלה לשעבר שמעון פרס ז"ל. רבות נאמר על האיש, אחרון דור המייסדים, שהיה סמל לאופטימיות, לחשיבה על העתיד ולתקווה. דרכו של פרס הייתה שזורה בדרכה של מדינת ישראל והוא נוכח בה בכל צומת החל מימי הקמתה ועד לימיו האחרונים.
במסע הלוויתו של פרס, שהלך לעולמו בגיל 93, השתתפו עשרות מנהיגים מרחבי העולם שהגיעו לחלוק לו כבוד אחרון והמחישו את גודל ההערכה שלה זכה פרס גם בקרב אומות העולם.
נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, ספד לפרס בהלוויה ואמר: "הוא הראה לנו שצדק ותקווה זה הלב של הרעיון הציוני. שמעון אמר פעם, שהמסר של היהודים לאנושות זו האמונה והראייה המוסרית, שמוסריות יכולה לשגשג בכל מצב. אני אסיר תודה שאני יכול לקרוא לו חבר שלי. האור כבה, אבל התקווה ששמעון פרס הציף באנשים תמשיך לבעור לעד".
"תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה", שנה טובה!