לדברי תושבי עמק חפר, הם שמעו לגמרי במקרה על הכוונה להקים שדה תעופה אזרחי בסמוך לבתיהם בלב פנינת הטבע של אגמי עמק חפר. “נודע לנו על המהלך רק כי מישהו אמר למישהו שאמר למישהו", הם טוענים. בינתיים, ההחלטה הזו הוציאה אותם למאבק שהם מכנים “הקרב על הבית".
“שדה התעופה מסכן את שלושת ילדיי הלומדים בבית הספר 'קדם' הסמוך למשפך ההמראות והנחיתות", אומר גיא פירוביץ, תושב המושב בארותיים. “לא ייתכן שיבנו מסלול טיסה מעל בית ספר, ובו 600 ילדים. השקיעו פה בריאה ירוקה, באגמון שבו מבקרות מיליוני ציפורים נודדות, ועכשיו ליד כל הירוק הזה רוצים לבנות שדה תעופה. שמישהו יסביר לי איך שדה אזרחי קטן בישראל משמש כתשתית לאומית. איך יכול להיות שמוקם דווקא פה שדה תעופה פרטי? מישהו במדינה מוכר את ביטחון ילדינו לטובת בעלי הממון".
החלטת המדינה לבחון הקמת שדה תעופה אזרחי באגמי עמק חפר, בסמוך למושב בית הלוי, התקבלה ב־2016. שדה התעופה אמור להוות חלופה לשדה התעופה בהרצליה הצפוי להיסגר ב־2018, ומשמש כיום, לאחר מאבק ממושך ועל פי החלטת בית המשפט, כבית ספר לטיסה, כמנחת לבעלי מטוסים פרטיים ולצורכי בטחון וחירום בלבד.
לפני כשנה וחצי החלה רשות התעופה האזרחית (רת"א) לקדם תוכנית לשדה תעופה חלופי במרכז. הוצגו כ־47 חלופות בין מגידו בצפון לנבטים בדרום. רשימה זו צומצמה בטענה כי משרד הביטחון פסל את החלופות בצפון ובדרום. הרשימה נחתמה עם שלוש חלופות - המובילה שבהם הייתה בחרוצים מצפון לרעננה, השנייה באגמי עמק חפר בסמוך למושב בית הלוי, והשלישית במזרח חדרה.
“יש כרגע ארבע חלופות של שדות תעופה פעילים במרחק של שעה מתל אביב", טוען בלהט עו"ד חגי אשלגי, ראש המטה הציבורי במאבק, “חיפה, מגידו, קדמה ליד קריית מלאכי ושדה תימן ליד באר שבע. כל מה שמתכננת הוועדה יכול לעבור למקומות הפועלים. אין צורך בשדה חדש".
“מתכון לאסונות"
שדה התעופה המתוכנן צפוי להיבנות בשטח של כאלף דונמים ומיועד להכיל כ־240 מטוסים קלים ודו־מנועיים. על פי ההערכות, יתקיימו בו כ־120 אלף טיסות בשנה, 400 טיסות ביום, והמראות ונחיתות צפויות בכל שתי דקות בממוצע. במטה המאבק מעריכים כי צפויות גם טיסות לאילת ובהמשך לאגן הים התיכון ליעדים כמו רודוס, קפריסין וכדומה.
בין היתר, התושבים יוצאים נגד הגוף שמונה לאשר את התוכנית ונגד המדיניות התכנונית הלקויה שלו, כלשונם. לדבריהם, אף עלול להיווצר ניגוד עניינים. “הגוף שמקדם ויוזם את התוכנית הוא רשות תעופה אזרחית, ומי שמאשר את התוכנית זו הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל)", טוען אשלגי. “הות"ל היא גוף שהנו מחוץ למוסדות התכנון, ויושב בה ראש מדור הדיור אביגדור יצחקי. ברגע שהוא יושב ברשות ועדת תשתיות לאומיות, הוא לא שוקל שיקולים של תשתית, אלא של דיור. זו בדיחה מיותרת".
לפני כחודשיים הגישה המועצה האזורית עמק חפר עם מועצות נוספות בסביבה עתירה לבג"ץ, שבה נטען שההליך לא יכול לעבור בות"ל כי לא מדובר בתשתיות לאומיות כדוגמת נמל תעופה בינלאומי, אלא בשדה תעופה קטן. לכן לדברי העותרים, אישורו צריך לעבור במוסדות התכנון הרגילים של ועדות התכנון והבנייה האזוריות והמחוזיות.
“המיקום של שדה תעופה הוא לא שיקול של תשתיות לאומיות", טוען אשלגי. "הות"ל רשאים לדון בסוגיות של נמלי תעופה ולא שדות תעופה אזרחיים קטנים. יש משמעות לדעות של תושבים ולאינטרסים שלהם לאיכות חיים. אבל לצערי מתעלמים מזה. יש גורמים בעלי ממון שעושים את כל הרעש. דואגים למיליונרים בעלי מטוסים פרטיים שיהיה להם פחות נוח לאחסן את המטוס שלהם בחיפה, וחוששים להעביר את בתי הספר לטיסה מהרצליה דרומה או צפונה כי העשירים גרים במרכז הארץ, והם פוחדים שלא יירשמו תלמידים".
באפריל 2017, לאחר הגשת התנגדויות מטעם מטה המאבק, נוספו עוד חמש חלופות לשדה תעופה, ושוב צומצמו לשלוש. הפעם חלופת חרוצים הוסרה לחלוטין, ואגמי עמק חפר הפכו לפתרון המומלץ. “יש שאומרים שזה משום שיש באזור חרוצים אנשים בעלי ממון והשפעה, ויש שאומרים שזה בגלל תוכניות הבינוי בצפון רעננה", מסביר אשלגי. מחר צפוי להתכנס הדרג המקצועי של הוועדה, ולפי הערכת תושבי עמק חפר, ההמלצה תתקבע על אזור אגמי עמק חפר. מהלך זה הוביל אותם להחרפת המאבק.
“מדובר באחד השטחים הירוקים האחרונים במרכז המדינה", טוען רני אידן, ראש מועצת עמק חפר. “הקמת שדה תעופה פה זו הטיפשות הראשונה. הטיפשות השנייה נובעת מכך שאנחנו המותניים הצרים של המדינה: 15 קילומטרים בין הרשות הפלסטינית לבין הים. בתוך זה ממוקמות כל התשתיות האורכיות: רכבות, כבישים, מובילי חשמל, מים, גז ונפט. לתקוע פה יבלת בגודל של שדה תעופה זו טיפשות, כי מחר לא יוכלו להעביר תשתיות חדשות. וכמובן שזה מסכן את הקיימות ואת הטייסים שאמורים לטוס מעל קווי מתח עליון".
במטה המאבק מונים סכנות נוספות בהסתמך על חוות דעת של פרופ' יוסי לשם, המתמחה בסכנות הציפורים בתעופה זה 37 שנה. לדבריו, בשל הקמת שדה תעופה באזור עלולות להתעורר שתי סכנות מיידיות: תאונות אוויריות בשל פגיעה בציפורים ונזק לשמורת הטבע. במכתב ששלח ליו"ר מינהל התעופה האזרחית, הדגיש פרופ' לשם כי כ־50 אלף שקנאים פוקדים את האזור מדי שנה, ופגיעה של שקנאי במשקל של כעשרה קילוגרמים מהווה פוטנציאל לנזק חמור כדוגמת תאונת מטוס ב־1974 שהתרחשה באגמון החולה, ובה נהרג טייס. הוא מוסיף כי הסמיכות למים מהווה מתכון ודאי לאסונות בין כלי טיס לציפורים, וממליץ לעצור את היוזמה.
עוד גורם להתנגדות התושבים הוא סמיכותו של בית הספר היסודי קדם, הממוקם בתוך משפך ההמראה והנחיתה העתידי. כאקט מחאה, הוחלט על השבתת הלימודים בבית הספר היום בין השעות שמונה לעשר בבוקר. “אני לא רואה סיכוי שנמשיך לגור כאן", אומרת ג', אם לשני ילדים הלומדים בבית הספר.
