מחקר חדש שבחן עשרות קנקנים מימי ממלכת יהודה, בין המאה השמינית למאה השנייה לפנה"ס ומתפרסם היום (שני) בכתב העת PNAS, מצא כי היחלשות השדה המגנטי של כדור הארץ אינה תופעה חדשה ואין סיבה להניח שהיא מעידה על היפוך הקטבים. את המחקר ערכו ד"ר ארז בן יוסף, פרופסור עודד ליפשיץ ותלמיד המחקר, מייק מילמן מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת ת"א וד"ר רון שער מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם המעבדה המגנטית של Scripps בסאן דייגו, ארה"ב.
לפי התיאוריה המקובלת, השדה המגנטי נוצר בגלעין החיצוני של כדור הארץ, בעומק של יותר מ-2,900 ק״מ ובטמפרטורה של למעלה מ-4,000 מעלות. הגלעין מורכב ברובו מברזל נוזלי ותנועתו מייצרת שדה מגנטי כתוצאה מסיבוב כדור הארץ סביב צירו. מאז אמצע המאה ה-19 נערכות מדידות של עוצמת השדה אך הן מצביעות על היחלשותו.
"השדה המגנטי מאפשר את קיומם של חיים בכדור הארץ כפי שאנו מכירים אותם. הוא מגן עלינו מפני הקרינה הקוסמית ומפני רוח השמש, משמש בעלי חיים רבים לניווט ומשפיע ישירות על תהליכים נוספים בטבע", אומר ד"ר בן יוסף. "למרות זאת, הוא נותר חידה מדעית שבה רב הנסתר על הגלוי".
"מאז שהחלו המדידות, כדור הארץ איבד כ-10% מהשדה המגנטי. בנוסף, אנחנו יודעים שהיחלשות העצמה קשורה לתופעה הנדירה של היפוך הקטבים. השדה נחלש כמעט עד אפס במהלך היפוך הקטבים המגנטיים ויש חוקרים שרואים את הירידה הנוכחית בעצמה כראשיתו של היפוך כזה. ההיפוך מזין תיאוריות קונספירציה - אמנם רוב המדענים חושבים שלא תהיה קטסטרופה אפילו במקרה של היפוך הקטבים, אבל יש שסבורים שלא נצליח להתקיים ללא שדה מגנטי", מסביר ד"ר בן יוסף.
במחקר נבדקו קנקנים מממלכת יהודה הקדומה עליהם מוטבעות חותמות מנהל. "החותמות מאפשרות להתאים תאריך מדויק לעוצמת השדה שהוקלטה בקנקנים, בדיוק של עד עשרות שנים בודדות ובכך לשחזר 600 שנים של שדה מגנטי קדום – מסד נתונים חסר תקדים בהיקפו".
הקנקנים נשלחו למעבדה של פרופסור ליסה טוקס במכון Scripps בסאן דייגו ולפיהן אין סיבה לחשוש מהיחלשות השדה המגנטי בימינו, שכן הוא נחלש הרבה יותר בעבר הקרוב – ו"התאושש" לאחר מכן. "עוצמת השדה המגנטי פחתה ב-20% תוך 30 שנה, כך שהיחלשות השדה ב-10% במהלך 180 השנים האחרונות אינה צריכה לעורר דאגה מיוחדת. למעשה, הממצאים החדשים מחזקים ממצאים שפרסמנו ב-2009, המצביעים על כך שלפני 3,000 שנה עוצמת השדה הייתה חזקה פי 2.5 מעצמתה היום – השדה החזק ביותר בהיסטוריה של כדור הארץ", מסביר ד"ר בן יוסף ומציין כי הם מקווים כעת להבין טוב יותר את האריכאולוגיה המקומית.
לדבריו, "זה חלון הבנה דו-כיווני. אנחנו יכולים לקחת קנקן משנת 630 לפנה"ס, למדוד את תכונותיו המגנטית ובכך לשחזר את עוצמת השדה המגנטי הקדום של כדור הארץ – או שאנחנו יכולים לקחת קנקן שאנחנו לא יודעים את גילו, ולהשתמש בשדה הקדום כדי לתארך אותו".