"לא יתכן שהילדים האלה לא יוכלו ללכת לבית הספר". כמעט חודשיים לאחר פתיחת שנת הלימודים, ועדת החינוך, התרבות והספורט בשיתוף הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, תדון מחר במצב תלמידים אלרגים במערכת החינוך.
תלמידים רבים האלרגים למוצרים שונים, בין היתר: חלב, אגוזים, בוטנים ושומשום, לא יכולים ללכת לבית הספר משום שהוא לא בטיחותי עבורם ולחלקם מספיקה שאיפה אחת של חטיף במבה שפתח אחד הילדים בכיתה, כדי שהילד האלרגי יחטוף התקף ויגיע למיון.
"ההתעלמות של משרד החינוך לא תיאמן, מצידם שהילדים לא יבואו. בתי הספר לא ערוכים, הם לא יודעים לתת מענה, יש בתי ספר שאפילו אין להם מזרקי אפיפן", מספרת היום (שלישי) ל"מעריב אונליין", סיגל ק' מעמק חפר, אם לילדה בת שמונה האלרגית לחלב הנמצאת בבית מהאחד בספטמבר".
"הילדים נכנסים לכיתות כמו לשדה מוקשים"
"אין מודעות לא בבית הספר ולא בקרב הקהילה. הילדים נכנסים לכיתות כמו לשדה מוקשים. אנחנו דורשים שיהיו לילדים האלה סייעות, לחשוב על תוכנית רוחבית, משהו לטווח הארוך. בינתיים עד שזה יקרה צריך לעשות חשיבה מה עושים ואיך עושים", אומרת סיגל.
"לא יתכן שכבר חודשיים הילדה שלי לא הלכה לבית הספר. זה לא קל, אני יושבת ומלמדת אותה, אני יושבת ומכינה איתה שיעורי בית אבל זה לא פתרון, היא צריכה להיות בבית הספר. למה היא צריכה להיות שונה? למה היא צריכה להיות מובדלת משאר הילדים? זה לא נתפס".
סיגל מספרת כי בתה מודעת היטב למצב ובוועדה הקודמת שהתקיימה בתחילת החודש, היא אף דיברה מול יושבי הוועדה וסיפרה על מצבה. "היא נורא בתוך התהליך, מאוד קשה לה, עושים לה ולילדים אחרים עוול. היא יודעת שהיא נלחמת על דבר מהותי, היא יודעת על מה כל המלחמה הזו".
אוה ורסנו יוגד, מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, אם לילד "מולטי אלרגי" כדבריה, אומרת כי הילדים האלרגים "מופקרים במערכת החינוך", לאחר שמשרד החינוך הפחית את שעות הסייעת מגיל שבע לשלוש שעות ביום ומגיל שמונה הם לא זכאים לסייעת כלל.
בכיתה של בנה שמו שילוט לא להכניס לכיתה מוצרים הגורמים לאלרגיה אבל היא אומרת שזה לא מספיק: "לכיתה לא מכניסים חלב ובוטנים אבל הוא אלרגי לבוטנים בשאיפה ולחלב במגע, זאת אומרת שמספיק שחבר נגע בו אחרי שהוא אכל משהו וזה יעשה לו התקף. הוא גם לא לומד רק בכיתה שלו, אלא גם בעוד כיתות - כיתת מחשבים, אולם התעמלות שם אין את השילוט".
מוועדת החינוך סיגל ואוה מצפות שיגיע הפתרון ולו הזמני אך הן לא אופטימיות: "זו הוועדה השביעית או השמינית שאני הולכת אליה בכנסת. המצב קשה אבל זה לא שיש לנו ברירה".