הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן, בראשות ח"כ נורית קורן (הליכוד), תקיים היום סיור מיוחד וישיבת עבודה בבית העלמין סגולה בפתח תקווה, בליווי בני המשפחות, חוקרים ואנשי המכון לרפואה משפטית, במטרה לבדוק את קברי הילדים במקום. הסיור יתקיים על רקע הצעת חוק של ח"כ קורן, לאפשר למשפחות לפתוח את הקברים ולקחת משרידי השלדים דגימות DNA בסבסוד המדינה. בבית העלמין סגולה ישנם קברים שעליהם נכתב "ילד", ללא פרטים מזהים, או קברים ללא כיתוב כלל. כמו כן, נמצאו במקום קברי ילדים עם תאריך פטירה זהה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי ועדות חקירה שהוקמו בעבר כדי לחקור את פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, הגיעו למסקנה כי מרבית הילדים הנעלמים נפטרו. ההודעה על מות ילדיהן הגיעה למשפחות בדרך כלל כמה ימים לאחר המוות הנטען. הרוב המכריע של המשפחות לא קיבלו לידיהן את הגופה ולא נכחו בלוויה, שלגבי חלק מהילדים נטען שכבר קוימה. במקרים אחדים קיבלה המשפחה ציון קבר.
לחלק מהמשפחות נמסרו תעודות פטירה, אך נתונים רשמיים מאוחרים שהתגלו העלו כי ייתכן שבן משפחתם נמצא בין החיים לפי רשומות רשמיות של המדינה. כך מצאו את עצמן משפחות רבות מתמודדות, מעבר לכאב, עם סימני שאלה משמעותיים לגבי זהות האדם הקבור תחת ציון הקבר שנמסר להם, שבו אמור להיות קבור קרוב משפחתם.
כדי לסייע בפתרון בעיה זו, מציעה ח"כ קורן הליך מיוחד לבני משפחות של קטינים שנעלמו בנסיבות האמורות, שבמסגרתו כאמור ניתן יהיה להגיש בקשה מיוחדת לפתיחת קבר, הוצאת גופה וביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה.
את הבקשה יוכלו להגיש קרובי משפחה בעלי קרבת דם שמאפשרת אימות גנטי, כלומר הורים, אחים וילדי אחים. הבקשה תוכל להיות מוגשת על ידי קרוב משפחה לגבי כל קטין שקיים לגביו רישום במרשם האוכלוסין או קיימת תעודת פטירה הקובעת שנפטר בין השנים 1948 ל־1970, וכן לגבי קטין שהודעה על מותו נמסרה למשפחתו על ידי מוסד רפואי או גוף ציבורי אחר.
כמו כן, יוכלו להגיש בקשה כאמור קרובי משפחה של כל מנוח שדוחות של אחת מהוועדות הציבוריות התייחסו אליו כמי שנפטר. הבקשות יוגשו לבית המשפט לענייני משפחה וזה, אם מצא, במסמכים שהונחו בפניו כי קיים ספק ממשי בדבר זהותה של הגופה הקבורה בקבר – יהיה רשאי להורות בצו על פתיחת הקבר, הוצאת הגופה וביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה.