דוח חמור: בתי החולים בישראל מהמזוהמים בעולם המערבי

מחלקות טיפול נמרץ בבתי החולים בארץ מזוהמות משמעותית מבאירופה, ארה"ב וקנדה. כך קובע דוח של משרד הבריאות, המתבסס על מספר הזיהומים הנרכשים, כאלו שחולים נדבקו במהלך שהותם במחלקות, עקב טיפול של החדרת צנתר לכלי דם בבית החזה. הדוח מחולק לפי גודל בתי החולים, ובית החולים המזוהם ביותר הוא רמב"ם, עם 6 זיהומים על כל 1000 ימי צנתר (דרך המדידה המקובלת בעולם). לעומת המרכז החיפאי, סורוקה מבאר שבע מתגאה במספר הזיהומים הנמוך ביותר, עם 0.9 זיהומים לכל 1000 ימי צנתר.

שאר המרכזים הרפואיים הגדולים: שיבא תל השומר עם 3.9, בילינסון עם 2.9, איכילוב והדסה עין כרם עם 4.1 כל אחד.

בבתי החולים הבינוניים, הלל יפה בחדרה הוא המזוהם ביותר עם 6.6 זיהומים לכל 1000 ימי צנתר, ברזילי באשקלון עם 5, שערי צדק בירושלים עם 4.8, כרמל שבחיפה עם 4.1, קפלן ברחובות עם 3.3, מאיר שבכפר סבא עם 2.9, אסף הרופא שבצריפין עם 2.3, בית חולים לגליל המערבי בנהריה עם 1.8 ובעמק, כנראה בשל מיעוט מקרים, יש 0 מקרים של זיהום בדם.

בבתי חולים הקטנים, בהר הצופים שבירושלים עומד מספר הזיהומי על 8.3 על 1000 ימי צנתר, לניאדו שבנתניה 7.5, םוריה שבטבריה עם 5.7, זיו שבצפת עם 5.3 ובית חולים השרון בפתח תקווה, המסונף לבילינסון, עם 1.3 זיהומים בלבד לעל 1000 ימי צנתר.

ד"ר מוטי קליין, מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי בסורוקה שהגיעה לתוצאה נמוכה במיוחד בשיעור הזיהומים שנמדד אמר בתגובה: "מדובר באחד האתגרים הגדולים במערכת הבריאות בעולם ובארץ. שיתוף פעולה הדוק עם היחידה למניעת זיהומים נרכשים בבית החולים ואפשר סובלנות כלפי סטייה מנוהלי עבודה, הם שמביאים להישגים טובים במניעת זיהומים" אמר

"גיבשנו תוכנית לאומית לצמצום זיהומים"

שר הבריאות הרב יעקב ליצמן התייחס לדוח ולהתגייסות המשרד להילחם בזיהומים בבתי החולים: ״מכת הזיהומים בבתי החולים היא מגיפה לכל דבר המאיימת על מערכת הבריאות. אנו רואים כיעד עליון את המלחמה בתופעה הקשה. הנתונים הקשים מחייבים אותנו לנקוט בתהליכים ופעילויות אינטנסיביות במטרה לצמצום ניכר בשיעור הזיהומים בבתי החולים ובמוסדות לאשפוז ממושך. משרד הבריאות מוביל ביוזמתי שורת צעדים דרסטיים שימשיכו להביא את השינוי הנדרש בתחום הזיהומים, בהתאם לקביעת גורמי המקצוע". מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "גיבשנו תכנית לאומית לצמצום זיהומים, הכוללת גם מודל תמריצים לבתי החולים שישתפרו, ולא פחות חשוב מכך, פרסום שקוף של הנתונים לציבור. בשנה האחרונה בתי החולים ריכזו קשב ניהולי גדול בעניין ואנחנו נלך ונשתפר בתקופה הקרובה ונמשיך בדיווח מלא לציבור".

