גל רציחות הנשים: מי דואג לאלו שעלולות להיות הקורבן הבא?

בהמשך אותה ישיבה אמרה עו”ד מרים זלקינד, מנהלת קידום מדיניות וחקיקה בשדולת הנשים בישראל: “הייתי מצפה שראש הממשלה יכנס את הממשלה ויכריז על תוכנית לאומית דחופה לטיפול ברצח נשים, אבל אין אפילו גינוי או תגובה. זו בדיוק הבעיה: נשים שנרצחות פשוט לא מעניינות את הממשלה. הן לא בסדר העדיפויות... בממוצע כל שבועיים וחצי נרצחת אישה.... הממשלה החליטה להקצות 50 מיליון שקלים מדי שנה למאבק באלימות נגד נשים, אבל אפילו אגורה אחת לא הופנתה, והתוכניות שוכבות במגירה. אין מספיק מקלטים לנשים שסובלות מאלימות. ומעבר לכך, פשוט אין תוכנית... מה הפלא שנשים ממשיכות להירצח על ימין ועל שמאל? כמה תמונות מזעזעות של נערות ושל ראשים ערופים הממשלה הזאת עוד צריכה?”

בעשור האחרון נרצחו 181 נשים בידי בן משפחתן, בהן 14 נשים שנרצחו מתחילת 2017. ארבעה ממקרי הרצח הללו התרחשו השבוע: דליה ברוך (63), שעל פי החשד נרצחה בידי בן זוגה שניסה להתאבד ונמצאה במלון "רנסנס" בתל אביב; הנרייט קרא (17), שנדקרה למוות בביתה ברמלה, לפי החשד בידי בני משפחתה; מיה גורן (41), שנרצחה בביתה בבת ים. בן זוגה החשוד ברצח הודה במעשה ושחזר אותו; ואודליה בכר (27), שנמצאה מתה במלון "הרודס" באילת, ולפי החשד נרצחה בידי בן זוגה, שהתאבד.

כולם יודעים שהרשימה הזאת חלקית, ושזה רק עניין של זמן עד שהיא תתארך. אבל המציאות מעידה שטרם נעשו צעדים משמעותיים כדי למנוע את המקרה הבא. לא ברור איך הופקר הנושא עד כה. הרי לא מדובר באלימות מסוג חדש, והמלצות של ועדות גבוהות מצח קיימות בשפע. "אלימות בין בני זוג היא תופעה חברתית קשה ביותר. יש לפעול במישור הממלכתי ובמישור המקומי לפיתוח כלים שיאפשרו למנוע אלימות מסוג זה ולטפל בנפגעיה", ציין מבקר המדינה כבר ב־2012 בדוח בנושא "מניעת אלימות בין בני הזוג וטיפול בנפגעיה". בדוח מנה המבקר שורה ארוכה של ליקויים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות על דרך ההתמודדות והטיפול באלימות במשפחה, ובסופו קרא למשרד הרווחה להקים לאלתר גוף שירכז את כל הפעילות. "בהיעדרו של גוף כזה עלולה להיפגע יעילות הפעולות למניעת אלימות בין בני זוג, להגנה על הנפגעים ולטיפול בבני הזוג", נכתב בדוח. "על כן קבעה הממשלה כי הוועדה הבין־משרדית תפעל כצוות בכיר קבוע. על משרד הרווחה להמשיך להפעיל את הוועדה הבין־משרדית בעניין זה ולחלופין לפעול לאלתר לקביעת גוף אחר שימלא את התפקידים שנקבעו בהחלטת הממשלה". 

אחרי ההמלצה החד־משמעית, החליט שר הרווחה דאז מאיר כהן לאמץ את הביקורת ולפעול להקמת רשות לאומית, שתבנה מדיניות לאומית ותפעל למניעת מקרה הרצח הבא. אלא שבעקבות ההליכה לבחירות התוכנית לא יושמה, וכיום הטיפול בנושא עדיין מפוזר בין גורמים שונים: משרד הרווחה, המשרד לביטחון פנים, משרד הבריאות, משרד המשפטים, משרד החינוך, משרד הכלכלה, משרד השיכון, הביטוח הלאומי, רשויות מקומיות, הסיוע המשפטי, שירות בתי הסוהר, דיינים, שופטים, הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, רבניות, רבנים, עמותות, הג’וינט וקרנות פילנתרופיות. התוצאה, בין היתר, כפי שזו מוגדרת בדוח שחיברה רונית ארנפרוינד כהן ממכון "מעברים", היא ש"כל גוף קובע לעצמו אג’נדה, תוכני פעילות לשנה־שנתיים הבאות, כפועל יוצא מתקציב, עניין ו/ או פרופיל כוח האדם, בכפוף למטרות המשרד ולכותרות אידיאולוגיות כאלה ואחרות של העמותות והקרנות, וכך ברמה הלאומית גופים רבים פועלים בו זמנית, לעתים בחוסר תיאום והמשכיות הטיפול הראוי".

