מנסים לשקם את הריסות חייהם: "לא סומכים על המערכת"

משפחת הולינגר כבר איבדה בעבר בית בגלל עניין אישי כואב. היא לא תיארה לעצמה שגם לבית ששכרה, ברחוב זלמן שזר בחיפה, יגיעו הצרות בדמותו של גל השריפות שפרצו ברחבי הארץ בחודש שעבר, מ־22 עד 27 בנובמבר. כמעט שבועיים חלפו מאז דעיכת השריפות, ואירית הולינגר (69) עדיין התרוצצה השבוע בתוך הפיח השחור וניסתה להציל מביתה את מה שעוד אפשר.

“הכי כואב זה הזיכרונות שנמחקו”, אמרה כשהסירה לכמה דקות את מסכת המנתחים, שבה היא מתניידת בבית כדי להגן על עצמה מהריח והזיהום. “אני אספנית. הייתה לי מזוודה של נעלי בלט, שאיתן רקדתי, היה לי אוסף מפיות שאספתי בגיל שבע. דברים שרקמתי, שאי אפשר לשחזר. אני לוקחת דברים קצת שרופים וגוזרת בצדדים כדי להציל. אתה מרגיש עירום. הילדים אומרים: ‘יהיה בסדר’ וכל אחד מנחם: ‘תבנו את עצמכם’. מה לבנות? גם אם אקנה עכשיו מכונת כביסה, נקנה את הכי זולה, כי כמה עוד אחיה?”

מאות המשפחות שבעקבות גל השריפות נותרו ללא בית לשוב אליו נאלצות להתמודד לא רק עם אובדן הרכוש והכאב האישי, אלא גם עם תחושת חוסר האונים והשאלה: איך ממשיכים מכאן הלאה? הזוג הולינגר ראה איך ב־1 בדצמבר כבר ירד צ’ק השכירות של החודש הקרוב, והם כלל אינם מסוגלים לגור בבית. “לפי מס רכוש, אנחנו צריכים להמשיך לשלם את השכירות פה, והם יחזירו לנו”, סיפרה אירית. “אתה מבין? נגיד ששילמתי פה 2,000 שקל לחודש. עכשיו אני צריכה לשכור דירה מרוהטת, וברור שהיא תעלה יותר. מתי אקבל את הכסף? הראש מתפוצץ. לא מספיק שאנחנו טרודים בפינוי, אנחנו טרודים באין־סוף דברים”.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "כל דייר, בין אם בעל דירה שפונה מביתו בשל השריפות ובין אם מדובר בשוכר שפונה, יפוצה על ידינו בגין תקופת הזמן הדרושה עד לתיקון הנזקים בדמי שכירות חלופיים. אם השוכר פונה לדירה אחרת וגובה השכירות גבוה יותר בשל היותה מרוהטת, אנו משלימים את הפרש דמי השכירות לשוכר".

ביום שבו הגענו לבקר את משפחת הולינגר, אבי, בעלה של אירית, הלך לצילום ריאות. השעות הארוכות בבית המפויח, במטרה להציל את המעט שנותר, עשו את שלהן וגרמו לו שיעול כבד. שתי חברות הגיעו כדי לתמוך באירית. אחת מהן כיסתה את הפנים בידיה ופלטה: “אלוהים ישמור”, והשנייה מלמלה: “מה קרה לבית המטופח שלך?”

אירית בדיוק סיימה שיחת טלפון עם אזרח שעובר לגור בבית אבות והציע לה להשתמש בינתיים בשולחן הסלון שלו. “כל אחד רוצה לתרום, ואני לא רוצה כלום”, אמרה בחצי חיוך. “אנשים אומרים ‘יש לי בגדים במידה שלך’, אבל אני אלבש בגד של מישהו אחר? ולאן אקח עכשיו שולחן, לבית המלון? מאחר שהחל לרדת גשם, נתתי לניקוי כמה מעילים וסוודרים, וביקשו ממני 480 שקל. אמרו שם שאם אתן את כל הבגדים, זה יעלה בין 10,000 שקל ל־15 אלף שקל. אני כבר אקנה חדשים במחיר הזה”.

מירוק לשחור

רחוב זלמן שזר הוא אחד הרחובות בחיפה שנפגעו באופן החמור ביותר בשריפה. הרחוב ממוקם בשכונת גבעת אורנים, צמוד לשכונת רוממה החדשה. לפני השריפה הוא טבל בעצי אורן, ואילו עכשיו הוא צבוע בשחור מזעזע. “התעקשנו לגור בשכונה הזו”, סיפרה מירב בר־דיין, שעברה עם משפחתה לרחוב רק לפני שנה. “גמרנו לשפץ את הבית אחרי שהרסנו את הפנים ובנינו מחדש. השקענו פה את רוב כספנו. עכשיו אני נכנסת לשכונה, וחושכות עיניי. קשה לראות את השחור. זה היה מקום כל כך ירוק”.

