הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (שלישי) נתונים אודות הפרופיל הפסיכומטרי של עובדי הוראה בין השנים 2017-2006. מהם עולה כי חלה עלייה בממוצע הציון הכללי בבחינה הפסיכומטרית בקרב כלל עובדי ההוראה - מ-477 נקודות בשנת 2008 ל-494 נקודות בשנת 2017 ובקרב עובדי הוראה חדשים, מ-494 ל-509. שיעור עובדי ההוראה (עד גיל 40) אשר נבחנו בבחינה הפסיכומטרית, נמצא גם הוא במגמת עלייה - מ-54% ב-2008 ל-70% ב-2017 ובקרב עובדי הוראה חדשים, נרשמה עלייה מ-59% ב-2008 ל-69% ב-2017.
אולם, כשבוחנים את ממוצע הציונים לפי מקום מגורים, ניתן לראות כי עובדי הוראה ביישובים ברמה חברתית-כלכלית גבוהה, קיבלו ציון גבוה יותר (530) לעומת עובדי ההוראה המתגוררים ביישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה (481). נתון לא מחמיא נוסף משווה בין ממוצע הציון הכללי ב-2017 בקרב עובדי הוראה בפריפריה שקיבלו 469 לעומת עמיתיהם במרכז הארץ שקיבלו 517. ניתן להתנחם בכך שנרשמה עלייה מתונה אומנם, בקרב ציון העובדים בפריפריה.
כשבוחנים לפי מגזרים, ניתן לראות שעליות נרשמו בקרב עובדי הוראה בחינוך הממלכתי-העברי, (מ-503 ב-2008 ל-513 ב-2017) ובחינוך הממלכתי-ערבי (מ-424 ל-448), אך בחינוך הממלכתי-דתי נרשמה ירידה קלה: מ-509 ל-501.
עוד עולה מדוח הלמ"ס כי לאורך השנים נרשמה ירידה במספר הסטודנטים בשנה ראשונה במכללות האקדמיות לחינוך אשר נבחנו בבחינה הפסיכומטרית - 87% בשנת 2006 לעומת 56% עשור לאחר מכן בשנת 2016. כמו כן, בקרב אותם הסטודנטים נמצא כי ממוצע הציון הכללי נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות - מכ-513 בשנת 2012 לכ-495 בשנת 2016.