כ-50 שנה לאחר שנמצאו שברי חרס במצודת תל ערד, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו שקיימת כתובת דיו עברית מימי ממלכת יהודה על גבי אחד מהם והצליחו לקרוא אותה באמצעות שיטת צילום שפיתחו. בעקבות כך, מתכוונים החוקרים לצלם בשיטה תגליות נוספות מימי בית ראשון בתקווה שיחשפו כתובות שלא התגלו עד כה.
מדובר בשבר חרס שנחפר בשנות ה-60 ונחשב במשך עשרות שנים לנקי מכתב. צוות החוקרים שגילה את הכתובת ערך מחקר בנושא שהתפרסם אמש בכתב העת PLOS ONE. הצוות כולל את הדוקטורנטים שירה פייגנבאום-גולובין, אריה שאוס וברק סובר מהחוג למתמטיקה שימושית וד"ר ענת מנדל-גברוביץ' מהחוג לארכיאולוגיה, תחת הנחייתם של פרופסור אלי פיסצקי מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה ופרופסור ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
"בתל ערד הייתה מצודה צבאית בגבולה הדרומי של ממלכת יהודה. הכתובות מתוארכות לתקופה קצרה בשלב האחרון בתולדות המבצר, ערב חורבן הממלכה בידי נבוכדנצר בשנת 586 לפנה"ס", אמרה ד"ר מנדל-גברוביץ' והוסיפה כי "חלק מכתובות ערד מופנות אל אדם בשם אלישיב בן אושיהו, שהיה ככל הנראה אפסנאי המצודה. אלו תכתובות לוגיסטיות שמדברות בעיקר על אספקה של קמח, יין ושמן ליחידות צבא". הדוקטורנטית פייגנבאום-גולובין הסבירה כי "רמת האוריינות בסוף בית ראשון הייתה גבוהה מאוד, אולם הטקסטים המשמעותיים של התקופה נכתבו על גבי פפירוסים שלא שרדו את הלחות הארצישראלית. מעט הכתובות העבריות ששרדו מימי התנ"ך, מאות בודדות בסך הכול, הן תכתובות יומיומיות בדיו, שנכתבו על גבי חרס".
מאז שנחשפו החרסים הם נחקרו וחלקם מוצגים במוזיאון ישראל, אבל בזכות שיטת הצילום המולטיספקרטלית החדשה, שמחלקת את אורכי הגל הנראה לפלחים עדינים ומדויקים יותר ומוסיפה אורכי גל שמחוץ לתחום הנראה, הצליחו החוקרים לגלות מילים נוספות. "רצינו לבדוק מחדש את הכתובות הדהויות ולוודא שהעין האנושית לא פספסה דבר. חשבנו שיש לנו שיטה נחמדה ביד, אבל מסתבר שחיפשנו אתונות ומצאנו מלוכה: כתובת חדשה, שישבה 50 שנה במוזיאון ואף אחד מהמומחים לא ראה שהיא שם", סיפר סובר.
למחקר היו שותפים גם מיכאל קורדונסקי ופרופסור מורי מוינסטר מהחוג לפיסיקה, פרופסור אלי טורקל ופרופסור דוד לוין מהחוג למתמטיקה שימושית ופרופ׳ בנימין זאס מהחוג לארכיאולוגיה.