לאן הולכים דמי הרישום למעונות יום? כשנפתלי בנט היה שר הכלכלה ב-2013, הוא החליט להפחית את גובה דמי הרישום עבור מעונות יום לגילאי 3-0 מ-292 שקל ל-133 שקל. סכום זה מהווה מעין התחייבות של ההורים שהם אכן ישלחו את ילדם למעון שאליו נרשמו, אולם גם הורים שהחליטו להשאיר את ילדם באותו המעון שבו היה שנה קודם לכן יצטרכו לשלם את הסכום.
בנוסף לכך, ההורים - שאינם יודעים אם ילדיהם אכן יתקבלו למעון - נרשמים לעוד מעונות כדי לא לגלות לפני תחילת השנה שנשארו ללא מעון יום. אם ילדיהם התקבלו לכל המעונות, הם יידרשו לשלם את דמי הרישום בכולם, אך אם לא נמצא להם מקום, יוחזר להם הכסף.
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) פנתה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, כדי לבדוק מהי מטרת דמי הרישום, ובשיחה עם "מעריב" היא אמרה: "הופתעתי לגלות כי גם אם הילד נותר באותו המעון, ההורים נאלצים לשלם דמי רישום מחדש מדי שנה. ילדים רבים ממשיכים ללמוד במעון כשנתיים-שלוש ואינם עוברים למעונות אחרים. אין זה ראוי שייגבו דמי רישום מדי שנה עבור ילדים הממשיכים באותו מעון. כפי שדמי רישום אוניברסיטאיים משולמים פעם אחת בתחילת הלימודים, כך גם אמור להיות עם מעונות היום".
תגובת השר כץ הייתה כי "מטרת דמי הרישום הנגבים מההורים בעת הרישום למסגרות היא כיסוי הוצאות הארגון המפעיל את המעון בגין הרישום למעון, הוצאות שאינן מגולמות בתעריף המפוקח".
ח"כ מלינובסקי מדגישה כי התשלום האמור מהווה מעמסה כלכלית על ההורים, וזאת בנוסף לתשלום החודשי עבור המעון. "עלינו להילחם ביוקר המחיה ולהקל על ההורים. התשובה של משרד העבודה והרווחה, כי ההורים משלמים דמי רישום כדי לכסות את הוצאת המעון, אינה הגיונית".
"הכסף הולך למטרה טובה"
נ', מנהלת מעון יום במרכז הארץ, מסבירה כי בעבר, כשניהלה מעון פרטי, הייתה לה שליטה על הכסף שהגיע מדמי הרישום והיא קבעה לאן יגיע, אך עכשיו כשהיא עובדת באחת מרשתות החינוך, היא מעבירה אותו הלאה. "כשהייתי בארגון פרטי ששייך לעמותה, אז הכסף לא היה עובר תיווך והיה נשאר לשדרוג המעון, הייתה לי שליטה מלאה עליו. כיום, כשאני שייכת לארגון גדול יותר, הארגון מחליט באיזה מעון לבצע השקעה ומה יהיה גודלה", מסבירה נ'.
מנגד, ארתור גורביץ', אב לתאומים בני שלוש מחצור הגלילית, שנדרש בכל שנה לשלם עבור כל ילד בנפרד, לא רואה את ההשקעה במעון שלכאורה אמורה להתבצע מדמי הרישום. "אם הכסף הזה היה הולך לטובת הגן והייתי רואה שינויים קוסמטיים, הייתי אומר 'בסדר, הכסף הולך למטרה טובה'. אבל יש מעונות שהם מוזנחים. אמרו לי ממשרד הרווחה שישלחו פיקוח ומעולם לא שלחו".
ליאת נוימן-גלנץ, רכזת הקואליציה לחינוך מלידה בארגון אנו שפועלת להרחבת המסגרות וליישום נורמות ניהול ופיקוח במסגרות, אומרת כי "אין כל סיבה שהורה ידרש לשלם עבור ילד שנמצא במערכת וממשיך רק באופן טכני לקבוצת הגיל אחריו. לא מושקע בזה שום מאמץ, שום עבודה זה רק תהליך טכני".