מריאן גלדניקוף, סוכנת מוסד לשעבר כבת 73, טוענת שחייה נהרסו לאחר שהשתתפה במחדל הגדול ביותר של ארגון הביון הישראלי, "המוסד", בעקבותיו הוכנסה למאסר בבידוד בנורבגיה. גלדניקוף השתתפה בחיסול השגוי בעיירה לילהאמר ביוני 1973, כאשר חוליה של המוסד רצחה בשוגג מלצר ערבי תמים בשם אחמד בושיקי, שזוהה בטעות כרב-המחבלים עלי חסן סלאמה, שהיה ממתכנני רצח י"א הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. אחיו של בושיקי, שנרצח על לא עוול בכפו, הוא צ'יקו בושיקי, סולן להקת ה"ג'יפסי קינגס" המפורסמת.
אמנון לוי, שראיין את גלדניקוף לתוכניתו "פנים אמיתיות", סיפר לאיריס קול ב-"103FM": "היא נמצאת 50 שנה בארץ, העברית שלה רצוצה מאוד. היא מעולם לא התחתנה. כל חייה, היא אומרת, שהיא חיה בבדידות, מבוהלת. לא פעם צוותי טלוויזיה זרים היו אורבים לה מתחת לבית והיא פחדה לצאת. רק עכשיו, בגיל 73, היא מעזה לצאת קצת החוצה מתוך עצמה".
אחרי רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן גלדניקוף יצאה למסע נקמה ענק, מבצע שזכה לכינוי "זעם האל". "במסגרת המבצע, כמעט מדי חודש, המוסד הורג באחת מערי הבירה בעולם אדם שנחשד שהוא מחבל בכיר, ומחבלים רבים מארגון 'ספטמבר השחור' חוסלו. ואז מגיע מידע שחסן סלאמה, שכונה 'הנסיך האדום', נמצא בלילהאמר בנורבגיה וצוות של המוסד יוצא לשם להרוג אותו", סיפר לוי.
בסרט "מינכן", המציג את סיפורם של סוכני המוסד הישראליים, סטיבן ספילברג מתאר את גלדניקוף, יהודייה ישראלית ממוצא שוודי, כבחורה יפהפייה ששוחה בבריכה בביקיני צהוב. "היא עובדת בארץ כמהנדסת תוכנה ומגויסת למוסד לצורך המבצע הזה. מוציאים אותה מהקורס במוסד לצורך הפעולה. גלדניקוף היא טירונית, 'ירוקה', עדיין לא כל כך מבינה. היא משתתפת בפעולה, תפקידה לזהות את האיש. היא צופה מקרוב באחמד בושיקי ואומרת למפקדים שלה במוסד שהיא ראתה אותו מקרוב, השוותה אותו לתמונות שנתנו לה, וזה לא הוא, זה לא עלי חסן סלאמה. היא אומרת להם שזה לא הוא באופן חד-משמעי, אבל היא אישה צעירה וסוכנת מתחילה, אז אף אחד לא מקשיב לה".
ערב לפני החיסול המדובר, הצטרפה אל גלדניקוף סוכנת ותיקה, מבוגרת ממנה, העונה לשם סילביה רפאל, וגם לה יש ספקות בנוגע לזיהוי. "הן אומרות שזה לא הוא, אבל לא שומעים להן", מספר לוי. "מריאן משתתפת בחיסול, שהיא משוכנעת שהוא טעות. בושיקי חוסל בצורה אכזרית, כשהוא יוצא מהקולנוע עם אשתו ההרה, בחודשי הריון מתקדמים. השניים עולים לאוטובוס ויורדים בצומת רנדומלית בעיירה לילהאמר. לאחר מכן, מתקרבים אליו שני סוכנים ויורים בו לעיני אשתו עד שהוא מתבוסס בדמו. ראיינתי גם את הבן שלו שחי במדריד וגדל בלי אבא, לשאול אותו מה הוא יודע על הסיפור".
"שערורייה בינלאומית"
אחרי הזיהוי השגוי, החלה שרשרת של טעויות, במסגרתן חמישה מאנשי הצוות של המוסד נתפסו. "פרצה שערורייה בינלאומית, כל העולם עסק בפרשה. סוכני מוסד נחשפו בכל בירות אירופה, כי מצאו במלון שלהם רשימות עם כל הפרטים, ולאחר מכן נשלחו לכלא. מריאן נידונה לשנתיים וחצי, סילביה לחמש שנים וחצי".
כשגלדניקוף חזרה ארצה לאחר שריצתה מאסר בבידוד, המוסד אסר עליה לשוחח עם התקשורת, ואף לא עם מכריה. "המוסד לא סידר לה פסיכולוג או משהו כזה", סיפר לוי, "כולם מכירים את שמה, אבל היא לא יכלה לספר את גרסתה לאף אחד. הכל סודי ביותר".
בראיון שלוי ערך עמה, גלדניקוף חשפה את ניסיונות השכנוע מצדה אל הדרג הגבוה, שהתעלם נחרצות מדבריה. בעקבות חשיפתה, לוי פיתח תיאוריה מעניינת לגבי הטעות בזיהוי: "מפקד המבצע היה אדם נערץ וחכם בשם מייק הררי. שברגע ששתי סוכנות אומרות לו שלא בטוח שבושיקי הוא סלאמה, חייב היה להיות משהו שיגרום לו לעשות את הטעות הזו".
בסמוך למועד הראיון, לוי איתר את דוח החקירה הנורבגית, ובעקבותיו, ערך ראיון נוסף עם איש המוסד, צבי זמיר, שדיבר על הפרשה בגילוי לב. "על סמך המסמכים של הנורבגים, ועדות הבן של בושיקי ועדויות אחרות, התיאוריה שלי היא שהיה שם סוכן כפול, שבמוסד חשבו שהוא שלהם, אבל הוא הטעה את החוליה בכוונה, הוביל אותם אל הקורבן ואמר להם שזה הוא כדי לסבך את ישראל בשערורייה בינלאומית ולעצור את המבצע הענק של המוסד. התיאוריה שלנו היא שלא סתם מייק הררי לא שמע לשתי הסוכנות, כי הוא היה בטוח בדברים שאמר סוכן אחר, שהצליח לשכנע אותו שבושיקי הוא סלאמה".