בימים אלה, רגע לפני חג השבועות, פורחת חגיגת הגבינות והחלב. הרשת מוצפת במתכונים לעוגות גבינה ולפשטידות חלביות, פרסומות לגבינות חדשות, מעדני ומשקאות חלב מציפות את כלי התקשורת השונים ורשתות השיווק מקיימות מבצעים על מוצרי חלב. ובאמצע החגיגה הזאת, לפני כמה ימים, לראשונה בישראל, עלה שלט חוצות ענק מעל נתיבי איילון, שיוצא נגד תעשיית החלב.
עיתוי העלאת השלט, כפי שאפשר להבין, ממש לא מקרי. הכסף לפרסום גויס באמצעות מימון המונים, בידי כ־1,000 תומכי הפרויקט הטבעוני ויגן אקטיב של עמותת ויגן פרנדלי, שהצליחו לגייס למען המאבק כ־200 אלף שקלים. שלט החוצות מציג פרה ועגל המנשקים זה את זה בכלוב, ומעליהם הכיתוב "היום הראשון והיום האחרון שלנו ביחד". נוסף על כך, כחלק מהקמפיין, מתנדבי ויגן פרנדלי יחלקו לעוברים ולשבים סמוך לתחנת רכבת השלום ולירידה למחלף השלום "קפה ללא כאב" - קפה עם סויה.
האם שלט החוצות שעלה באיילון בעצם מסמל את החרפת המאבק בתעשיית החלב? האם מעתה סלוגנים דומים ל"בשר זה רצח" ילוו גם את מוצרי החלב? והאם בכלל בתודעה הציבורית צריכת חלב נחשבת יותר הומנית מאשר צריכת בשר?
"שטיפת מוח"
"מטרת הקמפיין היא לחשוף בפני הציבור את העוולות של תעשיית החלב - הכנסת פרות להריון באופן קבוע, כדי שניתן יהיה לחלוב אותן, תוך הפרדת העגלים מהן ברגע הולדתם והובלתם לשחיטה", מסביר עמרי פז, מייסד עמותת ויגן פרנדלי למען עתיד טבעוני.
שלט זה הוא סנונית ראשונה במאבק נגד תעשיית החלב?
"במשך עשרות שנים תעשיית החלב שטפה לאזרחים את המוח עם תקציבים של מיליארדי שקלים. בזכות פרויקט ויגן אקטיב נוכל להשמיע את כאבם של מאות מיליוני בעלי החיים במשקים ולחשוף את האמת העצובה שמסתתרת מאחורי כל כוס חלב, גבינה ומעדן. זוהי הפעם הראשונה ששלט חוצות ענק בנושא זה עולה באיילון וגם הפעם הראשונה שזה נעשה בגיוס המונים. אנו מלאי תקווה ואמונה שהפרויקטים פורצי הדרך של ויגן אקטיב יובילו לשינויים שייטיבו עם בעלי החיים, בריאות אזרחי המדינה וכדור הארץ".
לדברי פז, זהו רק קמפיין ראשון מתוך קמפיינים רבים שעתידים להגיע כחלק מהפרויקט החדש של ויגן אקטיב.
יש שוני בתפיסת הציבור בין צריכת בשר לצריכת חלב?
"רוב האנשים יודעים שכשהם אוכלים המבורגר, למשל, זה מגיע מחיה, אבל מעטים יודעים את הסבל האמיתי שכרוך בתעשיית החלב. רוב האנשים חושבים שפרות נותנות חלב, לעומת המבורגר, שצריך להרוג בעל חיים בשבילו. לכן אנחנו מעוניינים להעלות כמה שיותר קמפיינים בדיוק בנושא הזה. מעטים יודעים את המחיר האמיתי של מוצרי החלב, ולכן בקמפיין הראשון באיילון הראינו איך מפרידים את העגל מאמא שלו ביום שהוא נולד. אני חושב שיש יותר מקום להילחם קודם כל בתעשיות שהסבל בהן פחות נגלה לעין. צריך לעורר מודעות לכך ולהסביר לאנשים שכדי שהחלב יגיע לכוס, צריך להכניס באופן כפוי את הפרה להריון ולחטוף את העגל שלה אחרי ההמלטה. העגל הזכר ילך לשחיטה, ואילו הנקבה תהפוך למכונת חליבה כמו אמא שלה. אלה עובדות שרוב הציבור לא מכיר".
