כבר כמעט שבוע שחוקרים ימיים, פקחים סביבתיים, עובדי תחנות ניטור, צוללנים וביולוגים ימיים באילת לא עצמו עין. איש מהם אינו זוכר תופעה כמו זו המתרחשת במפרץ העיר הדרומית בימים אלה. עשרות דגים מזנים ספציפיים נמצאים מתים כשהם צפים על פני הים, או שוקעים במעמקי הקרקעית. מדאיגה במיוחד העובדה שנכון לעכשיו אין כל השערה לגורם לתמותה, שלא נראתה באזור בהיקפים כאלה 40 שנה.
“זה מאוד מדאיג אותנו”, אומר פרופ’ אמציה גנין, חוקר מטעם האוניברסיטה העברית ומנהל המכון האקדמי של המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, “בעיקר כי לא ברורה הסיבה כרגע. אנחנו מתמקדים בסיעור מוחות של המומחים הטובים ביותר, ולאחר שנסיים את בדיקות המעבדה ותהיה השערה, תתעורר השאלה האם ניתן בכלל לעשות משהו בנידון”.
פגיעה מערכתית
פגרי הדגים החלו להתגלות בידי פקחים, צוללנים ועוברי אורח מאזור הנמל ועד לחוף הדרומי באילת, כולל בשמורת האלמוגים ובחוף קצא”א. הפגר הראשון נצפה כבר לפני כשלושה שבועות, אולם מאחר והיה זה פגר יחיד, הנורה האדומה לא נדלקה. הפגרים הם בעיקר מסוג דגי דקר, שנקרא בלשון עממית גם לוקוס וריולה, אך נצפו גם דגי תוכי, פרפרונים ומוליות.
“ההשפעות עלולות להיות מרחיקות לכת”, אומר פרופ’ גנין. “מדובר בדג שנמצא במעלה שרשרת המזון האקולוגית והוא טורף דגים אחרים ומעצים את ההשפעה יותר מאשר דג בתחתית השרשרת. זה דג אדום, יפיפה וגדול. שוקל כשלושה־ארבעה קילו, מגיע לאורך של כ־50 סנטימטרים וגדל לאט מאוד. מה שמוזר הוא שהפגרים שלמים. הם לא נטרפו או ננגסו על ידי אוכלי נבלות ימיים. אם הפגיעה תימשך ותתפשט גם לדגים צמחוניים מסוג נתחנים, שתפקידם לאכול אצות בשונית, אנחנו עלולים לראות מצב בו השונית תתכסה באצות והאלמוגים ייעלמו”.
כל זרועות חקר הים חברו זה לזה וביחד הם מפעילים גורמי שטח, מעבדה ובדיקה מרשות הימים והאגמים, המרכז האוניברסיטאי, תחנות ניטור ופיקוח של המשרד לאיכות הסביבה ופקחי רשות הטבע והגנים. לכל אחד תפקיד במערכה והם פועלים כמו חפ”ק מוסדר. “מזה מספר ימים שאנחנו אוספים את הדגים ומביאים למעבדה במכון”, מספר מנהל שמורת האלמוגים מטעם רשות הטבע והגנים, גולן ריידר. “חיוני לאסוף אותם ‘טריים’, כלומר בסמוך לשעת המוות כדי לאסוף טפילים ולבצע בדיקות על הדג, ולכן אנו יוצאים עם אקולוג, מנהל מרחב, פקחים וצוללנים וחולשים על כל השמורה בסירות. אחרי שאספנו את הפגרים אנו שומרים אותם בקירור של 20 מעלות ומעבירים לבדיקות מעבדה. באופן אישי, אני לא מכיר תופעה כזו במפרץ ולכן אני מאוד מודאג. בשגרה, אני מודאג מתמותה של דג אחד בשמורה, אז על אחת כמה וכמה כשמדובר במגמה”.
אז מה יכול לגרום לתמותה מסיבית כזו? החוקרים מעלים מספר השערות. גל החום הוא אחד מהם. עם זאת, מסביר ריידר, טמפרטורות גבוהות מאלה נמדדו כבר בעבר במפרץ אילת. כמו כן, הדגים הללו מגיעים ממי האוקיינוס ההודי, שם הם מורגלים לטמפרטורת מים של כ־32 מעלות. “אנחנו חושדים בווירוס או בגל החום, אבל לא שוללים גם הרעלה”, אומר ריידר.
