ועדת המורשת של הארגון הבינלאומי אונסק"ו אישרה הצעה פלסטינית שמאשימה את ישראל בפגיעה במקומות הקדושים ובחופש הדת. זאת אחרי שלפני כשבועיים קיבל הוועד המנהל של אונסק"ו החלטה המתעלמת מהזיקה היהודית להר הבית ולכותל המערבי בירושלים. שי גולדשטיין, אורי גוטליב, לאה לב ודוד ליפשיץ התקשרו הבוקר (חמישי) במפתיע מ"רדיו ללא הפסקה 103FM" לשגריר ישראל לאונסק"ו, כרמל שאמה הכהן, כדי לברר מה קורה שם.
שי: "כרמל שאמה הכהן, בוקר טוב לך אדוני".
כרמל שאמה הכהן: "בוקר מצוין".
שי: "מה שלומך הבוקר?"
כרמל שאמה הכהן: "מעולה".
שי: "אנחנו מתקשרים אליך כאן מתוכנית הבוקר ב-103FM. אנחנו בשידור. כאן שי, אורי, ליפשיץ ולאה, כל החבורה. ואנחנו רוצים לשמוע ממך איך אתה עומד להתמודד עם כל מה שקורה עכשיו באונסק"ו ועם האו"ם, מה קורה כאן?"
ליפשיץ: "חוץ מאשר לקחת פח ולרשום עליו 'היסטוריה'".
שי: "את זה ראינו. אבל איך אתה, חוץ מהגימיק הזה, איך אתה הולך להתמודד עם הפרשה הזאת?"
כרמל שאמה הכהן: "אתה מתכוון, איך הם הולכים להתמודד עם מה שאנחנו מובילים".
שי: "מה אתה הולך לעשות?"
לאה: "וואוו, וואוו".
גוטליב: "הם הולכים להמשיך את החיים שלהם, נראה לי בסך הכל בסדר גמור, זאת אומרת, לא נראה לי שלהם זה מאוד מפריע".
כרמל שאמה הכהן: "לא לא, אני מציע לך להתקשר לשגריר הפלסטיני ולשגריר הירדני ולהבין...".
שי: "נו?"
לאה: "עושים לינץ'?"
כרמל שאמה הכהן: "לשגרירים הפלסטיני והירדני ולשאול אותם מה, מה הרשמים שלהם".
גוטליב: "איך הם קשורים?"
שי: "אבל איך כל פעם?"
כרמל שאמה הכהן: "או לצפות, או לצפות, או הכי פשוט לצפות, לצפות בישיבה אתמול. אין טוב ממראה עיניים".
שי: "אבל, אבל איך כל פעם, מאחורי הגב שלך, בלי שאתה תצליח למנוע את זה, הם מעבירים עוד החלטה ועוד החלטה ועוד החלטה. מה קורה?"
כרמל שאמה הכהן: "אני יודע. אנחנו בפעם הבאה נשתמש בשירותיכם הטובים ובכישורים שלכם לשכנע את לבנון, כוויית, טוניס ואינדונזיה".
שי: "אז תביא חברים אחרים, שיצביעו נגד. תארגן לובי נגד".
כרמל שאמה הכהן: "מה, כן, אבל אתה יודע, מאז שאלוהים ברא את העולם ועיצב אותו, אין בינינו מי שיכול לשנות את ההרכב שלו. זה העולם, אלה המדינות".
גוטליב: "מה השלב הבא? אבל עכשיו אונסק"ו מחליטים שאנחנו אין לנו זיקה למה? לירושלים?"
שי: "הם יכולים להחליט שאין לנו זיקה בכלל לישראל, הם יגרשו אותנו מפה והנה 'איטס אול אובר אגיין'. ואנחנו, אתה לא יכול לעזור לנו".
ליפשיץ: "וכבר השכירו את הבית של המשפחה שלי בפולין, אני לא יכול לחזור לשם עכשיו".
גוטליב: "זהו, בדיוק".
לאה: "תכלס, אבל יש לי שאלה, איזה ג'וב עדיף, כאילו, השגריר שלנו באונסק"ו או ראש עיריית רמת-גן, מה עדיף?"
ליפשיץ: "הוא לא היה ראש עיריית רמת-גן".
לאה: "נכון, אבל השאלה היא מה, איזה ג'וב הוא יותר...?"
