ראשי ארגוני הנכים מאיימים: "נשתק את המדינה, נשבש את נתב"ג"

מאז הגיעו נציגי הממשלה וההסתדרות להבנות על התוספת לקצבת הנכות לפני יום כיפור, שהיו אמורות לסיים מאבק של למעלה משנתיים מצד ארגוני הנכים, קמה אופוזיציה ממשית להסכם. ארגוני נכים רבים והתארגנויות מחאה שקמו אד-הוק טענו כי ארגוני הנכים שבחרה ההסתדרות להשתתף במו"מ המרתוני עם הממשלה 'מכרו' מראש את המאבק על עדכון קצבת הנכות שלא השתנתה קרוב ל-17 שנים ונכנעו לתכתיבי האוצר ומשרד רה"מ.

האופוזיציה להסכם בקרב ארגוני הנכים הצליחה לבלבל את הציבור בהמשך פעולות המחאה אבל הערב (ראשון) התאחדו לראשונה כל 13 הארגונים שמהווים אותה לכוח אחד, לפחות כלפי חוץ, ויכריזו במסיבת עיתונאים על המשך המאבק ועל דרישותיהם לצמצום טווח הזמנים לתשלום התוספת לקצבאות הנכות מארבע שנים לשנתיים והשארת פתח למו"מ על השלמת הקצבה לגובה שכר המינימום. 

"להיות נכה זה עסק יקר, ואף אחד לא בוחר להיות נכה. הקצבאות לנכים סיעודיים יכולות לממן ברמה הגבוהה ביותר בקושי חצי עובד זר. קצבת הקיום גם לאחר תוספת ראשונה אם תגיע בינואר תישאר לנכים הקשים ביותר מתחת ל-3,000 שקל לחודש. את זה אנחנו לא יכולים לקבל עוד ולכן לראשונה התאחדנו כדי להוציא לממשלה בירושלים קול אחד ברור – הגיע הזמן לתיקון העוול החברתי הנורא ביותר שנמשך כבר שני עשורים", אומרים בקואליציית ארגוני הנכים. "אנחנו לא הופכים את הנכות למקצוע ולא מתמסכנים, תנו לנו את מה שמגיע לנו בזכות ולא בחסד. הכסף נמצא ואם לא נעשה את הצעד החברתי הזה המדינה הזאת הולכת לאבדון. לאף אזרח אין ביטוח שלא יהיה נכה מחר". 

משה רוטמן, מזכ"ל מטה הפעולה של הנכים, אחת העמותות ששותפות במאבק, היה אחד מארבעה נציגים שנפגשו ביום חמישי האחרון לראשונה מאז המו"מ השנוי במחלוקת, עם פרופ' שמחון, פגישה עליה דיווחנו בפרסום ראשון במעריב. "במהלך שעתיים וחצי ישבנו מולו והסברנו את התרעומת שלנו על הסיכומים. הצגנו מתווה חלופי ואני חושב שהצלחנו להפתיע במקוריות אבל למרות הקשב והעניין שקיבלנו עם הבטחה לבדוק את הדברים, הם כבולים לאותה מסגרת תקציב נוקשה שהקצה הממשלה. הבאנו הצעות למקורות תקציביים נוספים, לקידום נכים בשוק התעסוקה, אבל יצאנו מאד פסימיים" מספר רוטמן. 

"אנשי רה"מ והאוצר אטומים, מקצועית וערכית, לקו המנחה את המאבק שלנו לפיו לאדם ללא כושר עבודה מגיע לחיות בכבוד מקצבה כמו לעובד ששכר המינימום שלו נקבע בחוק", אומר רוטמן. "הרי רוב הנכים הם נכים ממחלות ותאונות. אנשים שעד שעולמם התהפך עבדו ושילמו ביטוח לאומי. אבל כל תפיסת הביטחון הסוציאלי בממשלה שלנו היא מעוותת והם לא רואים את הביטוח הלאומי כחברת הביטוח של כולנו. הם מדברים איתנו על אותה 'שמיכה' תקציבית ועל טווחים ארוכים אבל הם כבולים למדיניות נוקשה. הכסף קיים בקופת המדינה, לכל הצרכים, אבל גבולות שדה המשחק הובהרו לנו לכל אורך השיחה". 

