שכניו וקרובי משפחתו של אב המשפחה, החשוד ברצח אשתו, שני ילדיו ובן השכנים במושבה מגדל שבצפון, עדיין מתקשים להבין מה גרם לאדם שהם מכנים "נורמטיבי" לנהוג כך. לדבריהם, לא היה סימן מקדים או אות אזהרה שעשויים היו לנבא את העתיד לקרות. "הוא נראה שפוי", אמר תושב מגדל, רגע אחרי שאב המשפחה הועבר להסתכלות פסיכיאטרית. "אשתו נראתה מאושרת".
כזכור, בשבת האחרונה נמצאו דור סלע (כרסנטי), בת 23, שני בניה - בנימין, בן שמונה חודשים, ויוסף בן שנה ועשרה חודשים - ובן השכנים, נחמן עתיה בן
ה-11, ללא רוח חיים במושבה מגדל. על גופותיהם נראו סימני אלימות קשים, בהם דקירות. אב המשפחה, בן 28, נעצר קרוב למושבה זמן קצר לאחר מציאת הגופות. בדיון הארכת מעצרו אמר האב כי הוא “מבקש סליחה מהשם”. לא היו לו עבר פלילי או פסיכיאטרי.
בשלושת הימים שחלפו מאז מסע הרצח, הנסיבות שלו נותרו עלומות. אמירות כגון "זה קרה כרעם ביום בהיר", "לא היה שום סימן" או "הכתובת לא הייתה על הקיר", חוזרות על עצמן מפיהם של מקורבים ובני היישוב. אף שהפרטים לא ידועים, וככל הנראה יעבור זמן רב עד שנדע – אם בכלל – מה הוביל למעשה, רבים תהו לאחר שהמקרה עלה לכותרות: האם גם בהם מסתתר שד שרק מחכה לרגע המתאים, כדי לעורר דחף רצחני בלתי ניתן לכיבוש? האם כל אחד מאיתנו מועד לפורענות?
"יש נסיבות שעשויות להוציא מכל אחד מאיתנו תגובות מאוד קיצוניות מבחינה נפשית, אבל התגובות הללו לא יהיו בהכרח הרסניות", טוען פרופ' אורי הדר מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב והמרכז האקדמי רופין. "אם הנסיבות מעוררות תוקפנות, הן יכולות להתבטא בהרס עצמי לפני שיתבטאו בפגיעה גופנית במישהו אחר. למשל, אני יכול לנהוג בצורה חסרת אחריות ולהיקלע לתאונה בגלל לחץ נפשי".
"ברזל חזק"
בני משפחתה של הנרצחת טוענים כי אב המשפחה תכנן את הרצח. "הוא הלך ונפרד מאנשים", אמרה אמה השבוע. "רק בערב שישי ישב אצלי על השולחן וביקש סליחה מהחתן שלי... וכך גם עם עוד אנשים ביישוב. ממש נפרד מהם". עם זאת, כאמור, נסיבות המקרה עדיין נחקרות, ולא ברור אם מדובר בהתקף אלימות פתאומי או במעשה מחושב.
"אנשים שרוצחים טוענים שלא תכננו את המעשה מראש, ושזה בא להם באבחה אחת", אומרת ד"ר חוה דיין, ראש המגמה לפשיעה, משפט וחברה בבית הספר לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה, "אבל אנחנו כקרימינולוגים יודעים שזה לא בא באבחה אחת, אלא אם מדובר באדם בעל היבטים נפשיים קיצוניים. אנשים לרוב חושבים על זה ונערכים לזה. אנחנו יודעים שמרבית אירועי הרצח הם מכווני מטרה. אדם בוחר באמצעי באופן רציונלי, כדי להשיג את מטרתו ועל כן בדרך כלל ממתן את היקף ההרג. כשנתקלים בזירה עם מספר קורבנות ולא כתוצאה מתאונה או טרור, אז הפרופיל שיעלה מיידית הוא של אדם שאיבד את עשתונותיו ולא פעל באופן רציונלי, כמו שאנו מכירים מפרופיל הרוצח הרגיל. לכן, מלכתחילה במקרים אלו נחפש מניעים כמו משבר נפשי, פיטורים או בעיות בריאותיות קשות או כלכליות, שיכולות להביא אנשים למצבים כאלה".
אפשר לסמן את האנשים המועדים לפורענות?
"באופן כללי אנשים לא מועדים, אלא אם כן יש הפרעת אישיות או בעיה פיזיולוגית כזו או אחרת. ועדיין יש נסיבות מסוימות וקבוצות מסוימות באוכלוסייה שיותר מועדות לפורענות בשל האלמנטים התרבותיים שלהן. למשל, בחברה הערבית המוטיבציות להרג יכולות לנבוע מקודים תרבותיים ספציפיים, כמו רצח על רקע כבוד המשפחה".
