אסון הזיהום לפני שבוע וחצי בשמורת נחל אשלים והחלטת המשרד להגנת הסביבה לפתוח בחקירה פלילית נגד מפעל הדשנים והכימיקלים "רותם אמפרט" של תאגיד כיל, אינם מספקים את ארגוני הסביבה. הארגונים הכריזו על מאבק ציבורי נגד החברה המזהמת לאחר שהתברר כי אירעו שורה של כשלים בהתנהלות הממשלה והרשויות נגד החברה. בין היתר הטענות הן על פעילות בריכות שפכים כמו זו שקרסה ללא רישיון עסק, היעדר תקני בנייה מחמירים למתקני חומרים מסוכנים כגון הבריכות כפי שחשפנו במעריב אונליין, וכן המשך פעילות חלק מבריכות השפכים במפעל ואף דיונים על הרחבת זיכיון כריית הפוספטים בנגב של כיל מול הממשלה ללא כל קשר לחקירה עליה הוחלט בגין הזיהום.
פעילי ארגון מגמה ירוקה הפגינו הבוקר (ראשון) מול משרדי כימיקלים לישראל (כיל) בתל אביב והזכירו כי רק על פי הדוח השנתי של המשרד להגנת הסביבה עצמו, שפורסם בשבוע שעבר, שש מתוך עשר החברות המזהמות ביותר בישראל הן חברות של כיל, בהן "רותם אמפרט" עצמה שמוקמה במקום החמישי והלא מחמיא ברשימת המפעלים המזהמים.
"לא יד הגורל"
"לא מדובר ביד הגורל אלא בכרוניקה ידועה מראש, מפעל 'רותם אמפרט' נמצא כבר ב-2016 בפסגת הרשימה האדומה של המשרד להגנת הסביבה וממשיך לככב בה גם השנה", אומר מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה. "אנחנו דורשים מהשר להגנת הסביבה, זאב אלקין (הליכוד), להרחיב את החקירה הפלילית כנגד המפעל, שתבחן את כלל המחדלים הסביבתיים להם הוא אחראי לאורך השנים. מדובר באוזלת יד שיטתית של הממשלה מול התאגיד שנשלט על ידי משפחת עופר ועל האסונות הסביבתיים עליהם אחראית משפחת עופר לא ניתן יותר לשתוק".
גלבוע הוסיף, כי "עובדה מקוממת היא שרותם אמפרט מבקש בימים אלו להרחיב את פעילותו ובנוסף מבקש לכרות פוספטים באזור ערד ולהרעיל שם את האוויר. הגיע הזמן שהממשלה תפסיק להיכנע לדרישות הלוביסטים של כיל שנכנסים ויוצאים מהמשרדים השונים ומקבלים כמעט כל מה שהם מבקשים ואנחנו דורשים מממשלת ישראל להפגין מדיניות תקיפה מול המפעלים המזהמים הללו בחקיקה ובאכיפה". במגמה ירוקה קוראים לציבור להצטרף לקריאה לבתי ההשקעות להפסיק להשקיע את כספי הפנסיה של האזרחים בתאגידים דוגמת כיל ואומרים: "חייבים להפסיק את תיאטרון האבסורד בו אנחנו מאפשרים לכספי הפנסיות שלנו להיות מושקעים בחברות שבסופו של דבר פוגעות פגיעה אנושה בנו ובבריאות שלנו".
בתוך כך, החברה להגנת הטבע יוזמת הצעת חוק לפיה, לראשונה בישראל יתאפשר גם לאזרחים מן השורה להגיש תביעות בבתי המשפט נגד חברות מזהמות בגין פגיעה בערכי טבע מוגנים וזאת כהרחבה לחוק מניעת מפגעים סביבתיים. הצעת החוק קובעת גם כי בית המשפט יוכל לקבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם לטבע ולסביבה, שיוקדשו למטרות של שמירת טבע. החוק כיום אינו מגדיר פגיעה בערכי טבע או בשטחים טבעיים כמפגע סביבתי, לכן אזרחים וגופים ציבוריים אינם יכולים להגיש תביעות בגין פגיעות אלה. את הצעת החוק כבר אימצו ארבעה חברי כנסת שלקחו על עצמם להוביל אותה בתמיכת רבים אחרים. ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) וח"כ משה גפני (יהדות התורה) מהקואליציה, ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) וח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), אנשי השדולה החברתית-סביבתית מהאופוזיציה.