“הבדיקות הפתולוגיות נעשות במרכז לחקלאות ימית באילת, שם בודקים המומחים האם מדובר במחלה או בווירוס או בטפילים, אולם על פניו זה לא נראה כך”, מסביר פרופ’ גינן. “סביר שחומר רעיל נשפך לים ממקור כלשהו, אולם גם זה הסבר בעייתי כי אם היה נשפך חומר כזה, הוא היה נמהל במהירות. גם ההשערה שהסיבה היא גל החום, שהקפיץ את טמפרטורת המים מ־24 מעלות ל־27 חלשה משום שנמדדו בעבר במים אלה טמפרטורות של 29 מעלות. אבל אנחנו לא דוחים על הסף שום השערה כרגע”.
החוקרים במכון הבינאוניברסיטאי פנו לקולגות בירדן וגילו כי גם שם נמצאו לאחרונה פגרים. בהמשך הם מקווים להגיע גם למומחים במצרים ובערב הסעודית ולעמוד על היקף התפשטות התופעה. “יש עדויות לתופעה דומה גם בעקבה”, ממשיך פרופ’ גימן, “זה מצביע על גורם רחב היקף. יתכן שהזינוק בטמפרטורת המים גרם לחיידקים להיות אלימים יותר ומשם הביא לשרשרת תהליכים פיזיולוגיים שפגעו במערכות שלהם”.
“אין אצלנו הפתעות”
גם בתחנה למניעת זיהום ים באילת של המשרד להגנת הסביבה עוקבים אחר המתרחש. בתחנה מנטרים ובודקים כל כלי שיט, כל הזרמת שפכים למפרץ וכל דליפה. אלי ורבורג, מנהל התחנה, לא חושב שגל החום הוא הגורם לתמותה. “אף פעם לא ראיתי דגים במשקל כזה מתים בהמוניהם”, הוא אומר, “זה אופייני לדגיגים קטנים וצעירים. מדובר גם בדגי קרקעית שחיים סמוך לשונית, בשעה שדגי המים העליונים לא נפגעו ושם טמפרטורת המים גבוהה יותר. זו ממש תעלומה”.
בתחנת הניטור לא התקבל שום דיווח על אניות שחרגו מהנהלים או על דליפות חומרים משום סוג שהוא אל מי הים. “אין אצלנו הפתעות”, ממשיך ורבורג, “אנחנו יודעים ומעורים בכל מה שקורה במפרץ. לקחנו דגימות מים, בדקנו את כל כלי השייט שהגיעו, שללנו הזרמות שפכים, ולא מצאנו שום עדות חריגה. צריך לזכור שזה לא מפרץ עם חומרים ומפעלים כימיים. כולנו עם היד על הדופק וממתינים למה שמכונה ‘נתיחת הגופה’”.
בינתיים פנה המכון הבינאוניברסיטאי לעזרת הציבור בפתרון התעלומה, וביקש "אם אתם רואים פגר דג אנא שימו לב לשעה ולמיקום המדויק והאם הדג נגוס, והתקשרו אלינו במיידי”.
החוקרים מציינים כי אירוע דומה התרחש במפרץ אילת לפני כ־40 שנה. אחת האניות פרקה משא של חביות פורמלין בנמל, ותוכנה של חבית אחת נשפכה על הרציף. אחד מעובדי הנמל, פשוט שטף את הנוזל לים והתוצאה הייתה הרסנית: תמותה של עשרות סוגי דגים ברדיוס של כקילומטר מסביב לנמל. כיום מתקיימים פיקוח צמוד ואכיפה של נהלים מחמירים.
עד שיגיעו תוצאות המעבדה, חוששים החוקרים מפני פגיעה מערכתית רחבה שתוביל לאסון אקולוגי. ייתכן שגם אם יאותר הגורם לתמותה, לא ניתן יהיה לעצור בעדו מלהתפשט.