מתי לאחרונה זכיתם לפרוש מגבת בקו המים של חוף הים? נראה שברוב חופי ישראל תתקשו למצוא פיסת חוף פנויה בקו המים, ואפילו במרחק מטרים מהחוף. רובן “נכבשו” בידי עסקנים למיניהם, ספקי ציוד, מפיקי מסיבות ואנשי הזולות הקבועות בים. בניסיון למגר את התופעה יצאה לאחרונה רשות מקרקעי ישראל בשיתוף רשויות מקומיות למבצע אכיפה מוגבר, שמטרתו לנקות את החוף מ”פולשים”. המבצע זכה לכותרות בשבוע שעבר בעקבות הפרסום כי עיריית תל אביב החלה לקנוס רוחצים שהקימו ציליות בחופי העיר ב־475 שקלים משום שלטענתם מדובר ב”מפגע בטיחותי”.



המבצע מכוון, בין היתר, נגד בתי העסק המוקמים לאורך החופים ללא היתר ופועלים בהם, החל מהשכרת כיסאות, שמשיות ומיטות שיזוף שדוחקים את הרוחצים מקו המים, וכלה בגידור שטחים שלמים לצורך הפקות פרטיות. לא פעם חברות הפקה מציעות לחוגגים אירועים פרטיים על קו המים, כולל חתונות ומסיבות, אך האירוע שמתקיים בשטח החוף מתבצע ללא כל היתר וסגור למוזמנים, כמובן. כעת אותם בעלי עסק חוששים ממבצע האכיפה המוגבר, שלטענתם יפגע בפרנסתם.



רונן, בעל חברה להשכרת ציוד לאירועים, שעבד בחוף קיסריה יותר מעשר שנים והפעיל אירועים במקום, נאלץ להתפנות לפני שבועיים לאחר שהגיעו פקחים. מאז הוא וקולגות נוספים בתחום מוצאים את עצמם, לדבריו, מחוסרי עבודה. “עצרו לנו הכל”, הוא מספר. “הציבו שלטים, והפקחים התנהגו בברוטליות ושלפו אנשים מאוהלים. אומרים שאנחנו מלכלכים ומרעישים, ואלה טענות סרק. אני מגיע ללילה אחד ומפנה זבל למחרת יותר מכל פקח של כל רשות מקומית. אסור לנו לגדר, ואנחנו בסך הכל מרימים צילייה ומביאים ציוד. מי שמזמין אותי זה הציבור, ואנחנו אוהבים את הים ולא משאירים אחרינו פסולת. בכל תחום יש בעייתיים, אז שיטפלו בהם. למה להיטפל לכולם? אנשים רוצים ליהנות בים ולא מאפשרים להם”.



לדברי רונן, מדובר בפגיעה ממשית בפרנסה שלו, בעוד הרשויות אינן רוצות להסדיר את התחום באופן מופגן. “אני לא רואה הבדל בין אירוע שאני עושה בקק”ל או בפארק הלאומי לבין הים”, הוא מסביר. “אף אחד לא פנה אלינו ולא ביקש להסדיר את הנושא. ישר מתנהגים בכוחניות. אני בעד למגר תופעות של השתלטות, אבל זה לא המקרה. אנחנו מוכנים שיסדירו את הנושא ומוכנים לשלם אגרה ורישוי כמו כל משכיר שמשיות או כיסאות בחוף, אבל הם לא באמת מעוניינים בכך, והצביעות חוגגת. ראש מועצת חוף הכרמל, שרודף אותנו כיום, הוא זה שהזמין מאיתנו ציוד והפעלת אירועים לאורך כל החופים שלו באירועי הנוער של הקיץ שעבר, והמועצה שילמה על זה. עכשיו הוא מחליט להילחם בנו”.



