גידול הבקר למאכל הוא אחת משתי הסיבות העיקריות להתחממות הגלובלית. למרות זאת, לממשלה אין כל תוכנית להפחית את פליטות הגזיםמתעשיית הבשר, אלא רק המלצות שכלל אינן מיושמות. בימים אלה מתקיימת ועידת האקלים הבינלאומית השנתית ה־23 בבון שבגרמניה. ביוזמת הארגון הישראלי מגמה ירוקה התכנסו במתחם הוועידה מאות מומחים מכל העולם כדי לדון בדרכים להיאבק בגורם השני בחומרתו למשבר האקלים בעולם – תעשיית המזון מן החי. בדיון הודגש כי גידול הפרות למאכל מהווה לא פחות מרבע מסך פליטות הגזים שהורסות את האקלים בעולם.
בשלושת העשורים האחרונים חלחל הנושא של משבר האקלים מהאקדמיה אל השיח התקשורתי ואל המודעות הציבורית. אולם דומה שאזרח העולם הממוצע יודע להצביע בעיקר על התעשייה והתחבורה כגורם היחיד להתחממות הגלובלית. לא רבים יודעים שתעשיית המזון מן החי, בעיקר הפרות, העגלים, הטלאים והכבשים למאכל, אבל גם תעשיית החלב ותעשיית העופות, הם מקור הזיהום השני בחומרתו ש"תורם" למשבר האקלים. מדובר בעיקר בפליטות גז מתאן מהפרשותיהן של הפרות בשל מנגנון התסיסה הטבעי במערכת העיכול של חיות משק שמעלות גרה.
"הפתרון - העדפת תזונה טבעונית"
במכתב מיוחד שפרסמו 15 אלף מדענים הם הזהירו את המשלחות בוועידה מקטסטרופה אקלימית בעקבות הזנחת הטיפול בתחום. "פליטת גז המתאן, ההרסני עוד יותר לאטמוספרה מהפחמן הדו־חמצני שנפלט מתעשייה ומתחבורה מזהמות, מהווה לא פחות מ־24% מהתרומה להתחממות העולם, כשהמחמירים מדברים על כ־50%, ובקצב הנוכחי של גידול תעשיית המזון מן החי הוא צפוי לגדול בכ־60% בשנים הקרובות", כתבו המדענים.
"הפתרון הוא צמצום משמעותי כלל עולמי בצריכת הבשר והחלב למאכל אדם עד כדי העדפת התזונה הטבעונית על פני כל תזונה נפוצה אחרת", הם ממליצים. "רק מודעות ציבורית להפחתת התזונה מן החי יכולה לייצר את השינוי הנדרש שיביא בהדרגה להפחתה בגידול בקר, צאן ועוף למאכל אדם". אחד הדוברים בכנס מגמה ירוקה היה ד"ר מרקו שפרינגמן מאוניברסיטת אוקספורד, שמצא כי אם האנושות כולה הייתה מוותרת על מזון מן החי ועוברת לתזונה מהצומח, פליטות גזי החממה היו מתמעטות בלא פחות מ־70%.
המשרד להגנת הסביבה לא מבקר, אין למשרד החקלאות תוכנית
מבדיקת "מעריב־השבוע" עולה כי על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חלקם של משקי הבקר בארץ בפליטות גזי החממה של ישראל הוא 2.3%, כשמתוך זה 39% הם מתסיסת המתאן במערכת העיכול של הפרות, כשהשאר הוא פליטות מהקרקע, הפרשות, דשנים וחומרי מאכל לפרות. אולם לבד מנתוני הלמ"ס, למשרד להגנת הסביבה אין כל בקרה על הנתונים הללו ואין לו ולמשרד החקלאות כל שיתוף פעולה או תוכנית בנושא. המשרד להגנת הסביבה מעולם לא יצר תוכנית מחייבת בנושא.
יפעת צור, קמפיינרית סביבה ומזון מן החי במגמה ירוקה ויוזמת הכנס הישראלי בוועידת האקלים העולמית, אמרה ל"מעריב־השבוע": "היום כשאנחנו מסתכלים על הצלחת ורואים את השניצל או את הפסטרמה, אנחנו מבינים שהיה שם בעל חיים לפני כן וגם אוכלי הבשר מודעים לסבל לחיות המשק בתעשייה הזאת. אולם אם היינו מודעים גם לעובדה שהתעשייה הזאת היא המזהמת ביותר בעולם לצד תעשיות הנפט והגז הטבעי, וזה היה מוביל אותנו, הצרכנים, פשוט לקנות ולאכול פחות בשר, זה היה מייצר שינוי אדיר לטובת המאבק במשבר האקלים העולמי, שכבר היום משפיע על כולנו, גם בישראל".