משרד החינוך חשף את נתוני המיצ"ב: "החלשים התחזקו"

שר החינוך נפתלי בנט אמר כי "הנתונים מעידים שהצלחנו לצמצם פערים ולהזניק הישגים. הממצא המובהק ביותר הוא שהתלמידים החזקים התחזקו והתלמידים החלשים התחזקו עוד יותר. אני אומר היום להורי ישראל ששולחים את ילדיהם לבתי הספר, הילדים שלכם מתאמצים, הולכים ומשתפרים ומוכנים היום עוד יותר לאתגריה המאה ה-21. זה הישג עצום למורים המצויינים של מדינת ישראל ולמנהלים המצויינים של מערכת החינוך. החזון המרכזי שלי הוא שלכל תלמיד במדינת ישראל תהיה הזדמנות שווה והצעד הזה שהשנה שחלפה מראה שאנו מתקדמים לעבר העניין".

לדבריו, מבחני ההישגים במיצ"ב נועדו לבדוק באיזו מידה עומדים תלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים ברמת הדרישות המצופה על פי תכנית הלימודים בארבעת מקצועות הליבה: שפת-אם (עברית/ערבית), מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה. המבחנים בשפת-אם, מתמטיקה ואנגלית הועברו לכיתות ה' ו-ח', ובמדע וטכנולוגיה הועבר מבחן לכיתות ח' בלבד.

מהנתונים עולה כי במקצועות מדע וטכנולוגיה, אנגלית ומתמטיקה קיימים פערים עקביים בהישגים לטובת תלמידים דוברי עברית, בהשוואה לתלמידים דוברי הערבית. במרבית המקצועות ודרגות הכיתה אין מגמה ברורה של צמצום פערים בין שני מגזרי השפה. עוד עולה מהנתונים, כי לאורך השנים ההישגים של התלמידים במגזר הבדואי נמוכים מהישגי התלמידים במגזר הערבי והדרוזי. נתוני המיצ"ב מציגים כי הפערים הצטמצמו אך נותרו משמעותיים. תלמידי המגזר הערבי חשים פחות מוגנים ושותים יותר אלכוהול.

מבחינת אקלים וסביבה פדגוגית, בחטיבות העליונות דוברות ערבית נרשמה לאורך השנים תש"ע-תשע"ו עלייה של כ-6% בשיעורי הדיווח על היעדר תחושת מוגנות של התלמידים, מעורבות באירועי אלימות, אלימות מילולית, פגיעה של מורים בתלמידים, גניבות וונדליזם. במגזר הערבי יש עלייה של 5% בשתיית האלכוהול - 21% בתשע"ו לעומת 16% בתשע"ה, בעוד במגזר דוברי העברית לא חל שינוי - 38%.
 

22% מכלל התלמידים בכיתות ה'-ו' (נתונים דומים התקבלו בחטיבות הביניים ובתיכונים) דיווחו על תופעה של חבורות תלמידים המתנהגים באלימות - 17% בקרב דוברי העברית ו-33% בקרב דוברי הערבית, בשני המקרים חלה ירידה בדיווח על התופעה, כאשר בשנה שעברה 26% מכלל התלמידים דיווחו על כך.

תלמידים דוברי עברית נתקלו יותר במקרי ונדליזם - 51% מתלמידי כיתות ז'-ט' לעומת 43% בשנה לפני ובקרב דוברי הערבית - 36% לעומת 37% בשנה לפני. נרשמה ירידה באופן כללי בין תשס"ח לתשע"ג אך לאחר מכן נרשמה מגמה הפוכה וחלה עלייה.

אחד הנתונים החשובים מצביע על כך שדעות פוליטיות מהוות גורם לאלימות מילולית. לפי דיווחי התלמידים, כרבע מהתלמידים דיווחו כי בכיתה מתנהלות שיחות בשפה פוגעת בגלל המראה החיצוני, כחמישית דיווחו על מקרים של שפה פוגעת בבני/בנות לאום אחר או בבעלי עמדות פוליטיות שונות. כ-17% דיווחו על מקרים של שפה פוגעת בבני/בנות מין אחר וכ-11% דיווחו על שפה פוגעת בבעלי מוגבלויות. בהיגדים העוסקים בפגיעה בבני/בנות לאום אחר ובמי שמחזיק בדעה פוליטית שונה נרשמה עלייה בשיעורי ההסכמה עם העלייה בשכבות הגיל. לאורך השנים נרשמו ירידות קלות אחריהן יש להמשיך לעקוב.

על כך אמר שר החינוך כי "החזון שלי הוא שלכל תלמיד במדינת ישראל תהיה הזדמנות שווה, בין שהוא נולד ברמת השרון, באופקים, ברהט או בבני ברק. הדרך עוד ארוכה אך עשינו צעד ראשון. נתוני המיצ"ב לשנת תשע"ו מעידים על צמצום פערים מובהק. העלייה המשמעותית בהישגים של תלמידים מרקע חלש מראה שכך מצמצמים פערים - מחזקים את החלשים מבלי להחליש את החזקים".

 

חנה דורסמן, מנכ"לית חינוך לפסגות אמרה על נתוני המיצ"ב, כי "בדומה לאלו שפורסמו בשנה שעברה ואלו שלפניהם, הם מצביעים שוב על פערים בחינוך בין המעמדות השונים בחברה. כמו אז, גם היום, אנו רואים שמצבם הכלכלי של ההורים משפיע על עתידו של הילד, ועל ההזדמנויות החינוכיות הניתנות לו. האוזן והלב מתרגלים למשמע הנתונים אך עלינו להבין כי אנו ניצבים על פי תהום וצריכים לשנות כיוון".

"כשם שהנתונים והתמונה העגומה נשארים דומים, כך צריך לחזור לפתרון שכבר הוצע - תכנית סדורה לתקצוב דיפרנציאלי משמעותי,תקציב שייקח בחשבון את יכולותיהם של הרשות ושל ההורים ויעניק הזדמנות שווה לכל ילד בישראל. משרד החינוך פועל לטובת צמצום הפערים שעולים מן המיצ"ב, אך עלינו להבין כי זוהי סוגיה חשובה ברמה הלאומית אשר משפיעה על חוסנה של מדינת ישראל".