אתה מאמין שהקמפיין הזה יגרום לשינוי מסוים?
"אנחנו מקווים שאנשים יפתחו את העיניים, האוזניים ובעיקר את הלב. השלט הזה, למשל, מאוד פונה לאמהות. כל אמא שנשאה ברחמה במשך תשעה חודשים ילד צריכה להבין את הצער שפרה גם כן חווה. גם פרה נושאת ברחמה את העגל שלה במשך תשעה חודשים. לכן אמהות צריכות להבין שבשביל שהן יצרכו מוצרי חלב, צריכים לחטוף ולהרוג את התינוק של אמא אחרת, במקרה זה של הפרה. אנחנו בטוחים שכשאמהות יראו במו עיניהן איך אמא פרה כלואה ומנסה להגיע בכל כוחותיה לעגל הכלוא שלה, שנחטף מיד כשנולד, הן ירגישו אמפתיה והזדהות".
פז טוען שבכוחם של הצרכנים להשפיע על הקונצרנים הגדולים של תעשיית החלב. "הקונצרנים האלה מושפעים מהביקוש של הצרכנים", הוא אומר, "ואם אמהות, למשל, לא ירצו לקחת חלק בחטיפה של תינוקות של פרות, אז הביקוש למוצרי חלב ירד. זו המשוואה. בקמפיינים שלנו אנו גם מנסים להראות את כל השפע שיש בתחום של תחליפי החלב. היום יש בארץ למעלה מ־100 תחליפי חלב צמחיים, וכל מה שאמהות צריכות לעשות זה לבחור במוצרים שלא פוגעים והורגים בעלי חיים".
את עמותת ויגן פרנדלי הקים פז בשנת 2012, ואילו ויגן אקטיב - פלטפורמה שמצרפת תומכים שגם תורמים כסף לפרויקטים השונים - הוקמה לפני כשלושה חודשים. "עד עכשיו לא היה לנו תקציב לצאת בקמפיינים כאלה גדולים נגד תעשיית החלב, ואילו מעכשיו כל חודש־חודשיים ייצא קמפיין ארצי בקנה מידה שלא היה עד עכשיו בארץ", הוא אומר. "יהיו שלטי חוצות, קמפיינים ברדיו, בטלוויזיה ובכל מקום. כבר ביום הראשון של הקמפיין באיילון הצלחנו להגיע לחשיפה של שלושה מיליון איש במדיה החברתית ובתקשורת".
"ההתעללות שחיות משק עוברות היא מאוד קשה גם בתעשיית הבשר וגם בתעשיית החלב והביצים", אומרת עו"ד שירה הרצנו, דוברת אנונימוס לזכויות בעלי חיים ופעילה בארגון. "רוב הקורבנות מבחינה מספרית נמצאים בתעשיית הבשר, בעיקר תרנגולים ודגים שמומתים. אבל ההיגיון בהפניית זרקור גם לתעשיית החלב נובע מכך שתעשיית הבשר, גם מי שלא יודע את כל עוצמות ההתעללות בה, יודע שזה בעל חיים מת. ואילו תעשיית החלב מצליחה ליהנות הרבה פעמים מדימוי נקי, פסטורלי וטבעי. אנשים לא יודעים שגם הפרות בתעשיית החלב, אחרי שמסיימים לחלוב אותן עד תום וברגע שהתפוקה שלהן יורדת, הן נשחטות. כמו כן, הפרות האלה עוברות מניפולציות גנטיות, כדי שייתנו כמה שיותר חלב. העטינים שלהן גדלים לממדים לא טבעיים, הן סובלות מדלקות בעטינים וברחם, והרבה פעמים אנשים לא יודעים את זה. הבעיה היא שתעשיית החלב היא מאוד אגרסיבית מבחינת השיווק שלה, יש המון פרסומות בעד החלב, ואפילו באתר של משרד החינוך ב'דינים ומנהגים בחג השבועות' אכילת מאכלי חלב מופיעה כאחד המנהגים המוכרים בחג".
האם במאבק בתעשיות החלב והבשר יש איזשהו סדר עדיפויות?
