במבצע החילוץ של בני משפחת גרינפלד מהתהום בגיאורגיה עד לבית החולים בירושלים שהתקיים במהלך יום הכיפורים השתתפו מאות אנשים. ישראל גנץ, סגן ראש המועצה האזורית מטה בנימין, שהיה ממנהלי המבצע, סיפר עליו היום (חמישי) לענת דוידוב ב"רדיו ללא הפסקה 103FM": "הייתי בדרכים לקראת ערב יום הכיפורים. בתחילה הגיעה ידיעה על תאונה בלי פרטים, שלאט לאט התבהרו. לקראת הצהרים התברר שצריך פה איזה מבצע חריג, ייחודי. אני איש דתי ולא הייתה התלבטות, ברגע שהבנתי את המצב. זו זכות אישית להיות שותף למבצע של עם ישראל. זה מתחיל בחברים וכלה בכל שכבות העם, מכל מקום בארץ, מאות אנשים ששותפים למבצע, למען אנשים שהם לא מכירים. לא היה לי יום כיפור יותר מיוחד מיום כיפור הזה".




"מדובר על רכב שהדרדר לתהום של כמעט מאתיים מטר בחבל ארץ נידח בגיאורגיה. הם נסעו בשביל עפר בתנאי מזג אוויר מאוד קשים, ערפל וגשם", סיפר גנץ. "הם רצו לחזור ולא היה איפה להסתובב, נסעו מאוד לאט (ונפלו). החילוץ היה מדורג. הוא החל בגבורה של האבא, שעשה דברים הירואיים כדי לנסות להציל את בני ובנות המשפחה. הם היו בהכרה וחולצו בנפרד. ראשון חולץ האב, שהצליח לסחוב אתו את הבן שנפצע קל. בשלב השני חולצה האם נעמה, שנפצעה קשה עד קשה מאוד. בשלב השלישי חולץ הבן יפתח, שנלכד ברכב והיה כמאה מטרים מתחת לשאר בני המשפחה. בנס הוא נעצר מעל פתחו של מפל מאוד גבוה. הוא חולץ באמצעות מחלצים מקצועיים שהשתמשו בציוד סנפלינג. בני המשפחה פונו באמבולנסים נפרדים, גם ברמות שונות של פציעה, לבתי חולים שונים".



"ואז נכנסה לפעולה מערכת ענקית שכוללת את הצוות בגיאורגיה, קב"ט השגרירות, רופאים, אנשים שמנסים לאתר המשפחה בבתי חולים שם ולהבין את תמונת המצב ולהעביר אותה לארץ, כדי לדעת מי הצוות המתאים שיכול לטוס לשם", שחזר גנץ. "זה ממשיך בצוות רפואי, רופאים ופרמדיקים מדהימים שמקבלים קריאה, עוזבים את המשפחה ביום כיפור ומתייצבים. וצריך להביא ציוד רפואי, מארגונים שמתמחים בזה. גם שם צריכים לבוא אנשים ולפתוח את המחסנים. צריך היה לפתוח את השמיים של ישראל, שסגורים ביום כיפור, ולהשיג אישורים דרך חברי כנסת ושרים, והמון המון אנשים. ואז הטיסה והטיפול והחזרה לארץ, ותיאומים בין אין-ספור אנשים שכל אחד עושה את שלו בענווה ובצניעות ומעביר את השרביט בגבורה לבא אחריו. זה היה מבצע לכל דבר בלי חשבון של מי ישלם וכמה ישלם וממש כולם נרתמו לדבר הזה".



"האם נעמה כאמור נפצעה קשה מאוד, עברה ניתוח בארץ ובימים הקרובים נדע מה קורה עם ההחלמה שלה", אמר גנץ. "אחד הילדים סבל משבר משמעותי ועוד כמה שברים בגפיים, ייתכן שיזדקק לניתוח, ועוד אבא ואחד הילדים בנס במצב טוב יותר. היה ברור לצוות בארץ ולצוות שם שבתי החולים שם ממש לא מתקרבים לרמת הטיפול שיש פה בארץ והיה ברור שהיה צריך לטפל בהם. חלקם הועברו שם מבית חולים אחד לבית חולים טוב יותר, אבל הבינו שאם הם לא יגיעו לארץ הם נמצאים בסכנת חיים. הצוות הרפואי שהגיע לשם, עם ד"ר עמי מאיו מרמב"ם, ד"ר ג'וש (יהושע) שרודר מ'הדסה עין כרם', וחגי הפאראמדיק, נתנו שם טיפול שיאפשר את הטיסה לארץ בבטחה וישמור על חייהם. הם ביצעו שם פעולות מאוד מורכבות של נתיחות וקיבועים ומתיחות".



"ואחרי כל התהליך והנסיעה בכבישים ריקים אני נכנס לבית החולים 'הדסה עין כרם' עם אמבולנס ראשון, מתוך שיירה של שלושה אמבולנסים, ורואה 40-30 אנשי צוות יושבים ומחכים, ואיך שאנחנו מגיעים הם קמים כולם בבת אחת ומתחילים לטפל", סיפר גנץ. "עשרות אנשי צוות בשקט מעניקים טיפול באכפתיות, וזה לא משנה אם זה אח או קרוב או משהו שלא מכירים בכלל. כולנו אחים, כולנו שותפים, גדולה כזו אין במקום אחר. במהלך היום הזה התפללתי מעט, אבל הרגשתי שאני שייך לתפילה הרבה יותר גדולה. אנחנו עם שחי תפילה, יש לנו חוזה משותף. נדירים הרגעים בעם הזה, הרגעים המיוחדים, שאחרי כל הוויכוחים ומגוון הדעות, בסוף בסוף, כשאנחנו אחד עם השני, אין משהו יותר חזק ואמיץ מהקשר בעם הזה. וזה לא משנה דתי, או לא דתי או חרדי, ימני או שמאלני, זה כולם וזה הרבה יותר גדול".



"יש עוד תהליך שיקום ארוך ואסור לשכוח שמדובר בטרגדיה קשה. שני ילדים של המשפחה קיפחו את חייהם. כיישוב וכמועצה ננסה ללוות אותם במצב הקשה הזה ולהקל עליהם כמה שניתן בדבר הנורא הזה", סיכם.