כרמל שאמה הכהן: "לא הספקתי לטעום מהתפקיד השני שאת מדברת עליו, אבל זה שני עולמות שונים לגמרי, זה ברור".
ליפשיץ: "אולי אין לך זיקה לרמת-גן, כמו ש...".
כרמל שאמה הכהן: "כן, זה...".
שי: "אז רגע, ההחלטה האחרונה שהתקבלה, בעצם מה היא אומרת? הרי דובר על זה שהם הולכים להעביר החלטה מרוככת ובסוף יצא שהם העבירו החלטה לא פחות...".
כרמל שאמה הכהן: "אבל, אבל למרות ההחלטה שהם העבירו, עדיין יש מצב רוח טוב בישראל על הבוקר".
שי: "לא...".
ליפשיץ: "נכון, למה לא?"
כרמל שאמה הכהן: "אז, אתה רואה, אז המשמעות של אונסק"ו, כנראה, להשפיע על מהלך החיים בישראל, זניחה".
גוטליב: "אז למה בכלל היה צריך להילחם?"
לאה: "איך אפשר להתבאס מאונסק"ו כשיש סרטונים של שרון פרי שם בחוץ. אנחנו שמחים מהסיבות הלא נכונות".
שי: "תגיד, למה אתה לא נוקט באיזה צעד הצהרתי, מחאתי, פורש מה...לא יודע, עושה משהו שירעיד את אמות הסיפים".
ליפשיץ: "לא, החזירו, החזירו אותו עכשיו לארץ, לא?"
כרמל שאמה הכהן: "אני חושב ש, אני חושב שבשנה וחצי האחרונות לא רק אונסק"ו רועשת, אלא כל העולם רועש. אם יש, אתה מבין, יש עכשיו בחירות לנשיאות ארצות הברית, יש שם שני מועמדים, מועדת ומועמד, שעל כל דבר...".
שי: "מה זה קשור?"
כרמל שאמה הכהן: "רגע. שעל כל דבר...גם טיפה רצינות לא תזיק...".
גוטליב: "לא, ממש לא תזיק".
כרמל שאמה הכהן: "שכל דבר, שעל כל דבר הם לא מסכימים".
שי: "נו?"
כרמל שאמה הכהן: "זה אומר 'שחור', היא אומרת 'לבן', ועל דבר אחד הם כבר מצהירים כמה הצהרות".
שי: "כן".
כרמל שאמה הכהן: "שאונסק"ו ארגון שמתנהל, שמקבל החלטות הזויות, מקוממות...".
שי: "סליחה, אז איפה זכות הוטו שלהם, למה הם לא מפעילים. יש להם זכות וטו באונסק"ו?"
כרמל שאמה הכהן: "אז הנה, אמרתי לך, תצפה בסרטון ותראה, אין להם זכות וטו והם לא חברים בוועדה שאתמול הצביעה".
שי: "שמע, אני חושב שאתה...".
כרמל שאמה הכהן: "אבל למרות שהם לא חברים, השגרירה האמריקאית אמרה דברים מאוד חריפים וזה עוד... למרות כל הדיבורים על קטעים כאלה ואחרים...".
שי: "אני חושב שכל כך טוב לך, אתה, רגע, אתה נמצא...".
כרמל שאמה הכהן: "...זה עוד הישג דיפלומטי של ישראל, שהמעצמה מספר אחד מתייצבת לצידך.צאתם רואים, אתם רואים שאני זורם אתכם, כי יצאנו אתמול, בניגוד, עם מצב רוח מעולה".
שי: "איך מצב רוח?"
גוטליב: "איך יצאתם? מה, אתם אורן חזן? איך יצאתם כאילו במצב רוח מעלה מהסיטואציה הזאת, לא הבנתי".
כרמל שאמה הכהן: "אני אגיד לך".
ליפשיץ: "תגיד, אולי תביא להם את הפפירוס הזה שמצאו?"
גוטליב: "כן".
שי: "מה עם הפפירוס באמת?"
כרמל שאמה הכהן: "דרך אגב, דרך אגב, זה רעיון מצוין, שהוא גם נשקל עוד לפני שהצעתם אותו".
שי: "תציג אותו מעל בימת אונסק"ו".
כרמל שאמה הכהן: "נכון, נכון, נכון. הקרב פה הוא תודעתי. מנסים לבנות פה נרטיב שסותר את ההיסטוריה של העם שלנו, לא רק של אזרחי ישראל".