התאטרון הלאומי "הבימה" הודיע שיעלה לראשונה הצגה בקרית ארבע שליד חברון. מדובר בהצגה "סיפור פשוט" לפי ש"י עגנון. בעקבות ההודעה פתחו יוצרים ואנשי רוח במחאה, אליה שותף ד"ר חיים וייס מהמחלקה לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. "המטרה שלי היא לסדוק את מעטפת הנורמליות סביב זה", הצהיר ד"ר וייס בעימות שנערך היום (שלישי) בתוכנית של ניסים משעל ודרור רפאל ו"103FM". "קרית ארבע איננה עיר רגילה בישראל. היא נמצאת בשטחים הכבושים, היא אחד הסמלים הגדולים של מפעל ההתנחלויות והכיבוש הישראלי ואחד הייצוגים הגזעניים והאלימים ביותר שלו. בקרית ארבע יש אנדרטאות לזכר ה'קדושים' מאיר כהנא וברוך גולדשטיין. תיאטרון 'הבימה' הוא אחד הסמלים הגדולים, המובהקים והחשובים של התרבות הישראלית".
לדבריו השיב העיתונאי דן מרגלית: "למדינת ישראל ולעם היהודי בתוכה יש עניין לשמור על ערוצי הידברות פתוחים בין פלגים שונים. כל דבר שיש בו חרם אני רואה בו מעשה שגוי, אוטם שריר הלב בדרך למחלה לא טובה. אני מתנגד להחרמות. חרמות זה הדרך לגיהינום. אסור להחרים. בלי חרמות. אילו היו חרמות פרופסור ישעיהו לייבוביץ' והרבה אנשים טובים מימין ומשמאל היו מוחרמים וזה לא דבר טוב".
"אי אפשר ליצור חזות של ליברליות בשטח כבוש"
"אני לא קורא לחרם", אמר וייס, "אבל ההופעה של 'הבימה' בקרית ארבע היא לא מעשה תמים. אני לא זוכר מתי התאטרון הופיע ביישוב בכזה גודל. יש פה מעשה פוליטי. שרת התרבות מירי רגב הודיעה שמי שיופיע בשטחים יקבל תוספת תקציב ומי שלא יופיע בשטחים ייגרע תקציבו. יש מול הקביעה הזו עתירה בבג"צ. מה שמניע ומייצר חרמות סביב ישראל זה חוסר היכולת להפריד בין ישראל לבין השטחים הכבושים. החוק הבינלאומי אוסר על הכובש לקיים חיים אזרחיים נורמליים בשטחים כבושים. השחקנים שמתבקשים להופיע בשטח כבוש לא מתבקשים להופיע בשטח טריטוריאלי של מדינת ישראל. אני חושב, וכמוני רבים מאוד בשמאל, שמפעל ההתנחלויות הוא לא לגיטימי ואי אפשר להמשיך אותו".
מרגלית שאל: "ואם היו מזמינים את 'הבימה' להופיע ברמאללה גם היית מתנגד?". "לא, מה פתאום", השיב ד"ר וייס. "אין בעיה ש'הבימה' תופיע ברמאללה תחת חסות פלסטינית. אם הרשות הפלסטינית הייתה מזמינה את 'הבימה' להתארח, אדרבה ואדרבה. אם תושבי קרית ארבע מחברון היו מזמינים את שכניהם מחברון לבוא להופעה, ואני די בטוח שהם לא יעשו את זה. זו הופעה ליהודים בלבד בתוך שטח צבאי כבוש. אי אפשר לקיים תרבות בשטח כבוש. זה לא עובד ככה".
מרגלית הזכיר: "יש ויכוח בישראל האם זה שטח כבוש, משוחרר או מוחזק. בחברה הישראלית יש נכונות חוקית לקיים את ההתנחלויות האלה עד שיבוא המשיח או עד שיבוא השלום. במסגרת זו האנשים שגרים בקרית ארבע מקבלים מאיתנו שירותי ביטחון, בריאות וחינוך, אז דווקא למנוע מהם את 'סיפור פשוט' של ש"י עגנון? אני לא מבין מה ההיגיון. את הדור הצעיר שגדל שם צריך לחשוף לתרבות ואמנות מהסוג הזה, דמוקרטית וליברלית, מערבית, של הצגת תאטרון. אם אתה רוצה למשוך אותך אליהם על מנת לשכנע אותם שלא ללכת אחרי 'נוער הגבעות' אז בוא אליהם, אל תחרים אותם, אחרת זה רק יקשיח אותם, יכווץ אותם ויסגור אותם בתוך מה שממילא משפיע עליהם. זה לא נכון, לא כדאי ולא צודק". וד"ר וייס סיכם: "אי אפשר לקיים הצגה בתוך הצגה וליצור חזות של ליברליות בתוך שטח כבוש".
עריכת תוכן 103FM: אסף נבו