ענף הביצים כמרקחה: לאחר הודעת משרד החקלאות על יבוא של 100 מיליון ביצים לקראת חגי תשרי, טוענים החקלאים שמדובר בלא פחות מפגיעה אנושה בענף. אומנם משרד החקלאות נימק את החלטתו ברצון להימנע ממחסור בתקופת החגים, אולם המגדלים טוענים שחמישית מהכמות תספיק בהחלט לענות על הביקוש.
החקלאים צופים שהמהלך יביא להשמדה המונית של ביצים תוצרת ישראל ולנזק כספי עצום לענף. את עלויות הפינוי וההשמדה הם ייאלצו לשאת בעצמם, ולטענתם מדובר בגזירת קופון על חשבונם.
"לא סופרים אותנו", טוען שמעון ביטון, ממייסדי מושב אביבים בצפון, שפועל כ־30 שנה בענף הביצים. "החלטת משרד החקלאות היא בלי פרופורציה. כל המשווקים הגדולים, כולל תנובה, מעריכים שיש צורך ב־24 מיליון ביצים. המגדלים מדברים על 10־15 מיליון. מאיפה ההחלטה הזו על 100 מיליון ביצים? כדי לתת פרנסה לטורקים? למוטט חקלאים? זה לא ברור".
הלולים הישראליים מייצרים מדי שנה כ־2.2 מיליארד ביצים, המהווים את הרוב המכריע של הכמות הנצרכת בארץ. לקראת חג הפסח וחגי תשרי, בתקופות שבהן הביקוש לרוב עולה על ההיצע, מתקיימות במועצת הלול הערכות באשר לכמות הביצים שאותן נדרש לייבא כדי שלא ייווצר מחסור במדפים.
את ההערכות מעבירה המועצה למשרד החקלאות במקביל להערכת המשווקים. או אז משרד החקלאות פותח מכסה ליבוא ביצים ללא מכס באופן מסודר. לרוב המספר מוסכם על כולם. בשנים קודמות העריכו המגדלים שתידרש תוספת של בין 10 ל־40 מיליון ביצים. השנה, לטענתם, אף אחד לא שאל אותם.
"יש לי אחריות כלפי הציבור", אומר מוטי אלקבץ, מזכיר איגוד מגדלי עופות בישראל. "זו הפעם הראשונה שבה לא התייעצו איתנו. המשרד קבע מספר של 100 מיליון, 5% מכמות הביצים שנצרכות במשך שנה שלמה. זו כמות מטורפת. מאחר שכמות המכסות גדלה בפועל ונוספו עוד מגדלים לענף, ההערכה שלנו נעה בין 10 ל־15 מיליון. אפילו המשווקים לא הגיעו למספר הזה וחוזים סדר גודל של 24 מיליון, והם תמיד
מוסיפים מקדם ביטחון, כך שהמספר נמצא איפשהו באמצע. אני בתחום 15 שנה ואף פעם לא טעינו בהערכה, תמיד אישרנו יבוא שתאם את הביקוש ואת הצורך של הציבור".
הביצים בישראל נמצאות תחת פיקוח, ומחירן מוכתב על ידי הממשלה. בשעת מחסור או במצב של הצפת השוק, המחיר לצרכן יישאר ללא שינוי. עלויות ההשמדה, ההובלה ופינוי העודפים, אם ייווצרו, מושתתות על החקלאי. "זה ברור שאין לחקלאים אינטרס כלכלי", ממשיך אלקבץ."המחיר לא יעלה או ירד בעקבות יבוא או במצב של מחסור. נראה לי שיש פה מישהו אחר שגוזר קופון".
התמונה הרחבה
15 חברות שיווק ביצים פועלות בארץ, ודעותיהן חלוקות בסוגיה. החלטה כזו של משרד החקלאות מאפשרת להם להקטין את התלות במגדלים הישראלים, אולם מנגד יש מי שבוחר לראות את התמונה הרחבה. "100 מיליון הוא בוודאות לא מספר מציאותי. הוא מספר בשביל לייצר כותרת", מסביר אחד המשווקים הגדולים במשק, המעדיף לא להיחשף. "ההחלטה הזו תמוהה ועלולה לחסל את המגדלים, במיוחד לאור העובדה כי מוקדם מדי להעריך את הצפי לחגים. כעת השוק מצוי בעודף של כ־40 מיליון ביצים עד אוגוסט, ובספטמבר המספרים אמורים להתאזן".
לדבריו, יש משווקים שצופים חוסר פרטי אצלם, ולכן תומכים ביבוא, כפי שעולה מהחלטת משרד החקלאות: "יתכן שזה משרת משווק מסוים, אבל בטווח הארוך אני מאמין שיש להקשיב למועצת הלול, שלה יש נגישות לנתוני הלהקות, לתחלואה ולצריכה החודשית. הם האוטוריטה המקצועית. גם המשווקים צריכים להתנהג באחריות. מזון צריך שיהיה תוצרת כחול־לבן ומדינה צריכה לדאוג לחקלאים שלה. בעבר שקלו לייבא מים מטורקיה. תחשבו מה היה קורה אם היינו תלויים בה עכשיו".
"משווק שיחליט לייבא כמות כזו יציף את השוק", מוסיף אלקבץ. "הוא בוודאי ימצא ספקים זולים יותר באירופה, כי עלויות הגידול שם נמוכות בהרבה, אבל פה יישארו אלפי משפחות שלא ידעו מה לעשות עם הסחורה שלהן. אנחנו בעצם נתונים כעת לגחמות של משווק פרטי".
