גל השריפות: בסוף השבוע הכתה שריפה ביישוב נטף בהרי ירושלים ותושביו פונו מהמקום, בשני גלים ביום חמישי וביום שישי. בפעם השנייה הנזק היה כבד יותר – בית אחד נשרף כליל יחד עם מסעדת "המטבח של רמה", הפועלת מזה 20 שנה במקום. בצהרי שישי עוד נערכה במסעדה חתונה אבל מיד כשהשריפה החלה, פונו החוגגים וכן בעלת המסעדה, רמה בן צבי, שביתה נשרף. עשרות צוותי כיבוי אש הגיעו לאזור בניסיון להילחם באש אך לא הצליחו להציל את המסעדה. בן צבי, אמרה לחדשות 2: "זה בטוח הדחקה ואני לא יודעת מה אני מרגישה, יש רגעים שאני פעורה לגמרי וממררת בבכי ויש רגעים כמו עכשיו שאני עונה אבל אני חסומה לזה. זה כי אני לא יכולה להכיל את העוצמה של כל ה-21 שנים".
היום (שבת) מספר רמי מתן, יו"ר ועד נטף, כי רוב הכבאיות כבר יצאו מהיישוב: "היישוב חזר לשגרה למרות שאנחנו מחזיקים צוותי סיור ותצפיות בלילה. אנחנו אומדים את הנזקים שהשריפה גרמה ומתחילים לשקם ולהיערך להמשך. כל מה ששרוף ולא יפה יטופל. כל מה ששחור יהיה ירוק בעוד חצי שנה-שנה, זו הבטחה, לא ניתן לשחור להיות בעיניים. בית אחד נשרף כליל יחד עם מסעדה ואולם אירועים. כל הגינות הציבוריות, טיילת שלמה שסיימנו לפתח רק לפני שנה, מחסנים, טרקטורון, אלה יחסית נזקים לא כבדים אבל כל בית שנשרף זה 100% נזק לבעליו. יצאנו בזול, זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע וזה לא ככה בגלל שחברים מנטף נשארו פה ועזרו לכבאיות".
האש בנווה צוף: "הבתים נשרפו כמו דומינו אחד אחרי השני"
51 בתים נשרפו כליל ועוד 25 ניזוקו מהאש, בשריפה הקשה שפרצה ביישוב חלמיש. 350 המשפחות המתגוררות ביישוב פונו לעטרת ועופרים הסמוכות. בשריפה נפגעו ארבעה בני אדם, בהם שני כבאים שהועברו לקבלת טיפול בבית החולים. רן נחמני, לוחם אש מתחנת מעלה אדומים, סיפר על הפעילות בנווה צוף: "הבתים נשרפו שם, נתפסו כמו דומינו אחד אחרי השני, הכל בער והיה עשן כבד. לא נתקלתי באירוע בסדר גודל כזה".
יואב דיליאון, תושב נווה צוף המשדר ברדיו "קול חי", שביתו נשרף כליל יחד עם עוד 14 בתים, מספר כי לא נשאר דבר מהבית. "דפקו בדלת בסביבות 22:30 חבר'ה מצוות החירום היישובי ואמרו שצריך להתפנות. נסענו בלי שלקחנו כלום, אני עם הטרנינג, כפכפי אצבע, חולצת טריקו. הספקתי לקחת את התיק שלי וכשיצאתי מהבית ראיתי מולי סדום ועמורה, הכל עשן. אתה רואה 50 מטר מולך להבות וחוטי חשמל שרופים ויוצאים גיצים. אתה רואה את זה פשוט מתקרב אלייך ואתה טס, כל היישוב פונה, בסביבות 300 משפחות. כולם קיבלו הוראה לצאת מתחומי היישוב. אחרי שיצאתי מהיישוב הסתכלתי לאחור וראיתי שהכל בוער, להבות אש עד השמיים, היה ממש מפחיד לראות את זה, לא האמנתי. נסענו לאחותי שגרה באזור המרכז ובמוצאי שבת התחלנו לקבל טלפונים ותמונות מהיישוב של איפה שהיה הבית שלנו. נמחקו שישה-שבעה בתים. הכל הלך. לפחות 15 בתים הלכו לגמרי ועוד 25 בתים נפגעו. אני חושב מה אני עושה עכשיו. ממי אני אקבל כסף, אין עליי כלום חוץ מהתחתונים שעליי. 30% מהיישוב שרוף וזה בלגן אבל אנחנו אומרים תודה שאנחנו חיים. אמרו לי שהבית שלנו שבר שיא - תוך 20 ומשהו שניות לא היה בית, זה בית גדול של שלוש קומות, חצי דונם אדמה. לחשוב מה היה קורה אם לא הייתי מתעורר מהדפיקות. חוויה בכלל לא נעימה אבל אולי זו התחלה חדשה, ההורים שלי לימדו אותי להיות אופטימי".
שוקי סט, מנכ"ל אולפנת בני עקיבא "שירת הים" בנווה צוף, שבמהלך סוף השבוע חדר המורים בה הפך לחפ"ק וחדר תיאום כוחות בשטח: "אנשים רק עכשיו בשל השבת מתוודעים לגודל האסון, ברוך השם אין פגיעה בנפש. הבנות היו בשבת בבית למזלנו ובשלב זה הן לא חוזרות לאולפנה. היה פה לחץ מטורף, חשבו שיש נפגעים בנפש".