"אנחנו באנונימוס מנסים בחשיבה האסטרטגית שלנו לאזן בין המשאבים שמשקיעים בכל קמפיין וקמפיין. אני מאמינה שיש איזון נכון, אבל כאמור שטיפת המוח שתעשיית החלב עושה היא מאוד חזקה ולוקח זמן לערער אותה. אבל אני גם מאמינה שכיום הציבור הוא כבר מתוחכם ויודע שזה לא בריא כמו שמוכרים לו. חלק מהאנשים גם מודעים למחיר שתעשייה זו גובה מבעלי החיים, ואני חושבת שהמודעות עולה וגוברת גם בהתנגדות לצריכת מוצרי החלב. זוהי שטיפת מוח ארוכת שנים שצריך להתנער ממנה, וזה בעצם תהליך. אני חושבת שהקמפיין החדש של ויגן פרנדלי הוא קמפיין מאוד חשוב, וזה ממש כמו דוד נגד גוליית מבחינת התקציבים. זוהי עמותה שמנסה להילחם בתעשייה שתקציבי הפרסום שלה הם מטורפים".
"סבל מתמשך"
"קודם כל, עבור בעלי החיים זה לא רלוונטי כל כך במה מתעסקים, האם בבשר או בחלב. מה שרלוונטי זה שיעזבו אותם לנפשם", אומרת טל גלבוע, מקימת החזית הישראלית לשחרור בעלי חיים ופרויקט "קירות שקופים" - חשיפת תעשיות המזון מן החי. "אבל מבחינה תודעתית, זה הרבה יותר קשה להסביר לאנשים מה לא בסדר בתעשיית החלב או הביצים מאשר בתעשיית הבשר. בתעשיית הבשר יש לך בעל חיים מת בצלחת, קל להתחבר לזה, זה ויזואלי, זה ברור. ואילו מבחינת מוצרי החלב, אדם עובר שטיפות מוח מהרגע שהוא הגיח לעולם. פונות אלי גננות שעברו לטבעונות ושואלות מה לעשות, שהרי חג השבועות הפך להיות חג החלב בגנים, בבתי ספר ובכל מקום. אנחנו רואים איך עכשיו בשבועות מביאים לגן מוצרי חלב וכל מיני דמויות של פרה, יש מרכזי מבקרים של חברות החלב, שאליהם מגיעים המון ילדים. לתעשיית החלב יש המון כסף, ובגלל זה אנחנו כל הזמן צריכים לחשוב איך להיות יצירתיים.
"קל לדבר עם אנשים על בשר, כי זה משהו שיותר מובן להם, אבל דווקא ההתעללות הגדולה היא בתעשיות החלב והביצים, כי זהו סבל מתמשך נפשי ופיזי של בעלי החיים שנמשך שנים", טוענת גלבוע. "בהרצאות במסגרת 'קירות שקופים' אני ושותפי, רועי שפרניק, מדברים על כל התעשיות. אנשים לא יודעים, למשל, שגורסים אפרוחים בתעשיית הביצים, שפרה מוזרעת אלפי פעמים. בסופו של דבר זה הכל עניין של תקציב, ואם היה לנו מספיק תקציב לקמפיינים, הרי שמדינת ישראל הייתה הופכת לטבעונית כבר מזמן. עד לפני שבע שנים גם אני אכלתי הכל, גידלתי את הבנות שלי כאוכלות בשר ולא שאלתי את עצמי שום שאלה. עברתי לטבעונות כשראיתי הפרדת עגל מאמא שלו. תעשיית החלב צרובה לי בנשמה, ואני מהמקום שלי עושה כל מה שאני יכולה כדי לשנות את המצב. אני פונה לצרכנים ואומרת: תפסיקו להיות פראיירים, שוטפים לכם את המוח, גורמים לכם להיות חולים, לא מוסריים. כמו כן, אי אפשר לשכוח שהנזק האקולוגי הגדול ביותר הוא מיליארד וחצי פרות שנמצאות בתעשיית החלב בעולם. הן בעצם הגורם מספר אחת להתחממות הגלובלית ולזיהום הסביבתי. לכן גם לא תראי פרסומות על פירות וירקות, למרות שילדים לא צורכים אותם מספיק. יהיו רק פרסומות על תזונה מן המת ולא על תזונה בריאה. יהיו פרסומות רק ממי שמשלם כסף".
מה היית ממליצה לאנשים לאכול בשבועות?
"במקום לשים גבינות על שולחן החג, שימו את מה שבאמת מסמל את ארץ ישראל, את התבואות והקציר. שימו אוכל מן הצומח ולא מן הצורח".