למזלה של משפחת בר־דיין, ביתה לא נפגע באורח קשה בשריפה. במהלך השיפוץ היא החליפה את הגג אחרי ששמעה שמתחת לגגות הישנים באזור הונח, כבידוד, צמר סלעים, חומר דליק. הודות לכך, האש לא חדרה לתוך הבית, אבל הצליחה לפגוע במזגנים ובחיישני האזעקה, ולדברי גלעד, בעלה של מירב, גם גרמה סדקים בקירות. בסוגיה הזאת מתחילים הוויכוחים עם השמאים, שנשלחו לאמוד את הנזקים.

“זה תלוי מאוד ברצון הטוב של השמאי שהגיע אליך”, הסביר גלעד. “יש אחד נחמד ויש אחד פחות. אצלנו הוא אמר שאת זה הוא מאשר ואת זה לא, בצורה מאוד שרירותית. עכשיו נשאר לנו לריב, ואנחנו לא יודעים אם נקבל הכל. הם מתווכחים, אומרים שהסדקים נוצרו לפני השריפה. אני לא יכול להוכיח אחרת, הרי לא צילמתי את הקירות דרך קבע”.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "לעניין הערכת הנזק נשלחים מהנדסים ושמאים חיצוניים על ידי קרן הפיצויים, והם מבצעים הערכה עצמאית ומקצועית. במקרים שבהם קיימים חילוקי דעות בין הערכת השמאי/ מהנדס לבעל הדירה, והדבר מובא לידיעתנו, ככל שיש צורך נעשית בדיקה נוספת לצורך הכרעה. יצוין כי לכל ניזוק קיימת זכות ערר על החלטת מס רכוש".

מארק חייט, שגר במעלה הרחוב, החליט לנסות לעקוף חלק מהבעיות בהבאת שמאי פרטי. בזמן שהיינו במקום הוא סייר בביתו עם יריב לוין, בעל משתלה במושב ביתן אהרן, שהגיע כדי לייעץ לו כיצד לשקם את הגינה שלו, שנשרפה כליל. “האדמה כאן לא ניזוקה”, לוין הסביר. “אבל מה עם מערכות המים, התשתיות שהלכו, התאורה? צריך לחדש את הכל, ובאותה הזדמנות לבנות בצורה יותר חכמה. השתילה היא הצד הקל יחסית. מארק צריך כעת לקחת אוויר כי הוא אמור להילחם בממסד, להגיש להם מספרים ונתונים על מה שקרה, ובגלל זה אני פה”.

חייט עשה רושם של איש פרגמטי. הוא אומנם בנה חלק גדול מהדברים במו ידיו, אבל הוא לא בוכה על חלב שנשפך, אלא מישיר את מבטו קדימה כדי לשקם את הנזק. “עיכלתי את מה שקרה מרגע השריפה”, העיד על עצמו. “באתי, ראיתי וכבר חשבתי איך אפשר לקדם את הדברים, וכאן אני חושב שהמערכות לוקות בחסר. אין הנחיה לאנשים, לא באתרים של המדינה ולא על ידי אנשי המקצוע שבאים לפה. אין מי שאומר: ‘צריך לעשות א’, ב’, ג’’, ויש אנשים שחייבים לקחת אותם ביד, מבוגרים שאין להם כוח להתעסק עם המערכות הלא גמישות. אני הבאתי שמאי פרטי כדי שיוביל אותי בסבך הבירוקרטיה ועדיין לא הבנתי לאיזה מחלקה של מס רכוש אני אמור לגשת. אני רוצה להתחיל לעבוד”.

זה לא טבעי שיש עומס וכאוס?
“אני שואל מכל כיוון אפשרי ולא מקבל תשובות. אם הייתי מקבל תשובות, לא הייתי הולך לחבר, שמכיר את ההוא, שמכיר את השלישי. לא הייתי מפעיל קרוב משפחה שמכיר מישהו שמעביר נייר מצד א’ לצד ב’. כרגע אני לא סומך על המערכת ועושה הכל לבד. למזלי, אני יכול לקפוץ הביתה בתוך 20 דקות כדי לפגוש אנשי מקצוע. אבל מה יעשו אנשים שעובדים בתל אביב, והבית שלהם נשרף? מי יפצה אותם על ימי העבודה? מה קורה עם עצמאים שלא יכולים לעזוב את החנות?”

מרשות המסים נמסר בתגובה: "ההנחיה להמשך טיפול נעשית בשטח על ידי בעלי המקצוע שביקרו בנכס. ככל שבחר הניזוק בשיקום עצמי של הנכס, הוא יידרש לעתים להגיש הצעות מחיר לתיקון שייבחנו על ידי השמאי ועל ידי עובדי מס רכוש".

