אולגה בוריסוב, שהטביעה את בנה בים, ריצתה עונש מאסר והשתחררה, שמה קץ לחייה שלשום ואתמול הובאה למנוחות. עורך הדין יוסי זילברברג, שייצא אותה בבית המשפט, סיפר עליה בשיחה עם דנה ספקטור ורן שריג ב-103FM: "שמעתי על ההתאבדות שעתיים-שלוש אחרי שקרתה. היא תלתה את עצמה בבית האחות של הגרוש שלה אילן יהודה. הייתי בבית משפט והודיעו לי בטלפון. הסיפור הוא הזוי לחלוטין. בוודאות מוחלטת היא לא הייתה צריכה לשבת בכלא. היא לא פושעת. היא הייתה אדם חולה שצריך היה לטפל בו בבית חולים לחולי נפש".
"אני ראיתי אותה ביום הראשון אחרי האירוע וזה היה מראה שלא אשכח", נזכר זילברברג. "הכרתי אותה עוד מלפני כן, כשייצגתי את בעלה ומשפחתו. ואני רואה מישהי שמתייפחת, הגיעה לבית המשפט אזוקה בידיים וברגליים, אישה מוכה, סובלת, מוקפת שוטרים, תמונה מזעזעת וקשה. והיא לא הפסיקה לבכות על בנה במשך חודשים על גבי חודשים".
במהלך הראיון זילברברג אף הזיל דמעה: "היה לי קשה מאוד לקחת את התיק הזה, כי זה סיפור דרמטי וטרגי מאוד. לא תיק משפטי קלאסי. התגובות היו, איך אתה מעז, איך אתה מסוגל. אמרתי להם, רבותיי, זאת אישה חולה. היה קשה להיכנס איתה לתוך המקרה. בכל פעם שהייתי נכנס איתה לעובדות כדי להכין אותה למשפט זה היה קשה מאוד. היא הייתה ממלמלת ובוכה. כשהכנתי אותה לעדות בבית משפט כדי שנעבור על המקרה, ויש עובדות קרות ויבשות, בתאריך כך וכך, הלכה איתו לחוף הים וכו', וברגע שהייתי מדבר איתה על זה היא הייתה נשברת לרסיסים. היו לה רגשי אשם קשים מאוד. היו ימים קצת יותר טובים והיו ימים ממש קשים".
"קוקטייל קטלני"
"בהתחלה, בצדק רב, הגישו נגדה כתב אישום על רצח", אמר עורך הדין. "לאחר שקראתי את חומר החקירה פניתי אליהם והם הסכימו להמיר את כתב האישום להריגה. גם לזה לטעמי לא היה מקום, אבל לא הייתה לי אלטרנטיבה אחרת. העובדות והנסיבות שם מצמררות. ארבעה חודשים לפני קרות האירוע, בגלל התנהגות ביזארית, היא אושפזה בבית חולים וכשהגיעה לבית החולים פסיכיאטר שראה אותה אמר שהיא נמצאת במצב פסיכוטי. ואני אז זעקתי זעקה גדולה, איך זה שאתם יודעים שהיא נמצאת בבית חולים ובמצב פסיכוטי ולא מבררים מי האישה הזאת ואם יש לה ילד. שחררו אותה ונתנו לה רצפט של כדורים פסיכיאטרים והמצב לא השתפר. היא חשבה שמה שיעזור לה זה אולי אלכוהול. השילוב של אלכוהול עם הכדורים היה קוקטייל קטלני שגרם לה לא לישון בלילה".
"היא חשבה שהדבר הכי טוב לעשות בשביל הבן שלה זה להטביע אותו, וזה מצמרר", המשיך זילברברג. "היו ראיות שהיא שמרה עליו ואהבה אותו. זאת הייתה טרגדיה מזעזעת. אני טענתי לאורך כל הדרך שאישה חולה כזו, שהעובדים הסוציאליים כשלו, הפסיכיאטרים כשלו, וכל המערכת כשלה, צריך לקחת אותה ולזרוק אותה לכותלי הכלא? וגם שם, לצערי, היא לא קיבלה את הטיפול הראוי. היא טופלה בבית הסוהר, אבל לדעתי הטיפול לא התאים למצב שלה. היא הייתה צריכה להיות בבית חולים לחולי נפש".
שריג הזכיר שבעלה של בוריסוב אמר שהדיכאון שלה אחרי הלידה התחיל בשלב מוקדם. "זה היה כמו כדור שלג מתגלגל וכולם ראו את זה והמערכת לא עשתה דבר", הסכים עו"ד זילברברג. "אילן יהודה ניסה בכל מאודו אבל הוא לא פסיכיאטר. הוא דאג לה ושמר אותה ודאג לעורך דין ולביקור בכלא כל שבוע. הוא ניסה לעשות כמיטב יכולתו. וחוץ ממנו לא היה לה אף אחד. לא קרובי משפחה בארץ ולא חברות. אילן סידר לה לגור אצל אחותו".
בתשובה לשאלה האם בוריסוב נהגה לחגוג לבנה המת ימי הולדת בכלא, אמר זילברברג שרק שמע על זה. "היא ישבה בכלא עם מארי פיזם ועם האמא שהטביעה את בנה בגיגית (רגינה קרוצ'קוב). לא נראה לי שהיא התחברה שם עם מישהו, כי מצבה היה לא פשוט. היו לה גם כמה התקלויות עם סוהרות בכלא, שהיו לה כמה תלונות עליהן, אבל אני חושב שבדרך כלל הן הבינו את המצוקה שלה. גם בפרקליטות הבינו את מצבה הפסיכוטי". שריג טען שידענו כחברה שבוריסוב תתאבד וליווינו אותה, והראנו לה את הדלת כי העדפנו לשכוח שמה שהיא עשתה קיים בסקאלה האנושית. עו"ד זילברברג הסכים איתו. "בארץ מתעלמים מהבעיה והיא נשארה איתה לבד".