דוח העוני: בישראל שיעור העניים הגבוה מבין המדינות המפותחות - ומצבם הורע

שלא כמו הדוח האלטרנטיבי המתבסס על 2016, בביטוח הלאומי בודקים את שנת 2015 ומותחים את "קו העוני" למשפחה על פי פרמטר עיקרי אחר – הכנסה. כל משפחה או יחיד שהכנסתם החודשית מעבודה ו/או מקצבאות היא פחות ממחצית השכר החציוני במשק נחשבת ענייה, זאת להבדיל מהדוח הרב-מימדי שבוחן את המחסור בחמישה פרמטרים שונים של צרכי המחיה הבסיסיים ולפיכך מרחיב את תמונת העוני. הפערים בהתאם, אבל לא גדולים מדי. דוח לתת מנה מיליון ילדים עניים בישראל ובביטוח הלאומי מונים 764,200 ילדים שחיים בעוני. מצד שני, באשר לכלל האוכלוסייה, בביטוח הלאומי לא מתחשבים ב"שולי העוני", אותם מאות אלפי ישראלים שחיים בדוחק על סף העוני  אבל נופלים בסטטיסטיקת. לכן נרשם הפער בין 2.5 מיליון עניים עליהם הצביע הדוח האלטרנטיבי לבין 1.7 מיליון עניים על פי הביטוח הלאומי. 

עם זאת, למרות הסטטיסטיקה המצמצמת, גם בביטוח הלאומי בוחנים לא רק את מספר העניים לשיטתם אלא גם את עומק וחומרת העוני בקרב האוכלוסייה הזאת ומודים: "ב-2015 העניים נעשו עניים יותר. המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני עלו ב-2015: יחס פער ההכנסות, שהוא המרחק הממוצע של הכנסת המשפחה העניה מהכנסת קו העוני עלה ב-3.2% (מ-34.6% ב-2014 ל-35.7% ב-2015), והמדד לחומרת העוני, (המעניק משקל גבוה יותר לעניים יותר,) עלה בשיעור של 2.3%, בין השאר בגלל אי-עדכון הקצבאות" אומרים בביטוח הלאומי. 

הדוח האלטרנטיבי הוכיח היטב כי היקפי העוני בקרב משפחות עובדות גבוה מאד בשל הכנסות נמוכות, וגם בדוח הרשמי הביטוח הלאומי מודים: "במשפחות העובדות שיש בהן מפרנס אחד עלתה תחולת העוני מ-25.4% ב-2013 ל-25.9% ב-2015, ואילו תחולת העוני של המשפחות עם שני מפרנסים נותרה ברמתה מ-2014- 5.6%".  משמע שגם על פי התמונה הרשמית, נרשם עוני רב גם בקרב אנשים עובדים. 

 

המצב בקרב אנשים שאינם עובדים חמור אף יותר. ב-2015, בקרב המשפחות בגיל העבודה שאינן עובדות הוסיף העוני לעלות, בשיעור של כ-9%, מ-68% לכ-74%. "במקביל ירדה במידה ניכרת תרומת הקצבאות בקבוצה זו בכ-22%. חומרת העוני ועומק העוני של משפחות אלה עלו באופן ניכר".

גם ניסיון של הדוח להחמיא מצד אחד לעובדה שמדד האי שוויון (מדד ג'יני הבינלאומי הבודק את הפערים החברתיים), ירד ב-2015, לא מצליחה להחביא בדוח את העובדה ש"בהשוואה למדינות ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות) נותרה ישראל בראש סולם העוני והאי שוויון. בשנה זו תחולת העוני של נפשות בישראל הגיעה ל-19.6% מהאוכלוסייה (לפי הגדרת ה-OECD) והיא הגבוהה ביותר בין מדינות ה-OECD . בנתוני האי שוויון מצבה של ישראל השתפר בהשוואה ל-2014, אם כי עדיין גבוה מהממוצע במדינות המפותחות". 

הסיבה שהביטוח הלאומי  מציין ירידה ב-1.6% במדד אי השיויון ב-2015 היא "ההטבה במצבן של האוכלוסיות העובדות בעשירוני הביניים שהושפעו מהעלייה בשכר המינימום שהגיעה ל-6.8% במונחים ריאליים, ומהשינויים החיוביים בתעסוקה", משמע שלא הטבה במצבם של העניים בישראל הוא הגורם לכך. 

הדוח מציין לחיוב צעדים של הממשלה שהביאו להורדת עוני הקשישים מ-23.1% מהקשישים בישראל ב-2014 ל-21.7% ב-2015 בשל העלאת קצבאות. הורדת העוני במגזר החרדי מ- מ-54.3% ל-48.7% בשל הגברת השילוב בתעסוקה ועוד. אבל הכישלון הגדול ביותר של הממשלה בטיפול בעוני נותר המגזר הערבי ותרומתו לכלכלה הישראלית. העוני באוכלוסייה הערבית הוסיף לעלות מ-52.6% ב-2014 ל-53.3% ב-2015 "וכך גם תחולות העוני אצלם בקרב ילדים ונפשות, וזאת בניגוד למגמה הכללית ולמרות הגידול בקצבאות הילדים". 

שר הרווחה והתעסוקה, חיים כץ, אומר הבוקר בהמשך לנתוני הדוח השנתי: "זה אבסורד שהשכר הממוצע במשק עולה בעוד שערך הקצבה לא התעדכן כבר ארבע שנים". השר אמר אמש במליאת הכנסת: "את קצבאות הביטוח הלאומי אמליץ לממשלה לעדכן על פי הצמדתן לשכר הממוצע במשק כפי שהיה עד 2002. ברגע שהצמידו את הקצבאות למדד, כשקו העוני נמדד בשכר, נוצר מצב שבו לעולם לא נצליח להדביק את הפער. מדובר במהלך דרמטי שיסייע לנו במאבק בעוני, תהיה לו השפעה מיידית גם על הקשישים וכך הקצבאות יותאמו לעלייה ברמת החיים״.