כ־3,000 משקים ישראליים מייצרים ביצים, 70% מהם נמצאים בצפון. מדובר, כפי שאמר אלקבץ, במאות רבות של משפחות שמתגוררות ביישובים הסמוכים לגבול לבנון, במושבים כמו שתולה, זרעית, אביבים, נטועה, מרגליות ועוד. רובם עולים ממרוקו שהתיישבו שם בשנות ה־60 ונותבו למקצועות החקלאות. המהלך של יבוא בממדים כאלה יביא לדבריהם לקריסת משפחות שלמות בענף.
"זו תהיה מכת מוות לענף הלול. אנחנו נתמוטט כלכלית", מתריע ביטון. "ענף המטילות והביצים הוא הדבר היחיד שמחזיק פה מושבים שלמים. אם ההחלטה תצא לפועל, אנחנו נפסיק לשווק, ואז יהיה מחסור של 400 מיליון ביצים".
גם עמי דהן, חקלאי המחזיק משק של 6,000 מטילות באביבים, מודאג מההשלכות ההחלטה על משפחתו: "הפינוי של העודפים, ההובלה וההשמדה יהיו על חשבוננו, כי הגופים הגדולים מפילים את זה עלינו. מהרווח הנותר של 7,000 שקל, נאלץ להוציא 3,000 שקל להשמדה. המשמעות היא לסגור את הלול".
סוגיה נוספת שמעלים המגדלים היא נושא האיכות והטריות של הביצים המיובאות. לטענת דהן, לפני ארבע שנים ייבא המשרד מטורקיה ומספרד כמות של
15 מיליון ביצים שנחשדו כנגועות בסלמנולה. כל התוצרת הושמדה מיד עם הגיעה לנמל אשדוד. "בנוסף עלול להיווצר מצב שבו הרשתות ישמרו ביצים אצלן במקררים, והביצה תגיע לצרכן רק לאחר חודש וחצי, וזה עוד אחרי ששהתה חודש באונייה", אומר דהן. "אין לנו שום ודאות שמפעילים קירור לאורך כל המסע".
ציונות בלול תרנגולות
מערכת היחסים של החקלאים עם צמרת משרד החקלאות מוגדרת בפיהם כעכורה זה כשנתיים, אז נכנס לתפקידו שר החקלאות החדש. לדבריהם, מנסים
לכופף אותם ולא קשובים לצורכיהם. "החקלאות והחקלאים לא מעניינים את השר אורי אריאל, כפי שמעניינים אותו הר הבית והשטחים", מתריס מוטי אלקבץ. "אם היינו ביהודה ושומרון, השר היה נעמד ומתנגד בתוקף ליבוא כזה".
גם בקרב המגדלים נשמעות אמירות קשות. ביטון ודהן מרגישים מופקרים, כלשונם. "האבא שלנו, משרד החקלאות, מי שאמור לשמור על האינטרסים שלנו, החקלאים, אינו בעל ידע ואין לו הבנה מקצועית. חווינו כבר כמה מכות בענפים אחרים. תוסיפו לזה שנת בצורת וקיצוץ במכסות מים ויבוא של דגים, פירות ושמן זית. לצערי אנחנו לא עומדים לנגד עיניהם. נראה שמשפחות שלמות כנראה לא נמצאות בסדר העדיפות שלהם בכלל", אומר ביטון.
דהן מוסיף בזעם: "במקום לחזק את החקלאות בישראל, לוקחים תקציב מהמשרד ומעבירים אותו לישיבות תורניות. זה חוסר אחריות מצד השר. הוא לא מקצועי ופוגע בענפי הפירות, הירקות, הבשר ועכשיו הביצים".
ויש כמובן עניין הציונות: חקלאים המעבדים את האדמה במשך עשרות שנים ואשר נשלחו על ידי המדינה להתיישב בגבול הלבנון, על כל המשמעויות הנלוות לכך, מרגישים שהוזנחו. דהן מרגיש שטמונה פה סכנה ערכית וממשית למדינת ישראל. "מה עם הציונות?", הוא קובל. "האדמה מייצרת נוער איכותי שעובד ולא הופך לנטל על המדינה. אני מזמין את השר שיבוא לראות איך הלבנונים מעבר לגבול מטפחים את החקלאים ומעבדים את האדמה כל כך יפה. אסור לנו אף פעם לשכוח שעם שלא מעבד את אדמתו, יאבד אותה".
ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר נמסר בתגובה: "מאחר שמדיניות המשרד הנה גם לדאוג לחקלאים, ובמקביל לא להפקיר את האזרחים, ומאחר שידוע למשרד כי אף משווק ביצים לא ייבא ביצים אם אין לו צורך בכך, ומכיוון שנדרש למשווקים זמן להיערך ליבוא זה (חתימת הסכמים, אישורים ווטרינריים), המשרד נערך מראש והודיע על פתיחת מכסת יבוא לביצים לתקופת החגים בלבד. החשש לפגיעה במגדלים קטן ביותר, וגם אם קיים, החשש ממחסור בביצים בתקופת החגים לצרכנים, בבחינת השיקולים המקצועיים, גובר. נציין שרק לאחרונה הוארך חוק הגליל שבמסגרתו ניתנת תמיכה לענף הלול באזור הגליל בסכום של כ־100 מיליון שקלים בשנה, וביוזמת המשרד הורחבה קבוצת הזכאים".
מלשכת שר החקלאות נמסר בתגובה: ״חבל שיש גורמים שמעדיפים לפגוע ולהאשים בצורה אישית. זו לא דרכנו ולא נhגרר לשם. נמשיך לעבוד בצורה מקצועית לטובת החקלאות והחקלאים בישראל״.