כיצד הפך אורח החיים שכובש את העולם לטרנד חם במגזר הערבי

"בשנה האחרונה אני נתקל בהרבה אנשים מהמגזר שלנו שמגיעים לקונדיטוריה ושואלים אם יש חלב במוצר כזה או אחר. בהתחלה חשבתי שהם שואלים בגלל אלרגיה לחלב, אבל הם עונים שהם מחפשים ללא חלב בגלל הטבעונות", מספר השף אחמד חסן. חסן (43), מבעלי קונדיטוריית דיאנא בנצרת, מספר שהשנה הכין לחתונה של בני זוג מהמגזר הערבי שנערכה בחיפה 800 יחידות כנאפה טבעוניות. הבקשות הטבעוניות שבהן הוא נתקל בקונדיטוריה שלו, הקיימת יותר מ־40 שנים, הן חלק מהסממנים לכך שלאחרונה החלה הטבעונות לתפוס תאוצה גם במגזר הערבי."אנשים מגיעים לקונדיטוריה ומזמינים מאפים וקינוחים טבעוניים", הוא מספר.

"אז אני מכין להם עוגיות טבעוניות מבצק פריך, עוגות בלי ביצים וחלב. מספר הטבעונים שמגיעים אלי הוא עדיין נמוך בהרבה מהלקוחות הלא טבעונים, אבל בהחלט אפשר לומר שיש התעוררות, משהו שלפני שנה למשל לא הרגשתי אותו". חסן מספר שכיום בקונדיטוריה שלו אפשר כבר למצוא כמה מוצרים טבעוניים שנמצאים דרך קבע על המדף. "יש כל מיני סוגים של עוגיות טבעוניות, ואפילו הכנתי כנאפה חדש ללא גבינה. אני משתמש בשקדים ובאגוזים במקום בגבינה".

"דברים מיוחדים, כמו עוגות יום הולדת טבעוניות או מוסים, עדיין צריך להזמין מראש. העובדה שהתחלתי להכין קינוחים טבעוניים ממש עוברת מפה לאוזן. אחד אומר לשני, ויותר ויותר אנשים מגיעים", הוא מסביר. 

דוכנים בקניונים

היום, 1 בנובמבר, חל יום הטבעונות הבינלאומי. נתוני הסקר החברתי לשנת 2014 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים ש־1.7% מהאוכלוסייה דיווחו שהם טבעונים. על פי ההערכות, בישראל ישנם כיום 3%־5% טבעונים. אחת הלקוחות שבגללה חסן החל לפתח קינוחים טבעוניים היא אחותו, אמל חסן־סאלח."אני מרגישה שהמגמה הטבעונית עולה מדרגה במגזר הערבי", היא אומרת. "זה אומנם התחיל לחדור מזמן, אבל בשנים האחרונות אנחנו רואים שלהמון אנשים כבר יש מודעות לאורח חיים בריא, בלי לפגוע בשום בעל חיים. בשנה האחרונה אני מקבלת יותר ויותר פניות של אנשים שמתעניינים - צעירים, נשים ואפילו מבוגרים".
 

חסן־סאלח (44) מהיישוב משהד, אחראית אדמיניסטרטיבית ביחידה לאונקולוגיה של שירותי בריאות כללית בנצרת, הפכה לטבעונית לפני שלוש שנים. כיום היא פעילה במגזר הערבי במסגרת עמותת "האדם הטבעוני" וארגונים נוספים בעלי מטרות דומות. את העלייה בהתעניינות בטבעונות בחברה הערבית היא זוקפת לפעולות להגברת המודעות במגזר."יש אירועי Meat Out, טעימות של אוכל טבעוני, כגון קבב טבעוני, שווארמה טבעונית ועוגות ועוגיות טבעוניות", היא מסבירה. "אנחנו, הפעילים, מכינים את האוכל הזה ומחלקים אותו בשולחנות שאנחנו מציבים בקניונים בנצרת, בשפרעם, בטמרה ובמקומות נוספים". 

איזה תגובות אתם מקבלים?

"יש כאלה שבאים ובהתחלה אומרים: 'השתגעתם? יש אוכל בלי בשר? אתם מסכנים, אין לכם מה לאכול חוץ מעגבנייה וחסה'. ואז הם נדהמים איך אנחנו מכינים אוכל כל כך טעים ויכולים לחיות וגם לבשל בלי בשר, עוף או דג. חוץ מזה, המטבח הערבי ביסודו ידוע כטבעוני. ההורים והסבים שלנו חיו על בשר פעם בשבוע או באירועים ובמסיבות מיוחדות. אכילת בשר היא משהו חדש אצלנו בחיים, ואנחנו מנסים להוציא אותו".
 

