"הגננת אמרה שלא נביא יותר את הבן שלנו": לילדי החינוך המיוחד אין מסגרת

"עשרות ילדים יושבים עכשיו בבית ללא מסגרת חינוכית כיוון שמערכת החינוך לא נערכת לקראתם שנה אחר שנה. יש גידול באוכלוסייה כל שנה, לא פותחים מספיק מסגרות ובכל פעם מחדש כולם מאוד מופתעים איך לילדים האלה אין מקום", כך מספרת היום (רביעי), כחצי שנה מפתיחת שנת הלימודים, עו"ד עדי עזוז, מנהלת אגף קידום זכויות באלו"ט, האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים.

רפאל בן הארבע אובחן כי הוא על נמצא הספקטרום האוטיסטי עוד כשמשפחתו התגוררה בחו"ל. הוריו חזרו לארץ בחודש אוקטובר והחלו בתהליך הקליטה בישראל. רפאל אובחן מחדש ורק אז נאמר להוריו שבשל אי זמינות של גן תקשורתי בעירו ובסביבה, הוא יוכל להיכנס למסגרת חינוכית רק בחודש ספטמבר.

אביו, איבן זאודברג, סיפר למעריב אונליין: "כרגע הוא לא בגן, אין לו קשר לילדים אחרים והוא לא מקבל טיפול אצל קלינאי תקשורת או טיפול התנהגותי, כל היום הוא בבית". לדבריו, "אני בקשר עם כל הגורמים אבל הטענה היא שאין שום מקום לשלב אותו בכל הסביבה. זה אומר שהוא יהיה בבית עוד חודשים ארוכים.

זאודברג הוסיף כי המצב בבית לא פשוט בשל כך: "מאוד קשה לנו. אני התחלתי לעבוד לפני חודשיים אבל אשתי צריכה ללמוד עברית באולפן והיא הפסיקה אתה הלימוד כי לא מצאנו מסגרת לילד. אנחנו מחפשים בייביסיטר אבל זה לא פשוט למצוא כי כששומעים שמדובר בילד שמאובחן על הספקטרום אז מפחדים".

"בשל אבחון מאוחר הבן שלי נפל בין הכיסאות"

מקרה דומה חווה א', שבנו בן השלוש וחצי היה אמור להיכנס בתחילת השנה לגן תקשורתי, אך בשל חוסר מקום הוא נשלח לגן פרטי. "הוא אובחן בדצמבר והרישום לגנים נעשה עד ספטמבר, הוא נפל בין הכיסאות אז שלחנו אותו לגן פרטי שרשמנו אותו אליו עוד לפני האבחון", כך סיפר א'.

אך גם הגן הפרטי לא היווה פתרון עבור המשפחה של א': "בתחילת החודש הגננת הציבה אולטימטום כי היא לא יודעת איך להתמודד עם הבן שלי ואמרה שאנחנו לא יכולים להמשיך להביא אותו לגן", סיפר א'. באותו הרגע הוא החליט לנסות להפעיל שוב לחץ על העירייה ועל משרד החינוך שהציע פתרון חלקי - הילד יכנס בחודש אפריל לגן רגיל ובו סייעת ובשנת הלימודים הבאה יעבור לגן תקשורתי".

א' מגדיר את הפתרון כ"פלסטר" כיוון שבנו לא יקבל קלינאי תקשורת ומרפא בעיסוק והוא יצטרך לספק לו אותם בנפרד מידי שבוע. בנוסף, גן רגיל פועל עד 14:00, בעוד גן תקשורתי פועל כיום מלא, עד השעה 17:00.

עו"ד עזוז מדגישה כי "המצוקה מאוד גדולה ובכל שנה אנחנו רואים את המספרים גדלים. כ-1,500 ילדים אוטיסטיים מושמים במסגרות לא ייעודיות כי אין מקום בייעודיות. חמור מזה, יש הרבה פעמים שבגלל שאין מקום למסגרות של האוטיסטים מוסיפים עוד תלמידים לבתי הספר שמתפוצצים". בנוסף טוענת עו"ד עזוז כי יש בעיה עם ועדות ההשמה שקובעות את הזכאות של התלמיד לסוג המסגרת של החינוך המיוחד. "אפשר להגיש בקשה לוועדה עד ה-31.3 ומי שיקבל את אותה יהיה זכאי להשמה לא מיידית אלא רק מספטמבר. מה קורה לילדים שמקבלים את האבחון שלהם באפריל או ביולי? הם ימתינו מעל שנה כדי שיקבעו עבורם את המסגרת".

ח"כ אלהרר: "משרד החינוך מציג עמדה המייפה את המציאות"

דיון בנושא התקיים אתמול בוועדה לענייני ביקורת המדינה. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה במהלך הדיון: "שוב הופתענו לגלות שמשרד החינוך לא מכיר את הנתונים הנוגעים למספר הילדים היושבים בבית. משרד החינוך מציג עמדה המייפה את המציאות כאשר בפועל הנטל נופל על ההורים שנאלצים לחדול הכל ולהיות בבית עם ילדיהם".

עוד אמרה ח"כ אלהרר: "משרד החינוך התחייב לבשורה חדשה לפיה ילד שמתחיל תהליך אבחון יקבל שריון של מקום למסגרת חינוך מיוחד מרגע תחילת תהליך האבחון ולא יאלץ להמתין עד למעמד התוצאות. כך נקטין את מספר הילדים שיושבים בבית בראשון לספטמבר. אמנם לא מדובר בפתרון מלא ושורשי, אך זו התחלה טובה אחרי שנים של קיבעון מערכתי ואני מתכוונת לעקוב מקרוב בהתחייבותם לקיום תהליך זה".

תגובת משרד החינוך: "הטענה משוללת כל ביסוס, שכן אין שום מחסור במסגרות חינוכיות של החינוך המיוחד. בשנת הלימודים הנוכחית כ-200,000 תלמידים נהנים משירותי החינוך המיוחד, תקציבי החינוך המיוחד הורחבו באופן משמעותי והוארכה שנת הלימודים לאוכלוסיות נוספות. למשרד לא ידוע על תלמידים ללא שיבוץ, למעט מקרים בודדים של תלמידים שיצאו מאשפוז או שהוריהם מתנגדים לשיבוץ שהוצע להם".

עוד נמסר כי" משרד החינוך ער לגידול במספר התלמידים לאורך השנים ופועל באופן שיטתי ומערכתי לבנייה ולפתיחת מסגרות חינוך מיוחד חדשות. אשר לוועדות ההשמה, גם כאן אין כל יסוד של אמת בטענה. ועדת ההשמה מתקיימות החל מינואר ועד סוף חודש מאי וזאת כדי להיערך לשנת הלימודים הבאה. כמו כן, ועדות השמה חריגות מתקיימות לאורך כל השנה".