דוח המבקר מ־2012 הוא מעין סיכום של המתרחש בתחום בעשורים האחרונים במדינת ישראל. ב־1991 נחקק החוק למניעת אלימות במשפחה. החידוש העיקרי של חוק זה היה האפשרות להוציא צו הגנה, שמטרתו להגן על בן משפחה מפני בן משפחתו שנהג בו באלימות. בהמשך הוקמה במשטרה יחידה מיוחדת לטיפול באלימות במשפחה, הוכשרו חוקרים מיוחדים לטיפול בתחום ונפתחו מרכזי טיפול ומניעה מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. נוסף על כך, ב־1998 הוקמה בעקבות החלטת ממשלה ועדה בין־משרדית לטיפול בבעיית האלימות במשפחה. היא הייתה פורום מרכז לכל משרדי הממשלה ולארגונים שעוסקים בתחום. הוועדה הוציאה המלצות בתחומים שונים, בין היתר המלצות על הרחבת התיאום והטיפול בתוך הרשויות המקומיות ובתוך משרדי הממשלה השונים, חקיקה ואכיפה, איסוף וריכוז מידע והכשרה של אנשי מקצוע לטיפול בתחום. 

"בנובמבר 2016 הגישה ועדת המנכ"לים לטיפול באלימות במשפחה את המלצותיה, אשר נדרשו לאישור ועדת שרים לענייני אלימות בראשות השר לביטחון פנים גלעד ארדן כדי שייכנסו לתוקף", מזכירה עו"ד זלקינד. "במרץ 2017 התקיים דיון בוועדה לקידום מעמד האישה, ונחשף כי אף שהמלצות הוועדה הוגשו כבר בנובמבר 2016, ועדת השרים בראשות ארדן לא מצאה זמן לדון במסקנות ועדת המנכ"לים הבין־משרדית, וכתוצאה מכך גם לא הופנה אף שקל מהתקציב שהובטח לכך". המלצות הוועדה הוגשו בשם "תוכנית לאומית לטיפול באלימות במשפחה", שעלותה 50 מיליון שקלים לשנה למשך חמש שנים. התוכנית הייתה אמורה לצאת לפועל בתחילת 2017.

כמו כן, בנובמבר 2016 הוגשה לדיון מוקדם ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הרשות הלאומית למניעה ולמאבק באלימות במשפחה ובאלימות נגד נשים, התשע"ז־2016. ההצעה גובשה בידי ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), ולצדה שורת חברות וחברי כנסת, בהם מאיר כהן (יש עתיד), קארין אלהרר (יש עתיד), נחמן שי (המחנה הציוני), איציק שמולי (המחנה הציוני), שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי), אורלי לוי־אבקסיס ועוד. בינתיים היא מונחת ותו לא. גם מנסחי ההצעה עמדו על היעדר תיאום בין המשרדים והגורמים השונים שמטפלים בבעיה, ללא המשכיות ורצף בקידום תהליכים ובהיעדר ידע ומידע מספק על התחום. "כך, למשל, ישנה בעיה חמורה של אי־העברת מידע על תלונות קודמות או על פנייה לקבלת סיוע ברווחה, וישנם מקרים רבים שבהם היו תלונות קודמות למשטרה שלא היו ידועות לגורמים האחרים ועוד", נכתב בהצעה. 

על פי הצעת החוק, הרשות הלאומית, אם אכן תוקם, תקבע תוכנית למאבק באלימות במשפחה בכלל ובאלימות נגד נשים בפרט. הרשות תקבע מדיניות רוחבית ומקיפה בדבר ההתמודדות עם התופעה, תעביר את המדיניות למשרדי הממשלה השונים, לרבות גורמי האכיפה והביצוע, תפקח על יישום מדיניות זו ותתאם בין הגורמים השונים, תקבע תוכניות להכשרת הצוותים המטפלים ותדאג להעברת הכשרות אלו. הרשות, שתפעל תחת המשרד לביטחון פנים באמצעות תקציב ממשלתי, תהיה מאגר הידע בנושא ותדאג לקיום מחקר בתחום, שיהיה בסיס לקביעת המדיניות ותוכניות הפעולה. 

