מי שעושה את דרכו על כביש 1 בדרך לירושלים לא יכול לפספס את מבני האבן העתיקים שבנויים על טרסות בכפר ליפתא, מצפון לכניסה לעיר. מלבד כמה שוהים זמניים, הכפר כיום נטוש מאדם והוכרז כשמורת טבע עירונית שמהווה אתר טיולים הכולל מעיין שבו טובלים חוזרים בתשובה. במהלך השנים נקשרו אינספור סיפורים למקום, בהם על כתות, חוזרים בתשובה וסחר בסמים, והוא שימש תפאורה טבעית לסרטים ישראליים רבים.
בשנים האחרונות הוא עומד בלב מאבק נדל"ני עיקש, כשנציגי התושבים מנסים למנוע את הפיכתו לעוד פנינת נדל"ן לעשירים בלבד. הכותרות מיום רביעי האחרון בישרו על ניצחון: הוועדה המקומית של עיריית ירושלים הסירה מסדר יומה את התוכנית שהוגשה בתחילת שנות האלפיים לבניית עשרות וילות יוקרתיות על גבי שרידי הכפר.
"אני מכיר את ליפתא ומטייל באזור מאז היותי ילד", מספר דוד שהמי, דוקטורנט במחלקה לאקולוגיה באוניברסיטה העברית וומובילי המאבק. "הצטרפתי למאבק אחרי העתירה ב־2012. כיום אנחנו גרעין פעיל בקואליציה להצלת ליפתא, שמונה כשמונה אנשים, ויש לנו בסיס תומכים גדול של מאות תומכים, אנשים פרטיים וגם מומחי שימור ואדריכלים".
מערות קבורה ומצודה
המאבק סביב הבנייה בליפתא מצטרף לשלל מאבקים שנערכו בשנים האחרונות, למשל המאבק בתוכנית להקים מלון בעמק ססגון; המאבקים שמתקיימים בימים אלה במצפה נפתוח בירושלים, שם העירייה מתנגדת לתוכנית שאושרה בוועדת התכנון הארצית; המאבק המתוקשר נגד הבנייה בחוף פלמחים שארך שש שנים והוביל לביטול תוכניות הבנייה סמוך לחוף ועוד. בכל המקרים הללו קמו אוהבי טבע והיסטוריה שנלחמים נגד תוכניות הפיתוח והיזמים שעומדים מאחוריהם ומצליחים במקרים רבים לעצור או לעכב את הבנייה במשך שנים רבות.
כפי שאירע במאות כפרים בארץ, גם התושבים הערבים של ליפתא נטשו אותו בזמן מלחמת העצמאות, ובמקומם נכנסו פליטים יהודים. בשל תנאי החיים הירודים במקום עזבו מרבית התושבים היהודים את הכפר בסוף שנות ה־60. השנה פונו המשפחות היהודיות המעטות שנותרו במקום, ומאז הוא עומד נטוש.
בזמן שכל הכפרים האחרים שמהם נמלטו הערבים במלחמת העצמאות נהרסו או יושבו מחדש, ליפתא הוא הכפר הפלסטיני היחיד שקפא בזמן. משכך הוא נחשב לבעל ערך בינלאומי בשימור מורשת הבנייה המקומית בארץ ישראל. לפני כשנתיים הכניס ארגון אונסק"ו העולמי את ליפתא לרשימת האתרים המיועדים להיות מוכרזים כאתר מורשת עולמית, ובחודש שעבר הוכרז מי נפתוח, המעיין המקומי, כשמורת טבע. אולם כל אלו לא עוצרים את התוכנית השאפתנית לבנות במקום תשתית כבישים ובתים צמודי קרקע.
זה כשני עשורים שרשות מקרקעי ישראל ועיריית ירושלים מקדמים תוכנית בנייה לשכונת וילות בין בתי הכפר. על פי התוכנית, אמורות לקום בתוך הכפר 115 וילות חדשות, בנוסף לשיפוץ מספר דומה של מבנים עתיקים והפיכתם לבתי מגורים, חנויות, בתי קפה ומסעדות.לפני כחמש שנים, בעקבות עתירה שהגישו צאצאים של המשפחות הפלסטיניות שהתגוררו בכפר עד לשנת 1948, יחד עם אדריכלים ואנשי שימור, הוקפאה התוכנית לפיתוח ובנייה. בהוראת השופט יגאל מרזל ביצעה המדינה באמצעות רשות העתיקות סקר מקיף על מצב הבתים. כל בתי הכפר נסרקו בסריקה תלת ממדית, ובמהלכה אותרו חללים תת־קרקעיים רבים והתברר שגרעין הכפר קדום משחשבו. למרות הממצאים המשיכה רשות מקרקעי ישראל לקדם את תוכנית הבנייה ללא כל שינוי כמעט, בתמיכתה של עיריית ירושלים.
לטענת המתנגדים, התוכנית לא מתחשבת בממצאים שהתגלו בסקר שערכה רשות העתיקות לבקשת בית המשפט, והיא עלולה להביא לפגיעה בבתים ההיסטוריים ובכפר כולו. "יש שם כפר שהשתמר, מערות קבורה עתיקות, מצודה צלבנית, מערות מגורים", אומר שהמי. "אין עוד אתר כזה, ומשום מה רשות מקרקעי ישראל מתייחסת אליו כנדל"ן בלבד. לדעתי, יש לדבר הזה שתי סיבות. הסיבה הראשונה היא פוליטית. מבחינה פוליטית, תמיד יהיו אנשים שינסו לעכב ניסיונות שימור כדי להשכיח את מה שקרה בליפתא. אבל צריך לזכור שלכפר יש היסטוריה מוקדמת יותר מ־1948, וחבל שיש גופים במדינה שחושבים על המקום כעל משהו שצריך להיעלם.
