הכתב גלעד שלמור מגיש ב-103FMתוכנית יחד עם עמיתו ברהנו טגניה. השניים שוחחו על תקיפת כתבים, בעקבות תקיפת הכתב איציק זוארץ במהומות אתמול בכפר הבדואי אום אל חיראן בנגב. "אני זוכר את הפחד שהיה, כאשר נסענו ליישוב חורה, אחרי פיגוע גדול שהיה בתחנה המרכזית בבאר שבע, פיגוע שהמפגע שלו יצא מחורה, וזה לא היה פשוט", נזכר טגניה. "היינו צריכים להסביר למה באנו ומה אנחנו רוצים לעשות. וזה לא רק במגזר הבדואי-הערבי. אנחנו חווים את זה גם במגזר היהודי כשיש פיגוע או רצח. אנחנו אנשי התקשורת חווים את זה".
שלמור הוסיף: "חטפתי מכות. אנחנו מגיעים להרבה צמתים רגישים בחיים של אנשים ויש בזה אלימות, ודאי כשאתה מגיע למשפחה שמישהו מיקיריה נהרג בנסיבות טראגיות. הרבה פעמים הם לא אוהבים שאתה שם והתגובה היא אלימה".
"התקיפה הכי חמורה שחוויתי הייתה דווקא מידי שוטר", חשף שלמור. "זה קרה לפני כמה שנים, בצפון תל אביב ליד פארק הירקון. אני אפילו חושב שעשיתי שם ספורט בפארק. פתאום התקשר אלי מקור ואומר לי שהרגע היה רצח בספורטק בפארק. הייתי מאוד קרוב אז הגעתי לשם. וכשאנחנו מגיעים לזירת רצח אנחנו מצפים לראות משטרה, שוטרים, ניידות, צ'קלקות. ולא היה כלום. וזה היה מוזר כי המקור היה מאוד מדויק. מה שכן ראיתי זה שתי גופות על הקרקע ירויות. מסתבר שהייתי כל כך קרוב והעדכון הגיע כל כך מהר, שהגעתי עוד לפני השוטרים, לפני שהייתה זירה".
"ואז השוטרים התחילו להגיע", המשיך שלמור, "ניגש אלי שוטר ואומר לי צא מהזירה. ואני שואל אותו, איזו זירה. וזה מאוד הכעיס אותו שלא הייתה זירה ולא היה לי לאן צאת, כי לא היה שום דבר סגור. לא הספקתי להגיד 'חקירת מח"ש' וכבר הזרועות שלו היו סביבי, הוא הפיל אותי לרצפה. לא התנגדתי אבל מאוד לא נהניתי מהסיטואציה. זה היה די מביך. ואני אומר לו שאני כתב ואני עם מצלמה ביד, זה לא עניין אותו. הרבה שוטרים שהם אמונים על שמירקת סרטי הסימון בזירות האלה מחפשים את המאבק, את החיכוך עם השטח".
טגניה טען: "לפעמים הם מקבלים פקודה שהיא לא הגיונית בהתחשב בזירה שנמצאים בה. פעם היה בצומת ירקונים חיסול כפול, כולנו שם בזירה, בפנים והחליטו פשוט להתנפל במכות על עמית שלנו, קולגה. ואנחנו צורחים, הלו, זה כתב. ועד שכמובן קצין בכיר התערב". שלמור סיכם: "גם במקרה שלי קצין התערב ובסופו של דבר לא הגשתי תלונה במח"ש. היום אני טיפה מתחרט על זה".