המדביר מירושלים: "אין עונש שישתווה לכאב שאני חווה"

"לפני שלוש שנים ביצעתי הדברה בבית משפחת גרוס", שחזר בעדותו. "יומיים לאחר מכן קיבלתי בתדהמה את ההודעה על האסון הנורא, זה הכה אותי באופן שלא אוכל לתאר במילים. אני לא אותו אדם מאז. אני לא מתאושש. אין עונש שבית המשפט יוכל להטיל עליי שישתווה לכאב שאני חווה, אין רגע שאני לא חושב שיכולתי לחזור לשם ולא להשתמש בחומר הזה. עשיתי טעות איומה שמייסרת אותי". 
 

ברקן הוסיף כי "לא קל בשבילי לחשוב שבקרוב אכנס לכלא. בחיים לא דמיינתי. אני חושב שאני אדם טוב, לפחות השתדלתי, אדם צנוע, דאגתי תמיד לסביבה שלי, אני אוהב את המדינה שלי, השתדלתי לתרום כפי יכולתי, לשרת ולעזור כפי יכולתי. גם בעבודה כמדביר היה חשוב לי להיות הוגן, שהלקוחות יהיו מרוצים ולא מודאגים. לא ניסיתי להתעשר. לחשוב שאני גרמתי לנזק מנוגד לכל הכוונות והערכים שלי, אבל טעיתי ואני אחראי ואשם ואני מבין את זה".

"הוא איש ספר, אדם ערכי מאוד" 

ברקן ביקש לפנות להורים, מיכל ושמעון גרוס. "לא פגשתי אותם עד היום, לא ביקרתי אצלם כי לא רציתי להקשות וגם נאסר עליי. אני רוצה לבקש סליחה ולהביע הזדהות. אין שעה שבה אני לא כואב את האסון שלהם. אני רוצה להביע הערכה על אופן ההתנהלות שלהם ומאחל להם שלא ידעו עוד צער ויזכו לחיים מאושרים עם ילדיהם. הלוואי שהייתי יכול לשנות את מה שקרה".
 

לטובתו של ברקן העיד גם אורי וירצבורגר, לשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה. "אני מכיר את יוסי מאז שהיה ילד קטן. הוא איש ספר, אדם ערכי מאוד. כמדביר, כשנתקל באנשים שלא היו להם אמצעים, הוא הדביר בהתאם לצורך מבלי להתחשב בתשלום כלשהו". 
 

הפרקליטות וההגנה עתרו לעונש של שלוש שנות מאסר לברקן וכן לפיצויים למשפחת גרוס בסכום של 200,00 שקל, אותם הפקיד כבר המדביר. התובע, עורך הדין יובל קדר מפרקליטות מחוז ירושלים, ציין בדיון כי "המשפחה ביקשה להדגיש כי כאנשים מאמינים, הם אינם מונעים מתחושת נקם. הם סמכו ידיהם על שיקול הדעת של הפרקליטות בכל הנוגע לענישה. עוד התייחסנו לכך שעל אף שהורשע בעבירת הריגה הוא לא ביקש להגיע לעבירה הזו, הוא לא חפץ בתוצאה הזו".
 

השופטת, רבקה פרידמן-פלדמן, קבעה בתום הדיון כי תיתן את החלטתה בעוד יומיים. בכתב האישום, שהוגש במסגרת ההסדר, נאמר כי ב-20 בינואר 2014 התבקש הנאשם לבצע פעולות הדברה בדירת מגורים של משפחת גרוס בירושלים. ברקן הגיע לדירה והחליט לעשות שימוש בחומר הדברה חקלאי שרעילותו גבוהה ובכוחו לגרום למוות. ברקן השאיר את חומר ההדברה בחדר סגור ובכדי למנוע דליפה של החומר הרעיל ליתר חלקי הבית, הוא אטם את החדר באמצעות מסקנטייפ על החלון וסביב הדלת והמנעול.
 

בסמוך לאחר הנחת חומר ההדברה, דלף הגז מן החדר הנגוע לרחבי הדירה בה שהו אותה עת שמעון ומיכל גרוס וארבעת ילדיהם הקטנים (בגילאים שנתיים, ארבע, שש ושבע). כעבור יומיים, בשעות הבוקר, הובהלו בני המשפחה לבית החולים. כתוצאה מההרעלה נפטרו בנות המשפחה, אביגיל ויעל. הבנים וההורים נפגעו אף הם כתוצאה מההרעלה ונזקקו לטיפול בבית החולים.