מבקר המדינה יוסף שפירא פרסם היום (שלישי) את דוח מבקר המדינה, ובפרק שהקדיש למשרד הבריאות מתח שפירא ביקורת על התנהלות המשרד בנוגע לניהול הניתוחים בישראל. הדוח מציין שחדרי הניתוח הפכו ל"צוואר בקבוק" לאור ההתנהלות הנוכחית, מה שגורם להתארכות תורים, ומוסיף שמאחר שחדר הניתוח הוא מהמשאבים היקרים ביותר וזמינותו ומוכנותו משפיעה על חיי אדם ואיכותם יש חשיבות עליונה ליעילות מקסימלית של התפקוד שלהם. על פי הדוח, חוסר יעילות גורם לפגיעה במטופל וסביבתו ולבזבוז משאבים וכן לזליגה לכיוון הרפואה הפרטית.
הביקורת על חדרי ניתוח מסתמכת על חודשים פברואר-אוגוסט 2016 בשרותי קופת חולים כללית, בית חולים וולפסון, המרכז הרפואי לגליל בנהריה, ובית חולים בילינסון והתמקדה בניתוחים כלליים בלבד. הליקויים העיקריים שהתגלו הם שאין מסגרת כוללת של נהלי עבודה פנימיים ומפורטים לניהול חדרי הניתוח ולכן כל בית חולים נוהג על פי שיקול דעת ההנהלה שלו. למשרד הבריאות אין מידע מלא ואמין לגבי התנהלות חדרי הניתוח ואין מדידה של תפוקה שלהם. בבתי החולים שנבדקו נמצא שאין הקצאה יעילה ואופטימלית של חדרי ניתוח, שיבוץ ניתוחים וביצועם כמתוכנן, תוך התחשבות במקרים לא מתוכננים, ודחופים, אין עבודה יעילה של חדרי הניתוח מול המחלקות.
המבקר מציין שמשרד הבריאות לא ממלא את תפקידו כראוי כמאסדר וכגוף מנחה של מערכת הבריאות, אין תורת הפעלה מלאה וסדורה של חדרי הניתוח אלא הנחיות אקראיות ונפרדות שמשרד הבריאות מפרסם לבית החולים בנושאים שונים הנוגעים להפעלת חדרי הניתוח. כמו כן המשרד מעולם לא ביצע עבודת מטע שתכליתה לקבוע תכנית אסטרטגית להערכת הצרכים העתידיים בחדרי ניתוח על פי מאפייניהם השונים ופריסתם הגאוגרפית, ואין תכנית אב רב שנתית לפיתוח ולהצטיידות של חדרי הניתוח.
המבקר מצא שאין מיצוי יעיל של חדרי הניתוח ושל מערך המשאבים הכרוך בהפעלתם: צוותים רפואיים, צוותי סיעוד וכוח עזר. חדרי הניתוח מנוהלים באופן לא סדור ולא מערכתי תוך בזבוז של שעות רבות שבהן חדרי הניתוח מנוהלים באופן לא סדור ולא מערכתי, תוך בזבוז של שעות רבות שבהם חדרי הניתוח לא בשימוש. תופעת הביטולים והדחיות של ניתוחים רווחת ומערך ניהול התורים נמצא כושל. ברבים מבתי החולים התורמים מנוהלים ברמת המחלקות ללא ראייה כוללת, מערכתית או ארצית. זה גורם לפגיעה ניכרת בשירות למטופלים, באמון הציבור במערכת הבריאות הציבורית וכאמור לעיל עלול לגרום לפניה לשירותי הבריאות הפרטית. המבקר ממליץ לקידום עבודת מטה של משרד הבריאות שתייעל את מערך הפעלת חדרי הניתוח ועל מנהלי בתי החולים לתת לנושא עדיפות.
התפתחות הילד
כ 10% מהילדים בישראל עד גיל 18 (כ 280,000 ילדים) סובלים מבעיות התפתחותיות. התערבות מוקדמת מגדילה את הסיכויים שלהם להשתלב בחברה. מכוח האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד על מדינת ישראל להעניק לילד ולאחראים לטיפול בו, את הסיוע המבוקר שמתאים למצבו ילדים אלה זכאים לסלי טיפולים הכוללים אבחונים מקופות החולים על פי חוק ביטוח בריאות, לסל טיפולים הניתן במסגרות החינוך המיוחד ולסל טיפולים הניתן במעונות יום שיקוניים.
המבקר בחן את נושא מיצוי הזכויות ומתן הטיפולים הפר-רפואיים לילדים אלה כשהמטפלים הם רופאים ומטפלים פרה-רפואיים ביניהם רופאים מומחים לנוירולוגיית ילדים ולהתפתחות הילד; קלינאי תקשורת; פיזיותרפיסטים; מרפאים בעיסוק; פסיכולוגים ועוד.
מהדוח עולה שהקופות אינן פועלות באופן פרו-אקטיבי לאפשר את ניצול הטיפולים. עוד נמצא כי קיימים חסמים לקבלת הטיפולים, לרבות זמני המתנה ארוכים לאבחונים ולטיפול הראשון, בין היתר בגלל מצוקת כוח אדם פרה-רפואי ורפואי. משרד החינוך כשל במתן מענה טיפולי פרה-רפואי לילדים שזקוקים לו, לא העניק את מלוא מכסת הטיפולים המגיעים לילדים אלה ואין לו מידע לגבי הטיפולים שכן ניתנו. המבקר קורא לכל הגופים שקשורים במתן טיפולים לילדים אלה לפעול לניצול מיטבי של סלי השירותים, לייעל את השרות ולהיות פרו אקטיביים. "על כל הגורמים העוסקים במתן טיפולים לילדים, ובראש וראשונה משרדי הבריאות והחינוך והשרים העומדים בראשם וקופות החולים, לתת לנושא עדיפות עליונה" נאמר.