“בית הספר ממוקם בריאה ירוקה והוא ליד המסלול. הילדים לא יוכלו ללמוד. ישנם מחקרים המעידים על קשיים בריכוז ולמידה ועל נזקי הרעש. יש בבית הספר כיתות תקשורת על הספקטרום האוטיסטי, ועבורן זה יהיה בלתי אפשרי להמשיך. אם חלילה תתרחש תאונה אווירית, היא לא תתרחש בגובה 2,000 רגל, אלא בגובה נמוך בהרבה, וזה עלול לגרום לאסונות כבדים ולסכן את חייהם של כ־600 תלמידים מדי יום. שלא לדבר על הפגיעה בטבע, באגמים ובפנינות האקולוגיות. יש פה יונקים, חזירי בר, תנים, שועלים, דיות וינשופי עצים. כל אלה ייפגעו, וזה כואב. אנחנו מבניהם של מייסדי המושב, אבל חד־משמעית לא תהיה ברירה אלא לעזוב בכאב גדול".
"סימנו אותנו"
גם ברשות הטבע והגנים הביעו התנגדות נחרצת לתוכנית שעלולה לפגוע בערכי הטבע ובחיות הבר. בחוות דעת שהגיש לות"ל אקולוג מחוז המרכז של הרשות, ד"ר יריב מליחי, הוא מציין כי חלופת אגמי חפר יושבת על רצף שטחים פתוחים של נחל אלכסנדר. בריכות קיבוץ עין החורש יושבות בתוך מסלול ההמראה המוצע באזור עם תעלת מים טבעית ומגוון עשיר של צמחייה נדירה. בנוסף, אזור זה מפותח כפארק צפרות המושך אלפי מבקרים. בסמוך מצוי פארק המשמש כתחנת האכלת שקנאים, ומסייע לתפקוד החקלאי ולשמירת הטבע.
בינתיים מתכוננים התושבים להחרפת המאבק, להשבתות ולהפגנות בנקודות שונות. בשבת האחרונה הם אף ביצעו תהלוכה של כלי רכב וטרקטורים בשולי הכביש, אשר גרמה להאטת התנועה למורת רוחם של הנהגים.
“נתקוף את מדינת ישראל בבג"ץ, ויש לנו סיכוי טוב לנצח", מסכם אידן. “יש שטח פתוח מרוחק, כ־20 קילומטר מקריית גת, שכמעט אין בו יישובים. ההבדל בזמנים מתל אביב לשם - זהה למרחק מתל אביב לפה. אבל התחושה היא שסימנו אותנו ושמעבירים את ההחלטה שלא לפי הסדר הנכון. התחושה היא שהות"ל נועד לעקוף תהליכי תכנון. מינהל התכנון קבע איפה ימוקם השדה, וקשה להעביר את זה במינהל התכנון הארצי כי יש שם את נציגי הירוקים וייצוג של תושבים, אז הם מעבירים את זה לות"ל כשמתחשק להם. הם מזמינים אותנו לדיונים, וכשלא, אז לא. לרוב אנחנו לא מקבלים תשובות לשאלותינו. התחושה היא שפועלים בכוח כדי לייצר שדה תעופה לכמה עשירים בתל אביב".
מהות"ל נמסר בתגובה: "הליך בחינת החלופות להקמת שדה תעופה חדש במקום השדה הקיים בהרצליה טרם הסתיים. מדובר בהליך מקיף, המתקיים במסגרת התוכנית להקמת שדה תעופה עבור התעופה הכללית, שבמהלכו נבחנו לעומק מספר רב של היבטים ובהם היבטים סביבתיים, תעופתיים ואחרים. אנו ממתינים שצוות התכנון של רשות שדות התעופה, יוזמת התוכנית, יגיש את המלצתו בדבר החלופה הנבחרת".