"עיד אל־פיטר, למשל, מגיע אחרי צום של חודש ימים שנועד להזדהות עם העניים, להיות לצדם. לכן אין צורך לקנות לכבודו את הבשר הכי יקר. אפשר לסיים את הצום גם במאכלים המסורתיים כמו ממולאים, עלי גפן, פריקי. בעיד אל־אדחא, חג הקורבן, מי שעולה לרגל למכה או מי שיכול - מצוּוה לפי ההלכה בשחיטה, וזה עולה הרבה כסף. אז במקום לחלק בשר למשפחה ענייה, במחיר של כבש או עגל אפשר לתת להם כסף ושיחיו חודש או חודשיים. אין עם זה שום בעיה הלכתית. חוץ מזה, מי שמקפיד על ה'חלאל', הכשרות המוסלמית, אין לו באמת יכולת לדעת אם הבשר שהוא אוכל אכן כשר מבחינת ההלכה. כבר ראינו הרבה מקרים שבהם הבשר שמגיע למגזר הערבי רחוק מלהיות כשר, אם זה מבחינת תנאי הגידול או השחיטה". 

 

לחסן־סאלח אין ספק שהמגמה של הטבעונות תמשיך לצמוח במגזר הערבי."אנשים במגזר שלנו פונים כיום יותר לאורח חיים בריא בלי להכניס מוצרים תעשייתיים לצלחת שלהם, וזה כולל בשר", היא אומרת. "אנחנו גם רואים יותר ויותר אנשים בכפרים ששותלים בחצר הבית שלהם ירקות ופירות במקום דשא". 
 

באוגוסט האחרון נפתחה בנצרת החנות הטבעונית "בוסתן מרים" בבעלות משפחת קעואר. "אני ושלוש הבנות שלי טבעוניות שלוש שנים", מספרת סלאם קעואר (54), העובדת כמורה. "את המגמה הזו התחילה הבת האמצעית שלי, נורה. היא אמרה לנו לא לאכול בשר וסיפרה סיפורים על מה שעושים לבעלי חיים. אצלנו בחתונות ובחגים יש מאכלים מסורתיים שצריכים להיות עם בשר, אבל מה שטוב באוכל הערבי זה שהוא מסתמך על ירקות, דגנים, חומוס, עדשים, בורגול, קמח מלא".

קעואר מוסיפה: "זה בעצם חלק מהמסורת. בזכות הבת שלי התחלתי לשנות את סגנון הבישול בבית. כשהיינו הולכות לקנות דברים, היינו צריכות לעבור בין כמה חנויות כדי לבחור מכל חנות משהו שיכול להתאים לטבעונות, לקרוא את התוויות ולוודא שזה אכן טבעוני". 
 

כשאב המשפחה רצה לפתוח עסק חדש, הוחלט שזו תהיה חנות טבעונית. "כל האוכל בה טבעוני, אפילו השמפו והקונדישינר לא מכילים רכיבים מן החי ולא נוסו על בעלי החיים, ואנחנו בהחלט רואים שמגיעים יותר ויותר אנשים לחנות ומתעניינים", מספרת קעואר. "בשנים האחרונות חלה בחברה הערבית הבנה גדולה יותר של הנושא", אומרת עו"ד שירה הרצנו, דוברת אנונימוס לזכויות בעלי חיים. "כמו בחברה היהודית, כיום גם בחברה הערבית יותר ויותר אנשים רואים את הסבל של בעלי החיים, מבינים את המשמעות של צריכת מזון מן החי ובוחרים להוציא את הבשר, הביצים והחלב מהצלחת". 
 

 

בעמותה מפעילים זה שלוש שנים את פרויקט "אתגר 22+", שמזמין את המשתתפים להתנסות בטבעונות 22 יום, בליווי צוות של טבעונים מנוסים. בפרויקט השתתפו עד כה כ־40 אלף ישראלים ועוד כ־60 אלף איש מרחבי העולם. לפני כחודש החליטו בעמותה לתת מענה גם להתעניינות הגוברת בטבעונות במגזר הערבי, והשיקו מסלול חדש וייעודי לחברה הערבית.