ח"כ פלוסקוב, לשעבר ראש עיריית ערד, אומרת: "בתור תושבת ערד, אני שומעת כל פעם בדאגה על זיהום זה או אחר בנחלי האזור, כשהמקרה האחרון היה חמור במיוחד. הצעת החוק הזו באה לסייע לנו, הציבור, להגן על הסביבה ולתבוע את עלבונה מידיהם של הפוגעים בה, ולאפשר תביעה אזרחית כנגד כל אותם גורמים מזהמים". בחברה להגנת הטבע, שיזמה את הצעת החוק, מסבירים: "תנאיה הייחודיים של ישראל - צפיפות גוברת והולכת, וצרכי פיתוח גדולים, בצד מגוון ביולוגי עשיר ועתיר ערכי חי וצומח - מעמידים אתגר גדול לשמירת הטבע בה. אכיפה אזרחית יעילה היא אחד האמצעים החיוניים להשגתם של יעדי שמירת הטבע שהציבה בפניה ישראל. את הליקויים העקרוניים בחקיקה הקיימת, יש לתקן באופן מיידי, לתועלת הסביבה והאדם בישראל". במקביל מכינים תושבים באזור האסון תביעה אזרחית משלהם נגד כיל בשיתוף ארגוני סביבה.
מידת הנזק למשק המים באזור עדיין לא ברורה
שמורת נחל אשלים שזוהמה לאורך 20 ק"מ ונסגרה לשנה לפחות לתנועת מטיילים נראית בעיניים אקולוגיות כזירת אסון. ריח קשה נישא באזור, עשרות בעלי חיים מתו באסון ומי שפכים חומציים נקוו לאורך הנחל, נספגו כבר בסלעים ובגבים לאורכו ועדיין מרוכזים ברובם במאגר המלאכותי שהוקם בקצה התוואי שלו הסמוך מאד למאגר מי תהום מהם בין היתר מושקים שדות חקלאיים באזור. מהמועצה האזורית תמר נמסר: "בדיקות איכות המים מבוצעות על ידי רשות המים באמצעות מקורות, אך מאז האסון עדיין לא בוצעו. בדיקות ייעשו גם על ידי היחידה לאיכות סביבה של המועצה. ככלל שטחי החקלאים שלנו רחוקים מאוד משטח האסון ולא נמצאו עדויות לחלחול למי תהום המשמשים אותם. עדיין אנו דורשים וקוראים לביצוע קידוחים ובדיקה מוסמכת".
ארגוני הסביבה קוראים למשרד האנרגיה והגנת הסביבה לפעול להשבתה מיידית של פעילות בריכות השפכים באתרי "רותם אמפרט", להתנגד להרחבה המתוכננת בפעילותו ולהרחבת החקירה הפלילית של המחדלים להם אחראיות "רותם אמפרט" וכי"ל לאורך השנים. במכתב ששלחה עמותת "אדם, טבע ודין" לשר האנרגיה, יובל שטייניץ (הליכוד), תבע ממנו עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל העמותה, להתנגד להרחבת הפעילות של רותם אמפרט בשדה בריר שליד ערד ובכלל, וכן לבחון בדחיפות את המשך הזיכיונות של רותם אמפרט לכריית פוספטים בישראל.
"ברצוננו להדגיש כי האסון האקולוגי אינו אירוע זיהום ראשון, או שני, שלו אחראית חברת רותם אמפרט, אלא בעיה המתמשכת מזה שנים", כתב עו"ד ברכה. "כבר מעל לשלושה עשורים, סובלות שמורות הטבע של עין צין ועין עקרבים מזיהום אשר מאופיין על ידי עלייה חדה במליחות המים וריכוזי מזהמים נוספים במעיינות, בר למעלה מ-20 שנה, אנו עדים לזיהום של מי התהום במדבר יהודה שמקורו בדליפות מבריכות במפעלים במישור רותם".
לדבריו, "תקדימים אלו מלמדים כי אין מדובר בתקלה חד פעמית, אלא בדפוס פעולה בעייתי, על סף העברייני, מצד קברניטי חברת רותם אמפרט, אשר באופן עקבי מבכרים את רווחי החברה על פני עמידה בחובות שמטיל החוק הישראלי לשם הגנה על הסביבה", כותב ברכה ומוסיף: "בהתחשב בנזקים הסביבתיים שגרמה החברה לאורך השנים ופוטנציאל הפגיעה הבריאותית, בצירוף העבודה שכ-95% מן הפוספטים מיוצאים לחו"ל, אנו סבורים כי על משרדך להתנגד להרחבת פעילות הכרייה של החברה ולבחון את המשך הזיכיון שלה". במקביל, יצאה "אדם, טבע ודין" לקמפיין גיוס תמיכה ציבורית במאבק.
מחברת רותם אמפרט נגב נמסר: "מאז תחילת האירוע פועלים אנשי החברה מסביב לשעון לשיקום האזור בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות ולא נהסס לנקוט בכל משאב ואמצעי לשם כך".