"בנוסף, יש גורמים שמאמינים שבנייה בליפתא היא הדרך להציל את הכפר", טוען שהמי. "המקום הולך ונהרס עם השנים מכיוון שאין שימור. בכל חורף יש גג שקורס, ובעוד כמה עשרות שנים כבר יהיה קשה ויקר לשקם את המקום. לכן יש כאלו שמאמינים שבנייה במקום תזרים כסף לשמר אותו. אבל מעולם לא נעשה דיון פתוח לציבור בנושא ולא הועלה שום מודל כלכלי לשימור, מלבד בניית שכונת וילות במקום. ליפתא היא לא נדל"ן לקומץ עשירים".
חלק מהמקום מוכרז כשמורה על ידי רשות הטבע והגנים.
"זה לא מספיק. מדובר בחלק קטן מאוד, שכולל את המעיין וחלק מהטרסות. היא לא באמת מגנה על ליפתא, מכיוון שהיא לא כוללת את הבתים. אלו שאומרים שזה הכי טוב שיש, בעיני מדובר בתבוסתנות. השמורה המוצעת היא בדיחה".
"התנגדות מקיר לקיר"
זאב, אחד מתושבי הכפר לשעבר, מכיר את המאבק וגם את הטיעונים של היזמים. "הם אומרים, ואולי בצדק מסוים, שכפר ליפתא הפך למקום שמושך אליו כל מיני גורמים לא טובים, למשל מסוממים או עבריינים", הוא מודה. "אני לא אומר שאין מקרים כאלו, אני חושב שזה די ברור שמקום שעומד ככה, נטוש ומוזנח, ימשוך כל מיני גורמים שליליים. אבל מצד שני, יש כאן גם סוג של קהילה, של אנשים שמתגוררים במקום בצורה זמנית".
אולי הבנייה תשמר את ההיסטוריה של המקום ולא תגרום לו להיעלם?
"אם היזמים היו משמרים את הבניינים ואת השבילים ופותחים את המקום בצורה מסודרת בשבילנו, הוותיקים, ליפתא אמנם יאבד את הקסם הפראי שלו, אבל הוא יינצל וההיסטוריה תינצל. בכל מדינה אחרת היו עושים את זה, בטח במקום שאפילו האו"ם מכיר בחשיבות שלו. אבל היזמים צריכים להיות זהירים. כשאני נוסע לתל אביב ורואה את מתחם שרונה, אני חושב שבאמת יפה מאוד ששימרו את הבתים והזיזו אותם, אבל מה נהיה מזה? קניון אחד גדול. צריך ללמוד מהטעות של שרונה ולא לעשות כאן שוב מין פארק תיירותי לעשירים, עם וילות ובתי קפה יקרים".
לא רק תושבים ושוחרי טבע מתנגדים לתוכנית, אלא גם גורמים בעיריית ירושלים. "ההתנגדות לתוכנית בוועדה ביום רביעי הייתה מקיר לקיר, כולל חברי קואליציה", מספר עופר ברקוביץ', סגן ראש עיריית ירושלים ויו"ר תנועת "התעוררות" בעיר. "זאת מכיוון שהתוכנית לא הייתה מספיק טובה. לדעתי, היא לא שומרת מספיק על הערכים ההיסטוריים הייחודים של המקום. מתוך חוות דעת ומחקר שערכנו בנושא אני לא חושב שראוי ששטח ככזה יהפוך למגורי יוקרה לקומץ עשירים".
מה התוכניות להמשך? תשתפו פעולה עם הקואליציה להצלת ליפתא?
"כדי לשמר את ליפתא צריך להציע תוכנית. אני לא מתנגד מראש לכל תוכנית, אבל אני רוצה שהיא תכלול מצד אחד הנגשה לכלל הציבור, ומצד שני אולי מבני חינוך ותרבות ומלונאות כפרית במקום, שיהיו נכס גם לתיירות בעיר".
כלומר אתה תומך בבנייה בכפר?
"ברגע שתוכנית בנייה מאושרת אין דרך חזרה. לכן עצרנו את התוכניות עכשיו. באופן עקרוני, אנחנו רוצים לראות יותר דירות בירושלים, אבל לא במקומות שהם ריאות ירוקות".
כעת חברי הקואליציה להצלת ליפתא מחשבים את צעדיהם בהמשך המאבק. "אנחנו מתכוונים להמשיך לגייס דעת קהל", אומר שהמי. "לא מספיק אנשים מכירים את המקום ואת המאבק שלנו. אנחנו רוצים לנסות להציע פתרון חלופי, אף שאין לנו מנדט לזה. זו אמורה להיות העבודה של רשות הטבע והגנים, הם הגוף המוסמך לכך. אנחנו לא יודעים מה קורה ברקע ומתכוננים לגרוע מכל: אישור עתידי של התוכנית. אבל אנחנו מקווים שבעקבות הניצחון הזמני זה לא יקרה, כי עכשיו מקבלי ההחלטות צריכים לדעת שאנחנו לא נוותר וזה לא ילך להם בקלות".