אסדרה ופיקוח בתחום הרוקחות
משרד הבריאות אחראי על תפקוד אגף הרוקחות, הוא גם המאשר ייבוא תרופות ואת מכירתם ועל בטיחותם ויעילותם. כמו כן מפקח משרד הבריאות בסיוע גופי האכיפה בישראל על מניעת פשיעה בתחום התרופות שיוזמים בעיקר ארגוני פשע וטרור. המבקר רואה במשרד הבריאות "שומר הסף" בשרשרת הטיפול התרופתי בחולה.
הבדיקה התבצעה בחודשים פברואר-אוגוסט 2016 במשרד הבריאות, ארבע קופות החולים ובבתי החולים עם השלמות בגופי האכיפה השונים בישראל. מהדוח עולה שהאסדרה בתחום הרוקחות לוקה בחסר במה שנוגע ישירות למטופל כאשר לחלק מהקופות אין מידע מפסק על היקף תופעת ההיענות החלקית לנטילת תרופות ולכן יכולתם לצמצמה מוגבלת, כאשר אי נטילת תרופה עלולה לפגוע באיכות חייו של אדם, לסכן אותו ולהכביד על תקציב המדינה.
המבקר גם מצא שהרצף הטיפולי התרופתי בחולה העובר ממערכת האשפוז לקהילה – לקוי בגלל היעדר סנכרון מידע בין בתי החולים לקופות. למשרד הבריאות אין מדיניות בנוגע לתקן הרוקחים הקליניים, ובמערכת האשפוז ובקהילה יש מחסור בהם כאשר רמת השירות לציבור בקהילה לוקה בחסר – בייחוד בפריפריה, בתחום האסדרה המנהלית: בתי החולים מפרים את הוראות משרד הבריאות להכנת מוצרי רוקחות וזה מעלה סיכון לזיהומים. המבקר מצא שמשך הזמן לרישום תרופות על ידי משרד הבריאות ממושך מה שגורם לנזקים כלכליים ובריאותיים.
כמו כן, לא הסדיר משרד הבריאות בחקיקה את השימוש באביזרים רפואיים חד פעמיים מה שעלול לפגוע בחולים. בנוסף בתחום הפשיעה הרוקחית והרפואית אין למשרד הבריאות מספקי כלים למיגור התופעה. המבקר קור למשרד הבריאות לתיקון כל הליקויים שלעיל ולהגביר את יעילות הבקרות על הפעילות הרוקחית במערכת הבריאות כשאחת ההצעות היא הקמת רשות לאומית לתרופות, סמים ותכשירים רפואיים עם אפשרות לדוגמא מה ל FDA האמריקאי.
ניהול בית חולים הלל יפה ומרכזים רפואיים כלליים ממשלתיים אחרים
בית חולים הלל יפה הוא אחד מ 11 בתי חולים כלליים ממשלתיים. הלל יפה משרת אוכלוסייה של כ 450,000 תושבים, תקן מיטות אשפוז 506 מיטות אשפוז ו-14 מיטות אשפוז יום מאחר שהוא סמוך לעורכי תחבורה מרכזיים הוא נטפל בנפגעי טראומה רבים. במרכז מועסקים 2000 עובדים. בחודשים פברואר-ספטמבר 2016 בחן המנהל את ניהול בית החולים כאשר חלק מהסוגיות נבדקו בעוד בתי חולים וחלק במערכת הבריאות בכלל וחק מהבדיקות נוגעות לבתי חולים ממשלתיים אחרים בגלל דפוס פעילות דומה. חלק מהסוגיות נבדקו כבר בעבר והמבקר ביצע מעקב על ביצוע ותיקון ליקויים.
המבקר מציין ליקויים הנוגעים לתפקוד ועדת הביקורת של הלל יפה למרות שהיא זו שאמורה להיות משומרי הסף המרכזיים של בית החולים וכך גם בעלי תפקידים כמו היועץ המשפטי, מנהל הכספים והמבקר הפנימי שגם הם שומרי סף של בית החולים. עוד זוהו ליקויים לגבי קבלת תרומות ובנוגע למימון של נסיעות רופאים ומנהלי בתי חולים לחו"ל. המבקר מציין שאין למשרד הבריאות תכנית אב רב שנתית לבינוי ופיתוח של המרכזים הרפואיים הכלליים-ממשלתיים, וכי הוא לא מעורב בקביעת סדרי העדיפויות של בינוי ופיתוח במרכזים אלה.
כמו כן צוין שאין שקיפות ראויה בנוגע לשכר הכולל של העובדים במרכזים הרפואיים הממשלתיים. המבקר קורא למשרד הבריאות והאומר לבחון מחדש את המבנה הארגוני של המרכזים הרפואיים כולל ולשנות אותו בהתאם לתוצאות הבדיקה. "שמירה על האתיקה ועל טוהר המידות והיעדר ניגוד עניינים – כל אלה הם לב ליבה של מערכת ציבורית תקינה, והדברים מקבלים משנה תוקף כשמדובר במערכת בריאות, שהאזרח נזקק לשירותיה בשעת חולשתו. על כן ראוי שמשרד הבריאות ייקבע כללים מתאימים להסדרת פעילותם של המרכזים הרפואיים הכלליים-הממשלתיים".