"אפשר לחלק את האוכלוסייה לשניים", מסביר ד"ר אילן טל, פסיכיאטר ומנהל קליניקה לתמיכה רגשית ונפשית. "יש אנשים שיש להם מיעוט אשמה ובושה. החשיבות של הקשר שלהם עם אנשים אחרים יכולה להיות גדולה, אבל היכולת שלהם לעבור על כללים חברתיים יותר גדולה. הם, למשל, יכולים לבצע פשע בלי להרגיש שזה פשע. אלו מאפיינים פסיכופתיים, שקיימים אצל חלק קטן מהאוכלוסייה. החלק הגדול, שבו הרוב המוחלט נמצא, עלול במקרים מסוימים לבצע מעשים שלא תואמים לסיטואציה בשל שיפוט לא תקין. זה יכול להיות התקף זעם או, למשל, לרוקן את החשבון של בן הזוג או לצעוק על הילדים בצורה לא הגיונית. המעשים הללו, יוצאי הדופן באופן שבו אנחנו מתנהגים בדרך כלל, מתרחשים כשאנחנו מעמיסים על הנפש וזוללים ממנה אנרגיה".
"יש לאנשים מגוון שלם של עוצמות רגשיות שבאות לידי ביטוי, ויש כאלו שאצלם העוצמה תהיה גדולה יותר, ואף קיצונית", מבהיר פרופ' הדר.
האם ללחצים של העולם המודרני עלול להיות קשר להתקף אלימות פתאומי?
"קרוב לוודאי שיש קשר בין קצב החיים לשליטה הרגשית. עם זאת, יש פעמים שהקצב לא גורע מהשליטה, ויכול להיות שהוא דווקא מאפשר שליטה רגשית שלא הייתה בימי הביניים, למשל".
ד"ר טל מונה מאפיינים התפתחותיים שעשויים להוביל להתקפי אלימות פתאומיים. "יש חשיבות בהקשר זה למבנה המשפחתי ממשפחת המוצא ולאופן שבו אדם גדל במסגרת המשפחתית", הוא מסביר. "האם התנהלו בה בצורה נורמטיבית לגבי רגשות וסייעו לילדים לפתח ויסות רגשי טוב? האם הילד חווה משבר במשפחה ולא הביע רגשות ותסכולים?"
עם זאת, ד"ר טל מבהיר כי "מעשה פלילי הוא מצב קיצון שלא רואים בדרך כלל, והגורמים אליו הם מצוקה, פסיכוזה, חרדה או דיכאון קשה. נכון, אפשר לשבור כל אדם, אבל צריך לשם כך ברזל חזק".
ערעור השגרה
לא פעם עולים לכותרות מקרי רצח שבוצעו ללא סיבה נראית לעין. כך למשל היה הטבח בבית הספר האמריקאי סנדי הוק בשנת 2012, שבמסגרתו אדם לאנזה בן ה-20 רצח את אמו, ולאחר מכן עוד 20 ילדים ושישה מבוגרים בבית הספר. לבסוף התאבד בירייה. ללאנזה לא היו עבר פלילי או בעיות יוצאות דופן. גם ישראל ידעה מקרי רצח כאלו: כך למשל היה הרצח של נהג המונית דרק רוט בשנת 1994 בידי שני נערים, שבוצע ללא סיבה ברורה, וגם הרצח של אסף שטיירמן ב-1996, שבו הורשעו שני צעירים שביצעו אותו ללא מניע נראה לעין ולאחר היכרות שטחית בלבד עם הנרצח.
"קיים מתאם בין סופי שבוע או חגים ארוכים לבין עבירות של פשיעה חמורה, שבה אני כוללת הריגה ורצח", טוענת ד"ר דיין. "עצם העובדה שאנשים נמצאים ביחד במשך שעות ארוכות באותו מקום עלולה להגדיל את הוויכוחים והחיכוכים. אחת התיאוריות שמסבירה את ריבוי מקרי ההרג בסופי השבוע מדברת על מצב שמערער את השגרה הרגילה, שגורם לרגישות יתר לקשיים כאלה ואחרים. אנחנו יודעים שיש פחות פשעים חמורים בשעות העבודה, כשמרבית הפשעים מתרחשים החל משעות הערב ועד השעות הקטנות של הלילה".
לנוכח העובדה שסלע, ילדיה ובן השכנים נדקרו למוות, חשוב לציין שכלי הנשק שמשמש במקרים רבים של רצח אימפולסיבי הוא סכין. "מצד אחד, סכין הוא נגיש וזמין בכל בית", אומרת ד"ר דיין. "מצד שני, כדי להרוג מישהו בסכין צריך הרבה דקירות ובמקום מדויק, זאת לעומת אקדח שבו מספיקה ירייה אחת. לכן, בשימוש בסכין קשה לטעון שאיבדת את העשתונות. מילא אם היה מדובר בדקירה אחת, אבל הדפוס החוזר הוא דקירות מרובות. בהיבט הזה צריך להפריד בין טענות משפטיות לאמת. הרוצחים תמיד יגידו שהיה מדובר בפשע אימפולסיבי, כדי שלא יורשעו ברצח בכוונה תחילה".