"מלחמה, אסונות טבע, תאונות קשות, דליקות, התפרצויות מגיפות, אירועי טרור ופליטת חומרים עלולים לגבות מספר רב של חללים אזרחיים", קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא, המותח ביקורת על היעדר מוכנות לתרחיש חירום של קבורה המונית של חללים במקרה של אסון כבד. שפירא מציין שוועדת ההיגוי הלאומית להיערכות לרעידת אדמה בישראל שהוקמה בשנת 2000 קבעה שיש להיערך לכ-7,000 הרוגים בהתרחש רעידת אדמה ועל פי תרחיש הייחוס שקבעו הממשלה ומשרד הביטחון, יש להיערך לכ-30 אלף חללים במקרה של מגיפה.
"לזיהוי ולקבורת חללים משמעויות משפטיות, הלכתיות ורגשיות עמוקות, הן עבור משפחות החללים והן עבור כלל הציבור המתאושש מאסון", מציין עוד שפירא - "כדי שהגופים המעורבים בטיפול בחללים יוכלו לשלב כוחות ולפעול בשיתוף פעולה בהתרחש אירוע רב נפגעים בשגרה ובחירום, יש צורך בחלוקת תחומי האחריות ביניהם, בהגדרה ברורה של התנאים להפעלתם ובתיאום מיטבי בין הגופים".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. תחום הטיפול בחללים אזרחיים בחירום מצוי באחריות הרשויות האזרחיות וצה"ל מהווה גורם מסייע בלבד. במסגרת תר"ש גדעון וכחלק מתהליכי ההתייעלות, בוטלו תקני קציני האנו"ח(איסוף נפגעים וחללים) הסדירים במחוזות וניתן לכך מענה חלופי בדמות קצינות שלישות אליהן הועברו תחומי אחריותם. לצד זאת נפתחו תקני קצונה במילואים על מנת לשפר את רמת ההדרכה לחיילים הסדירים".
"באשר לטענות לגבי כשירות מחלקות האנו"ח, נציין כי מאז כתיבת הדו"ח נבנתה ובוצעה תוכנית אימונים מקיפה אשר צפויה להסתיים עם תום השנה הנוכחית. כמו כן מתוכננים להיערך שלושה קורסים להכשרת חיילים חדשים שאותרו כמתאימים להעלאת הסד"כ בצורה משמעותית".