אוהלים באתר הקמפינג בחוף אכזיב. צילום: משה מילנר, לע"מ



“ביזנס לכל דבר"



רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) יצאה בתחילת הקיץ במבצע אכיפה ומניעה של מאהלי קבע ואירועים בלתי חוקיים ב־14 חופי ים ציבוריים בארץ, בדגש על חופי קיסריה, ניצנים, אכזיב, פלמחים, דור־נחשולים ועוד. “על פי החשד, מדובר בחופים שבהם חברות ומפעילים מקיימים, זה תקופה, אירועים באופן בלתי חוקי בחופי הים הציבוריים תוך שהם מקימים מאהלי ענק, בהיקף של מאות מטרים רבועים כל אחד, מתחמי בילוי, רחבות ריקודים, פינות ישיבה, ערסלים, חופות לחתונות, אירועים לחברות ועוד, וכל זאת בחופי ים ציבוריים שבהם אסורים הקמת אוהלים, קיום אירועים או בנייה", נמסר אז בהודעת רשות מקרקעי ישראל. "במסגרת פעולות האכיפה מוסרים מפקחי רשות מקרקעי ישראל למפעילי האירועים התראות המבהירות להם כי הם עוברים על החוק, ועליהם לפנות את הקרקע. מדובר במתחמים מסחריים שנתפסו ונתחמו לצורך הקמת האירוע, כולם הוקמו ללא היתר ובניגוד לחוק.



בעלי העסקים שמפעילים את המקומות הללו משכירים לחברות, למשפחות ולפרטיים שירותי לינה ושהייה במקום, אירועים עסקיים או פרטיים תמורת תשלום, וזאת אף שמדובר בשטח חוף ציבורי שאסור בהקמת אוהלים, מתחמים, שהייה ארוכת טווח ובנייה, ותוך שאותם מתחמים תופסים שטחים ניכרים שמצטברים לדונמים רבים משטחי החוף הציבורי שמיועד לשימוש חופשי של הציבור. בנוסף לכל אלה ישנם מקרים שבהם מצטברת או מושארת בשטח פסולת רבה בחוף אשר פוגעת בציבור ובטבע ומהווה מטרד סביבתי למתרחצים המגיעים לרחוץ ולבלות בחוף".



ישראל סקופ, ראש החטיבה לשמירת הקרקע ברמ”י, מודה שאחד מיעדי הארגון לשנת 2017 הוא אכיפת התופעה של השתלטות גופים מסחריים על החוף. “מדובר בתופעה רחבה שמתרחשת בכל הארץ, בדגש על חוף הכרמל”, הוא אומר. “מגיעים מארגני מסיבות, מכשירים את הציוד לחתונות או לאירוע של מקומות עבודה וארגונים. הם תוחמים אזורים שלמים בחוף ולא מאפשרים לאף אחד לעבור ומביאים איתם ציוד הגברה, ספות ופופים, מקררים וגנרטורים, מחצלות וכו’. הם תוקעים בזנטים בחול, מסכנים את הציבור ומשאירים נזק רב של ציוד אחריהם. כמו כן, עשיית צרכים בסביבה הקרובה מסכנת את האדם ואת החי, ויש המון פסולת ונזק סביבתי לקרקע, לאחר שנכנסו עם כלי רכב גדולים בניגוד לחוק”.



“מדובר בפעילות לא חוקית שהובילה המון פעמים לזיהום חוף כבד”, טוען גם רמי שדה, יועץ לתחומי הסביבה מעמותת “צלול”. “מדובר במסיבות פרועות שמותירות כמות פסולת עצומה, ואין למארגניהן אחריות כלפי הסביבה. בחוף פלמחים ובחוף הכרמל יש תופעה רחבה של השכרת זולות מסחריות, והם אחראים לחלק גדול ומכריע של הפסולת. זה ביזנס לכל דבר”.



חוף פולג. צילום: מנדי מנחם, פלאש 90



“נכס של הציבור"



מאז שהמבצע יצא לדרך בתחילת הקיץ, נרשמו כבר מאות מקרי אכיפה ופינוי ברחבי חופי ישראל, חלקם של גופים מסחריים וחלקם של זולות ומאהלי קבע. בשום מקרה לא ניתן קנס כספי על זולה בים, אלא ניתנה התראה לפינוי בתוך 24־48 שעות בהתאם לכמות הציוד, ולרוב הפינוי עבר בשקט וללא מקרי אלימות.