על פי מחברי הדוח, נפסלו בדוח בתי החולים בני ציון ומעייני הישועה בגלל ניטור לא מספק ונתונים לא מהימנים וכן רמב"ם, הלל יפה וולפסון מסרו נתונים פרטניים לא מספקים לבדיקה. יש לציין כי יש קושי בהשוואה בין בתי החולים, מאחר ולא קיימת סטנדרטיזציה בבדיקת הנתונים. גורמי הסיכון לזיהום בדם הם מגורמים כמו גיל כאשר למשל בתינוקות וילדים בטיפול נמרץ, תחלואת רקע כגון מחלות דם וסרטן הדם כך גם הסיכון לזיהומים בדם גבוה יותר במחלקות לכוויות. יש גם גורמים חיצוניים לזיהומים בדם כמו מספר הצנתרים המוכנסים לחולה בטיפול הנמרץ שככל שהם מרובים כך גובר הסיכון לזיהום בדם גורם סיכון נוסף הוא באיזה מחלקה מוכנס הצנתר כאשר למשל בחדר ניתוח הסיכון לזיהום קטן יותר מאשר במחלקה לטיפול נמרץ. גם סוג ההזנה שמקבל החולה משפיע על הסיכון לזיהומים כמו גם עד כמה מקפיד הצוות הרפאי לטפל בחולים בכפפות. בדוח אין התייחסות למשתנה הזה, כמו משתנים אחרים, בין בתי החולים.

בתוך כך, משרד הבריאות צפוי להגיש היום (25.1.17) את הדוח לוועדה לביקורת המדינה יחד עם תכנית לאומית ייעודית למניעת זיהומים במערכת הבריאות. הדוח שיוגש, מבוסס על נתוני היחידה הארצית למניעת זיהומים. מדובר בתכנית שנתית, בעלת תקציב ייעודי של 50 מיליון שקל לשנה, שבאה לחזק את היחידות למניעת זיהומים בבתי החולים ומלקדם קליטת אחיות בעלות הכשרה ייעודית בתחום, ורופאים מומחים שינהלו תחום זה. בנוסף, מפותחים מערכי הדרכה ייעודיים לצוותים ומקודמת תכנית לאומית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה, וגיוס כוח אדם ייעודי לשם כך.

בעתיד הקרוב, יושק קמפיין להעלאת המודעות להיקף הבעיה, ולסיכונים ברי מניעה שיספק הנחיות לשמירה על כללי התנהגות בבתי החולים למבקרים ולצוות, ויפורסמו נתונים על ממדי התופעה לציבור. בעיית הזיהומים היא בעיה קשה בעולם כולו כאשר למשל באירופה 3.2 מיליון מטופלים סובלים מזיהום נרכש בשנה מהם למעלה מעשרה אחוז סובלים מאלח דם (זיהומים בדם) כאשר זיהומים בכלל וזיהומי דם בפרט הם גורם להארכת משך האשפוז, אשפוזים חוזרים, לעליית הסיכון לתמותה ולנטל כלכלי רב על מערכת הבריאות.

התוכנית החדשה כוללת מודל תמרוץ ייעודי בבתי החולים הציבוריים כללים. מטרת המודל לתמרץ את בתי החולים להקצות את המשאבים בתחומי כוח האדם והתשתיות.

עם ההכרזה שלח משרד הבריאות לתקשורת בצעד תמוה דוח מפורט עם נתונים של בתי החולים השונים בישראל שבו מודגש בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים שמדובר בנתונים שלא ניתן להסיק מהם דבר וחצי דבר ובוודאי לא לערוך השוואה מדויקת ומתוקננת בין בתי החולים בנוגע לשיעור הזיהומים בהם. או, כפי שנכתב בדוח: "הנתונים המתפרסמים בפרסום הנוכחי הינם נתונים גולמיים, שלא כוללים אל התקנון הנדרש ואינם כוללים את מדיניות משלוח התרביות של בתי החולים, השוואות בין בתי החולים בעזרת הנתונים הקיימים כיום אינן אפשריות ואינן תקפות".(ההדגשה היא במקור א"ב) התכנית הלאומית החדשה בישראל הגדירה כלי מדידה ביחידה למניעת זיהומים עם הנחיות למניעת אלח דם (זיהום בדם) המדידה החלה בינואר 2015 ובה נערך ניטור ביחידות טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ כירורגי וטיפול נמרץ מעורב כללי/כירורגי.