"אין לממשלה כוונה אמיתית לתקן את העוול הנורא לנכים וזה מה שמאחד את הארגונים היום", הוא מוסיף. "אני קורא לכל אזרחי המדינה ובפרט לבני הנוער, אזרחי המחר, להצטרף אלינו. אנחנו אמורים להיות ערבים זה לזה ומשהו בסולידריות נעלם, אני לא מנסה לגנוב את המדינה, גונבים לי את המדינה. אומה שלא דואגת לחלשיה אין לה זכות קיום. במה אנחנו שונים מספרטה שבה היו משליכים את הנכים והזקנים מהצוק? מילא אם המדינה היתה ענייה, אבל יש כאן השתוללות פראית של מיליארדים של עודפי גבייה. בין 60 ל-80 נכים מתאבדים כל שנה. יש מיליון וחצי בני משפחה של נכים, חברים, שנושאים בנטל, אנשים במלחמת קיום יומיומית. אין לנו מה להפסיד יותר".  

 

 

על פי הסיכום בין הממשלה להסתדרות מערב כיפור, הממשלה מתחייבת כי בתוך ארבע שנים תעלה קצבת הקיום לכ-70% מזכאיה שהם בעלי 100% אובדן כושר עבודה, מ-2340 ₪ קצבה מקסימלית לחודש לכ-4,000 ₪ לחודש שעדכונה יוצמד לשכר הממוצע במשק, הצעד המרכזי מתוך מתווה בעלות כוללת של 4.2 מיליארד ₪ לארבע השנים הקרובות. 

על פניו היה נדמה כי מדובר בהישג ממשי לנכים אבל הסיבות לגיבושה של האופוזיציה להסכם נערמו במהירות מייד לאחר יום הכיפורים. בתדרוך לכתבים שערך נציג רה"מ במו"מ, פרופ' אבי שמחון, התברר עד מהרה כי לממשלה כלל אין יכולת להצביע על מקור תקציבי למימון 3 מיליארד שקלים לשנים 2019-2021, אלא רק ל-1.2 מיליארד לשנה הקרובה. מכאן שלא ברור עד לרגע זה כיצד תעמוד הממשלה בהתחייבותה להביא בהצעת חוק ממשלתית את מלוא סכום ההתחייבות לנכים.

במו"מ התחייב שמחון כי ההסכם יעוגן בחקיקה אבל התחמק משאלת "מעריב" אם ההסכם יעוגן כולו בחקיקה הקרובה או רק בחלקו. זאת ועוד, גם באשר לאותם 1.2 מיליארד ₪ ל-2018 שתקציבה כבר אושר, התברר לפני סוכות כי לאוצר אין את הכסף זמין בקופה והשר כחלון מבקש לבצע קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה (ובעצם בשירותים שהם מעניקים לאזרחים), קיצוץ שאליו מתנגדים בתוקף כמה מהשרים. 

ההסכם מערב כיפור מעולם לא נחתם ככזה ואין לו תוקף של הסכם קיבוצי משום שלנכים אין ארגון יציג מוסכם אחד והנציגות שלהם במו"מ נבחרה באופן שרירותי על ידי ההסתדרות. הממשלה אמנם התחייבה להביא את הצעת החוק הממשלתית שתעגן את ההסכם לכנסת אחרי החגים עם פתיחת המושב בכנסת, אבל עבודת הכנסת מתחדשת היום (שני) כשהצעת חוק כזאת אינה באופק. במשרד הרווחה זקוקים לנתונים על מקורות תקציביים מהאוצר, גם במשרד רה"מ משליכים את האחריות על האוצר שמבקר מצידו את משרד הרווחה על הסחבת. כך שגם התוספת הקטנה של 340 ₪ לקצבת הנכות בינואר הקרוב, היא עדיין בבחינת צ'ק ללא כיסוי בינתיים.