"עכשיו חבר'ה ערבים שמתעניינים בפרויקט יכולים להצטרף בנוסף לקבוצות הרגילות גם לקבוצת וואטסאפ מיוחדת שמלווה בערבית, עם התאמות ייחודיות לחברה הערבית, למשל התאמה של מתכונים טבעוניים למתכונים הבשריים מהמטבח הערבי", אומרת עו"ד הרצנו. "במהלך שלוש שנות הפרויקט השתתפו בו גם ערבים, אבל המסלול בערבית נועד להוסיף עוד נפח. זה משהו שינגיש יותר את הפרויקט הזה לחברה הערבית. אין לנו עדיין נתון מדויק לגבי שיעור הטבעונים בחברה הערבית, אבל השיעור הכולל של צמחונים וטבעונים גדול יותר בחברה הערבית מהחברה היהודית: 15%־17% לעומת 10%־15%". 

למבוגרים קשה להשתנות

"כשהפכתי לטבעונית לפני חמש שנים, לא הכרתי טבעונים במקום מגוריי", מספרת לובאבה מחאג'נה (27), מאום אל־פחם. "אז התחלתי לפרסם שאני טבעונית ולהסביר לאנשים. היום המון אנשים מתעניינים אצלי מה זה טבעוני, ואמהות התחילו לשאול אותי לגבי הנושא כי אוכל בריא מאוד חשוב להן. השנה אפילו נפתחה באום אל־פחם חנות אורגנית טבעונית חדשה". 
 

מחאג'נה, עובדת בתחום הרובוטיקה, היא גם האחראית על המסלול של דוברי ערבית בפרויקט "אתגר +22". "הגעתי לטבעונות אחרי שראיתי את טל גלבוע ב'האח הגדול'", היא מספרת. "אחר כך התחלתי להיחשף לכל מיני חומרים באינטרנט על התעללות בבעלי חיים. אלה חומרים שאף פעם לא נחשפו אליהם אצלנו במגזר. כשאני בעצמי הצטרפתי ל'אתגר 22+', הייתי הערבייה היחידה.

מחאג'נה מוסיפה: "המטבח שלנו הוא מלכתחילה מאוד עשיר באוכל טבעוני, והחלטתי שדרך האוכל אני מנגישה את הנושא למגזר שלנו. התחלתי לעשות מתכונים טבעוניים, לפרסם אותם בפייסבוק שלי, ואנשים מהמגזר התחילו להיחשף לחומר. אני מרגישה שבשנתיים האחרונות נהיו יותר ויותר טבעונים אצלנו, ובשנה האחרונה בפרט הכרתי המון אנשים טבעונים מהמגזר שלנו. אפשר לומר שעכשיו זה מתחיל להיות מעין טרנד אצלנו".

"רואים את זה יותר בערים המעורבות, כמו למשל נצרת, חיפה ויפו. שם את רואה יותר טבעונים, כי הם מושפעים מהאוכלוסייה היהודית. אבל זה מתחיל לחלחל גם לכפרים, למשל כפר קרע. אנחנו עושים הרבה פעילויות למען הנושא. מרצים בבתי ספר, מביאים לטעום אוכל טבעוני. עכשיו זה הזמן להפנות לכך מאמצים, כי יש ממש התעניינות".
 

"הדרך עוד ארוכה וישנה עוד עבודה רבה לעשות", חורץ שרבל בלוטין, מראשוני הטבעונים במגזר ומי שאף טבע את המונח "חודרייה", טבעונות בערבית. 

בלוטין (40), תושב חיפה, מטפל מומחה לטיפול אלטרנטיבי בבעיות גב ויציבה, פרסם בשנת 2012 בערבית את הספר "טבעונות - יחס נשגב של האדם כלפי האדמה והחיה".

"מאז אני פעיל בכל רמ"ח איבריי למען הנושא", הוא מספר. "אני מאמין שבני אדם הם טובים, אבל הבעיה היא שאין מספיק מודעות. בזכות המודעות אנשים כן משתנים. אני כל הזמן רואה אנשים במגזר שלנו שמצטרפים לטבעונות, אבל עדיין אני לא יכול להגדיר את זה כהישג. אני עדיין לא רואה אחוז גדול של טבעונים במגזר הערבי. אני סומך בעיקר על הצעירים. למבוגרים קשה להשתנות".