"בלתי נתפס שהשר ארדן ממשיך לשתוק", אומרת מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל. "רצח נשים בישראל הוא מגיפה לאומית, שצריכה לקבל הרבה יותר משאבים. תלונות של נשים על אלימות צריכות להיות מטופלות במהירות וביעילות, ושוטרים ושוטרות חייבים לקבל הכשרה מקיפה כדי לתת טיפול נכון בנשים האלה. נדרשים משאבים כלכליים: 

להגדיל משמעותית את מספר העובדים הסוציאליים שיוכלו לתת מענה, יותר מקלטים ושיקום אחרי תקופת המקלט. מחצית מהנשים נפגעות האלימות חוזרות לבעלים אלימים, גם בגלל חוסר ברירה כלכלי. אלה נשים שצריכות להיות זכאיות לסל שיקום, כולל דיור ציבורי. נדרשים גם משאבים לטיפול בגברים אלימים כדי שיפסיקו את ההתנהגות האלימה. אנחנו מצפות מממשלת ישראל לאמירה חד־משמעית בעניין ולפעולת עומק אסטרטגית".

בשבוע הבא, ב־20 ביוני, צפויה להיערך ישיבת חירום בנושא בוועדה לקידום מעמד האישה ביוזמת היו"ר ח"כ תומא סלימאן. "שלשום קראתי לשר לביטחון הפנים להגיע לישיבת חירום בוועדה לקידום מעמד האישה ולכנס ישיבה בוועדת השרים למניעת אלימות נגד נשים", היא אומרת. "מעל במת הכנסת הביע השר נכונות להגיע, ואמר כי הנושא אכן חשוב, והשר גם הודיע בתשובה לשאילתה שלי כי הוא מבקש הקדמת מועד ישיבת ועדת השרים. אך מאוחר יותר הודיעו מלשכת השר כי לוח הזמנים לא מאפשר. הייתי מצפה, לנוכח המצב וריבוי מקרי הרצח, שהשר יפנה זמן לישיבת חירום בנושא חשוב זה, כמסר ברור שהנושא אכן נמצא בראש מעייניו של השר. אך מה שיותר חשוב הוא אישור התוכנית לאלתר. כל יום שיעבור בלי תוכנית מקצועית והתגייסות משרדי הממשלה, נמשיך לספור גופות, ונשים ימשיכו לשלם בדמן ובחייהן. רצח נשים הפך למגיפה, ועל הממשלה לנקוט צעדי חירום ולהכריז על מצב חירום לעצירת הטבח הזה".

במכתב ששלחה אתמול שדולת הנשים אל השר ארדן, דורשות גם נשות השדולה לכנס ישיבת חירום דחופה של גופי הביטחון האזרחי, כדי שימליצו על צעדים מיידיים לעצירת הטרור נגד נשים. "כמי שאחראי על ביטחון אזרחי ואזרחיות המדינה, אנו מבקשות שתעמוד ללא דיחוי אל מול נשות ישראל ותסביר כיצד בכוונתך להגן עלינו מפני הרצח הבא", נכתב. "מדובר במגיפה של ממש, כאשר שתיקתך אל מול הטרור המגדרי נגד נשים, מחצית מאוכלוסיית ישראל, רועמת, קשה ומדאיגה. מדוע כאשר הטרור המגדרי גובה יום אחר יום את חייהן של נשים, אין קולך נשמע? האם דמן של נשים סמוק פחות? רוב הנרצחות הן נשים צעירות מאוד, שכמעט לא הספיקו לחיות את חייהן. מבין הנרצחות חלק היו מאוימות, וידוע היה שחייהן בסכנה, ועם זאת לא נעשה די כדי למנוע את מותן". 

  

מלשכת השר לביטחון הפנים גלעד ארדן נמסר בתגובה: "ועדת השרים למניעת אלימות תתכנס בשבוע הבא על פי החלטתו של השר ארדן. דיון זה הוקדם מתחילת יולי וייערך כדיון חירום". 

מלשכת שר הרווחה חיים כץ נמסר בתגובה: "בהתאם להמלצת מבקר המדינה ולאישור הממשלה הוקם צוות בין־משרדי להתוויית תוכנית לאומית לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ובכלל זה כמובן רצח נשים. בהובלה משותפת של משרדי העבודה והרווחה וביטחון הפנים, התוכנית גובשה ומתוקצבת בכ־50 מיליון שקלים בשנה. התוכנית הלאומית לטיפול באלימות במשפחה תספק מענים חדשים ומתקדמים וכוללת בין היתר הקמת מערך ומנגנון לאומי לתיאום בין־משרדי; פתיחת מרכזי סיוע אזוריים לקליטת מקרי חירום במתכונת חדשה של 24/7; התאמת מענים לאוכלוסיות יעד ייחודיות - ערבים, חרדים, עולים, נפגעי נפש ועוד; הרחבת השימוש באמצעים דיגיטליים למניעת סכנה ואיתור התוקף. ביולי הקרוב התוכנית צפויה לקבל את אישור ועדת השרים לענייני אלימות".