בנוגע לשאלתו של חייט על הסיוע שניתן לאנשים שמתקשים, נמסר מרשות המסים: "ניתן לדוגמה את המבנה ברחוב האורן 33 בחיפה, שממנו פונו למעלה מ־170 דיירים קשישים ודוברי רוסית. במקרה זה אנו מסתייעים בעובדי מחוז צפון של משרד הקליטה, וכמו כן הצמדנו לשמאי עובדת מס רכוש, דוברת רוסית, במטרה לתת מענה לכל אורך הטיפול בהם. על פי החוק ותקנות מס רכוש, לא ניתן לפצות בגין נזק עקיף כדוגמת אובדן ימי עבודה וכיוצא בזה".

פאניקה והיסטריה

הבית של משפחת חייט ממוקם בסמוך לחורשה שנשרפה. חייט מספר שעוד לפני פרוץ הלהבות התריע בפני העירייה על כמה עצים מסוכנים ודליקים, שהאש כעת כילתה. “היו פה אורנים ועצים שבימים האחרונים כוסחו על ידי גוזמים, בצדק או שלא”, הוא סיפר על הפעולות שננקטות כעת באזור. “זה קורה מרוב פאניקה והיסטריה”.

הגוזמים שעובדים באזור בימים האחרונים מעלים את כעסם של חלק מתושבי האזור, המתלוננים שגם כך האש החריבה את רוב הנוף, וכעת פעולות המנע מכלות את המעט שנשאר. קבוצת הווטסאפ של רחוב זלמן שזר, שהוקמה בעקבות השריפה, גועשת בימים האחרונים במחאה על כריתת העצים.

סאמח חלבי, גוזם מוסמך מדאלית אל־כרמל, לא חשש להתעמת עם המקומיים. “אני מכיר את העצים האלה, יש לי תעודות ממשרד החקלאות”, סיפר. “בוא אראה לך שני עצים שעדיין עומדים, אחד ירוק אבל השני שרוף, יבש. אמרו לי: ‘אתה מוריד עצים ירוקים’. אני אומר להם: ‘אני מוריד רק שרופים או כאלה שמסכנים את הבתים’”.

דווקא על עיריית חיפה, שנמצאת במרכז הכאוס, אין לתושבים כמעט מילים רעות. “ההתנהלות של העירייה בסדר גמור”, אמר חייט. “אני לא מאוהדיה הגדולים, אבל נכון לעכשיו היא פעלה מצוין”.

“אם מישהו יגיד משהו רע על ראש העיר, אני כורתת לו את הראש”, הוסיפה הולינגר. “טיפול, מלון חצי פנסיון. עכשיו אנחנו מקבלים מכולה לחצי שנה כדי לאחסן את המעט שנשאר. סיפרו לי שמכולה כזו עולה 2,000 שקל בחודש. תאר לך שהייתי צריכה להוציא את זה מכיסי”.

משפחת הולינגר כבר מחפשת דירה חדשה, ואילו משפחת בר־דיין אמורה לפנות היום את החדר במלון ולאתר מקום מגורים אחר. יש להם ילדים שסובלים מאסתמה, וההורים לא רואים את עצמם חוזרים בקרוב לבית, שהריח השרוף והאוויר המזוהם עדיין עוטפים אותו. “גדלתי בשכונה בתור ילד, ואני פשוט לא מכיר אותה”, אומר גלעד בר־דיין. “היו באזור כמה מכוניות שנשרפו, וזה נראה ממש כמו המשוריינים בדרך לירושלים. מפחיד”.

מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "עיריית חיפה מובילה זה חמש שנים פרויקט נרחב להקמת פסי אש חוצצים בהיקף של מיליוני שקלים. במסגרת הפרויקט מופו כל הרחובות המצויים באזור חורש טבעי. פסי אש מסומנים בשטח, ובהתאם לכך מבוצעת כריתת עצים, פינוי גזם, דילול ענפים וניקוי השטח מחומרים.

"עיריית חיפה החלה כבר בשיקום 2,800 דונם של יערות, חורש טבעי וגנים. כ־20 צוותי גיזום פרושים בשטח ומבצעים את עבודות השיקום. עצים שהוגדרו כמסוכנים וכאלה שאינם ניתנים לשיקום נכרתו בשלב הראשון. לאחריו, יבוצע שיקום מלא של חורשות, יותקנו מערכות השקיה והעצים יינטעו במרווחים שימנעו ככל הניתן התלקחות שריפות מצמרות העצים. במקביל, יבוצע מעקב אחר התחדשות טבעית של הצומח ולקראת האביב יינקטו פעולות לעידוד צמיחת מינים מקומיים ובהם עצי אלון. לאחר החורף יקיימו האגרונומים בעיריית חיפה הערכה מחודשת במטרה לנטוע כמות גדולה של עצים".