אחרי שוך סערת הבחירות בהסתדרות העובדים הכללית, ואף שעדיין תלוי ועומד הליך משפטי נגד תוצאות הבחירות, בהנהגת ארגון העובדים הגדול במשק כבר נערכים בשבועות האחרונים על אש קטנה למאבק החברתי הגדול הבא של ההסתדרות – העלאת קצבת הזיקנה. המטרה הסופית למאבק שמציבה כעת הסתדרות הגמלאים הוא קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק) של 3,000 שקלים לחודש ליחיד, במקום 2100 שקלים, לכלל גמלאי ישראל ללא הבחנה בין הכנסותיהם האחרות מפנסיה, רכוש או מקורות אחרים וללא הבחנה בין עשיר לעני. את המאבק מובילים שניים  - יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן והסתדרות הגמלאים, בגיבוי מתוך הכנסת של יו"ר השדולה למען הגמלאים, ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני).



זה חודשים ארוכים שבהסתדרות מדברים בגלוי על הצורך הדחוף מבחינת ניסנקורן לשנות את שיטת חישוב ועדכון קצבאות הזיקנה בהתאם ליוקר המחיה המאמיר בישראל על ידי תוספת קבועה לגובה הקצבה ועדכונה השוטף בצמוד לשכר הממוצע במשק. דברים ברוח זו השמיע לפני מספר חודשים במליאת הכנסת גם שר הרווחה והעבודה, ח"כ חיים כץ (הליכוד), אבל מאז עלתה במשרדו הצעה להפוך את קצבת הזיקנה לדיפרנציאלית, היינו להעלות אותה רק עבור כמאתיים אלף קשישים בישראל שהביטוח הלאומי מגדיר "מתחת לקו העוני". גורמים בהסתדרות מבהירים למעריב כי הם מתנגדים בתוקף ליוזמה כזאת. גם במשרד הרווחה מבינים שהמקורות התקציביים לדרישת ההסתדרות יימצאו באוצר, אם בכלל, רק אחרי מאבק שבכוחה של ההסתדרות לנהל ולכן כץ נסוג מעט מאז הצהרתו מקידומה בפועל.



"התחושה היא שבאוצר עדיין לא בשלים למהלך כזה"


שמוליק מזרחי, יו"ר הסתדרות הגמלאים, מסביר בשיחה עם מעריב: "יו"ר ההסתדרות ניסנקורן כבר ניהל שיחות בנושא עם שר האוצר כחלון ועם שר הרווחה חיים כץ והם מכירים את עמדתנו. גם במוסד לביטוח לאומי התנהלו כבר ישיבות שבחנו את הצמדת עדכון הקצבה שלא עודכנה כבר שנים לשכר הממוצע במשק. אבל התחושה שלנו היא שבאוצר לא בשלים עדיין למהלך כזה שמבחינתם הוא מרחיק לכת ולכן אנחנו מבהירים שאנחנו נחושים להגיע להסכמות עם הממשלה, בין אם בהידברות או בשילוב של מאבק. הפנסיות צמודות למדד אבל הקצבה לא צמודה לשום דבר וזה לא יכול להימשך".



על פי נתוני הלמ"ס האחרונים רק ל-28.7% מסך כל הישראלים מעל גיל 55 יש הכנסה כלשהי מפנסיה: ל-12.3% בקרב אלה שעדיין עובדים (בנוסף להכנסה מעבודתם) ול-40.5% בקרב אלה שלא עובדים. "ניסנקורן כבר הודיע במהלך מערכת הבחירות שהוא יאבק על הנושא הזה, וחזר על כך גם השבוע, וברור שלפני כן ננסה למצות את הדיונים עם האוצר. המקום לגמישות מבחינתנו הוא בפריסת התוספת לקצבת הזיקנה למספר פעימות אבל היא חייבת לעלות ובנושא הזה ישנה הסכמה גורפת מקיר לקיר על כל הנהגת ההסתדרות וסיעותיה" מדגיש מזרחי.



ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), יו"ר שדולת הכנסת למען האזרחים הוותיקים, מבהיר: "חובה עלינו להעלות את קצבאות הקשישים ולכל הקשישים. לא ניתן לקצבאות להתקבל באותו אופן של מבחני ההכנסה בעולם הסיעוד. כבר כיום אחד מכל שלושה קשישים נמצא מתחת לקו העוני וגם אלו שמעליו נמצאים בסיכון לעוני. העלאת הקצבאות היא כלי מרכזי על מנת שקשיש לא יצטרך לבחור בין פרוסת לחם לתרופה והביטוח הלאומי צריך לחדול מההתייחסות לקופה שלו ככלי לקבלת כספים והשארתם בקופה. מחקרים רבים מראים שכבר בעוד 20 שנה יוכפל מספר הקשישים בישראל ואם לא נטפל בכך בהקדם מצבם של הקשישים בישראל רק ילך ויחמיר". שמולי מבטיח: "עוד במושב הכנסת הנוכחי נתחיל את המאבק הצודק ביחד עם ההסתדרות למען הרווחה של דור המייסדים שלנו".



"אחד מכל שלושה קשישים נמצא מתחת לקו העוני". ח"כ שמולי. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
"אחד מכל שלושה קשישים נמצא מתחת לקו העוני". ח"כ שמולי. צילום: הדס פרוש, פלאש 90



הקצבה שהמדינה משלמת כיום לכלל גמלאיה באמצעות הביטוח הלאומי עומדת על פחות מ-2300 שקלים ליחיד לפני מס בריאות (כ-2100 שקל בפועל), אלמנה שמקבלת בנוסף קצבת שארים עשויה לקבל רק 2600 שקל וזוג גמלאים יקבל ביחד בין 3600 ל-4300 שקל. שיעור הסיכון לעוני בקרב בני 65 ומעלה בישראל (27.9%) גבוה מהממוצע שבמדינות האיחוד האירופי (13.2%). זאת ועוד, כ-360 אלף בני 55 ומעלה רשומים במחלקות הרווחה ומהווים כשליש מכלל אוכלוסיית הרווחה בישראל (27.4%), שעה שחלקם היחסי באוכלוסייה כיום הוא חמישית בלבד (20%).



מזרחי מוסיף: "אנחנו לא מדברים על העלאת קצבת הבטחת הכנסה לקשישים עניים שמקדם שר הרווחה שזהו צעד מבורך, אבל קצבת הזיקנה אסור שתהפוך לדיפרנציאלית. מדובר בהשקפת עולם של סולידריות חברתית לפיה המדינה אחראית לכלל גמלאיה. עני ישתמש בכסף למחייתו ועשיר יחסוך לילדיו ואין עם זה שום בעיה. אבל צריך לזכור שלמחצית הקשישים היום אין פנסיה ומתוך חצי הם עניים או חיים בשולי העוני. מצד שני, עבור כמחצית מתוך כל אלה שכן יש להם פנסיה מדובר בפנסיה קטנה מאד של אנשים שרק חלק משנות עבודתם חסכו או עבדו במשרות חלקיות. יש מעט מאד קשישים אמידים בישראל. כולנו מפרישים לאורך כל חיינו כעובדים את אותם סכומים לביטוח הלאומי ולכן קצבאות הזיקנה חייבות להיות שוות, שלא כמו המתווה של 'הפרד ומשול' שמוצע לנכים כעת".



קשה שלא להשוות את המאבק שבפתח לזה שכבר בשיאו. לעומת מאבק הנכים, מאבק הגמלאים בגיבוי ההסתדרות צפוי לגרום לכאב ראש לא קטן לבכירי האוצר. רק לשם השוואה - 240 אלף זכאי קצבת הנכות (בלבד), שמתחת לגיל פנסיה, הנאבקים עם הממשלה על עדכון ראשון מזה 15 שנה של קצבתם, דורשים להעלותה מ-2340 שקל לשכר המינימום - 5300 שקל, משום שלרובם מדובר בהכנסה יחידה. ראש הממשלה מוכן להעלות רק ל-30% מהם את הקצבה ל-4000 שקל ולשאר ל-3200 שקל. לעומת פחות מרבע מיליון זכאי קצבת נכות, המספרים של זכאי קצבת זיקנה שהיא קצבה אוניברסלית, גדולים בהרבה - על פי הלמ"ס אוכלוסיית המבוגרים בישראל, מהווה כאמור כ-20% ועומדת על כ-1.7 מיליון תושבים, אבל היא צפויה להגיע ל-3.1 מיליון תושבים ב-2040 משום שתוחלת החיים בישראל, שהיא מהגבוהות במדינות ה-OECD, עומדת על 80.1 בקרב גברים ו-84.1 בקרב נשים.