האכיפה המוגברת אינה פוגעת רק במפיקי האירועים בחופים, ששוקלים בימים אלה כיצד להתמודד עם פעולות האכיפה ואף מתכננים צעדים משפטיים, אלא גם במשפחות ובקבוצות שנהגו להתנחל בחופים במעין מאהלי קבע. על פי חוק המקרקעין, מותר לרשויות לפנות פולשים משטח ציבורי בתוך 30 יום מביצוע העבירה. לדברי סקופ, פקחי רמ"י אינם מחכים עד תום 30 הימים גם במקרים של מאהלים בודדים. “אנחנו לא פועלים נגד משפחה תמימה שבאה ליומיים, אבל אם אראה ציוד גדול שמאפשר שהות ארוכה בחוף - לא אחכה גם שבעה ימים ומיד אפנה אותם”, הוא מודה. “זה נכס של הציבור, ואדם לא זכאי לשהות בים מעל זמן סביר של יומיים־שלושה. אני מפעיל שיקול דעת, אבל לא מחכה עד ליום ה־28 כי אולי אז לא יהיה לי סיוע משטרתי או משאית פינוי זבל. לכן אנחנו בודקים את הציוד ומעריכים את המצב בשטח. מי שבא עם ריהוט, מקרר וגנרטור - לא בא לכמה ימים”.



לאחרונה התארגנה עצומת מחאה בשם “הזכות לבלות במאהלים בחופי הארץ”, שעליה חתמו כבר כ־10,000 איש במחאה נגד פעילות האכיפה המוגברת נגד הציליות והמאהלים. “הגענו עם הרבה ציוד כי אנחנו מאוד אוהבים קמפינג”, מסביר ניר (22), שהגיע עם חבריו לחוף הבונים במטרה לשהות בו כמה ימים. “תכננו להישאר שבוע וחצי בערך, אבל אנשים פה הזהירו אותנו מהפקחים, אז נראה שנתקפל לפני כן. אנחנו אוהבים מאוד את הים ולא ברור לי למה צריך פיקוח על משהו ששייך לכולנו”.



“אנחנו גורסים שאם משפחה מגיעה לשבוע או שבועיים ודואגת לניקיון הסביבה, וזה קורה רק בחודשי הקיץ, אין שום סיבה להציק לה”, אומרת הדר פרנקו, מראשי תנועת “ים חופשי”, שעוסקת בהסדרת נגישות לחופי ישראל. לדברי פרנקו, יש להבחין בין הזולות הגדולות המשמשות להשכרה ולעשיית רווח לבין הפקה חד־יומית, גם אם היא עסקית. “גם חברת הפקות שמגיעה ליום אחד ומנקה אחריה לא צריכה להוות בעיה כי החוף הוא של כולם, אבל הזולות הגדולות לטווח ארוך, המשמשות להשכרה ומסחר - לכך אנחנו מתנגדים בכל תוקף. ראינו כבר בחוף חדרה זולות ששימשו למחסנים או תופעה איומה אחרת של שמירת פיסות חוף והשתלטות עליהן במשך חודשים. זו כבר ממש מכירה של החוף”.



יובל ומרינה, המתגוררים ביישוב בצפון, מגיעים מדי שנה למשך שבוע לחוף בעתלית, המכונה "חוף הזולות", ומקימים בו מאהל הכולל גנרטור, פינות ישיבה, מטבח מאובזר, קיאקים, משחקי חברה ועוד. גם הם אינם מבינים את האכיפה המוגברת נגד משפחות כמותן. "הילדים מאושרים ומוצאים המון מה לעשות גם בלי המחשב והטלפון", מסביר יובל. "ההורים מפנים זמן איכות, וכולם מבשלים ומנקים בצוותא. יש זמן ללימוד גלישה ויש היכרות נעימה של המון שכנים מסביב".



גם בעמותת "צלול" יוצאים נגד האכיפה המוגברת של מאהלי משפחות בחופים. "בילוי של משפחות ויחידים הוא זכות בסיסית של הציבור, גם אם היא לתקופה ממושכת", אומר שדה. "המבחן היחיד שצריך לעמוד בפני הרשויות הוא אם מדובר במפגע סביבתי או בטיחותי".



ממועצה אזורית חוף הכרמל נמסר בתגובה: "המועצה פועלת עם רשות מקרקעי ישראל נגד מסחור החוף השייך לציבור הרחב. השנה חודדו הנהלים וההנחיות בנוגע לפעילות מסחרית בחופים, זאת נוכח ההבנה והמציאות בשטח שהיא מביאה בין השאר להרס הסביבה החופית. אכן, בעבר היו שימושים מסחריים בחוף הים, שחלקם אף קיבלו אישורים כדין, אך כיום המצב שונה, אין אישורים באופן גורף ואירועים כאלו - אם אכן מתקיימים – נערכים ללא אישור המועצה ונגד החוק, ומפעיליהם חשופים לתביעות ולסעדים בחוק".