ההודעה באוקטובר האחרון של הנהלת המפעל "נגב קרמיקה" על כוונה לסגור את מפעל החברה בירוחם ולפטר את 140 עובדיו הייתה פגיעה בבטן הרכה של המועצה המקומית, כ־43 קילומטר דרומית לבאר שבע, שמנסה זה שנים רבות לחשב מסלול מחדש. למרות ההשקעה והשיפוץ הנרחב של ירוחם בשנים האחרונות, במרכז המסחרי הישן שלה ניכרים עדיין סימני העבר של עיירת הפיתוח הנחשלת; חנויות סגורות, בית הקולנוע המיתולוגי שנסגר מזמן, סופרמרקט, בית מרקחת ובנק, לצד הסנדלר הזקן שעובד במרץ במעבר הפתוח בין החנויות, הם היחידים שמצדיקים את קיומו של המרכז הגדול והשומם.
"אל תתרשם מכל השכונות שנבנות סביב ירוחם", אומר לי אלי, מבעלי הסופרמרקט ויליד ירוחם. "זו מראית עין. מרבית אלה שיגורו בבתים שייבנו שם הם משפרי דיור מירוחם. כל התקוות שאנשי צבא ותושבים חדשים יגיעו לירוחם - התבדו. אני אישית מתגעגע לירוחם של שנות ה־70. זה היה תור הזהב של היישוב. מאז אנחנו צועדים מדחי אל דחי. מצנע הביא שינוי. אין ספק שאם הוא היה נשאר, ירוחם הייתה פורחת. אנחנו היישוב הנחשל ביותר בנגב. תראה מה קורה בדימונה, באופקים. ואם לא די בכל זה, עכשיו נחת עלינו הסיפור של 'נגב קרמיקה'. זו עוד מכה שנחתה על היישוב, עוד מובטלים שאין סיכוי שתימצא להם תעסוקה בירוחם".
בדרך מהמרכז המסחרי ללב ירוחם הוותיקה, התמונה הופכת יותר אופטימית. שם ניתן להיתקל בבתים משנות ה־50 וה־60 שעברו שיפוץ והרחבה ובשלל אזורים מטופלים וירוקים. אני מגיע לבניין המועצה כדי לחזות בדיון של ראש המועצה המקומית זה שבע שנים מיכאל ביטון (47), יליד ירוחם, ושל יזם פרטי במטרה להוציא לפועל פרויקט חדש. "עם כל הצער, הכאב והדאגה לעובדי 'נגב קרמיקה', ירוחם זה לא רק 'נגב קרמיקה'", אומר לי דובר המועצה, יניב אפוטה (35), דור שלישי לחלוצי ירוחם. "לצד הדאגה לדור הוותיק ולשכונות הוותיקות של ירוחם, אנחנו, הדור שנולד וגדל פה, נושאים את עינינו לעתיד בתקווה ובאמונה גדולה להפוך את ירוחם לפנינה במדבר".
תנועות הנוער באו
ירוחם הוקמה ב־1951 במקום שבו שכן היישוב הכנעני העתיק תל רחמה, מרחק נגיעה מהמכתש הגדול. עד סוף שנות ה־60, כאשר התנועה לאילת עברה דרך ירוחם ב"דרך הנפט" המנדטורית, היישוב זכה לעדנה, אך באמצע שנות ה־70, כאשר הדרך לאילת החלה לעבור דרך דימונה, ירוחם הפכה לעיירת פיתוח נחשלת ומוזנחת. עם הזמן מספרם של המהגרים ממנה עלה על מספר תושביה. ב־1979 מונתה לראשונה לירוחם מועצה קרואה, שלא הייתה היחידה.
בשנת 2005, אחרי הידרדרות נוספת במצבה, מונתה לירוחם הוועדה הקרואה האחרונה בראשותו של האלוף (במיל') עמרם מצנע, שפעל בהצלחה לשיפור החינוך והאווירה ביישוב, לקידום איכות הסביבה, לפיתוח התשתיות להרחבת ירוחם ובעיקר לקליטת אנשי הצבא שמגיעים לנגב בעקבות עיר הבה"דים. מצנע גם יזם את הקמת מלון "אירוס המדבר" על תשתיות משרדי חברת "כיל" שנעזבו, ולאחר שיפוץ נרחב המקום הפך למלון פורח עם אכלוס מרשים לאורך כל השנה, שמציע מגוון פעילויות באזור המדברי.
כיום חיים בירוחם 10,407 תושבים. המאמצים בשנים האחרונות לשנות את תדמיתה של ירוחם כעיירת פיתוח כושלת באו לידי ביטוי, בין היתר, בארבע השכונות החדשות שנבנות סביב היישוב. לאחר אכלוסה של השכונה הצפונית "אירוסים", נבנות כיום השכונה הצבאית "צהלה", כמו גם השכונות "חלמונית", "נווה נוף" ו"מכתש". היעד הוא להכפיל בעשור הבא את מספר התושבים.
פרויקט "ירוחם תחילה", שזכה לתמיכה מסיבית של הממשלה, תרם לאורך השנים האחרונות את חלקו לא רק בבנייה ובפיתוח המואץ, שכבר הביאו בשנה האחרונה לגידול של 1,500 תושבים חדשים; מהפכה של ממש ניכרת גם במערכת החינוך המקומית, שנהנית מחסות ומתרומות של קרנות חינוך שונות שמותירות את חותמן בכל תחומי החינוך. תרומה זו הביאה לגידול משמעותי גם בנוכחות תנועות הנוער השונות, שעד לפני שנים מועטות לא הגיעו לירוחם.
אזור התעשייה הקטן של ירוחם סמוך מאוד לאזורי המגורים, ולצד המפעל המתוקשר "נגב קרמיקה" אפשר להתרשם ממפעל הקוסמטיקה והתרופות "פריגו", שעובר בימים אלה הרחבה; מהמפעל הוותיק "פניציה" שמייצר מכלי זכוכית לתעשיית המשקאות, והמזון וידע גם הוא משברים מתוקשרים; ו"מאקרשטיין תעשיות", לייצור מוצרי בטון וסיליקט.
עד 1985, המעסיק הגדול ביותר בירוחם היה תשלובת "טמפו", שהקימה ביישוב ב־1968 ארבעה מפעלים: לבקבוקי זכוכית, למילוי בקבוקים, לארגזי פלסטיק ולפקקים, בעידוד הממשלות דאז, שהעניקו לבעלים הטבות רבות. ב־1985, כש"טמפו" רכשה את החברה "מבשלת שיכר לאומית" והפכה ליצרנית הבירה היחידה בישראל, היא נטשה את ירוחם והעבירה את פעילותה לנתניה ולאשקלון. מפעל נוסף שתורם לתעסוקה בירוחם הוא מפעל המתכת "ברנד", שעוסק בבניית קונסטרוקציות.
פירות ההשקעה
כאמור, ירוחם עלתה בשבועות האחרונים לכותרות בעקבות משבר "נגב קרמיקה", שטרם הסתיים. רק בסוף השבוע האחרון הגיעו עשרות מעובדי המפעל לסביון כדי להקים מפגן מחאה מול ביתו של שלמה דברת, מבעלי השליטה בקרן ויולה שמחזיקה במפעל ומתכוונת לסגור אותו. העובדים מוחים, בין השאר, על סירובם של ראשי ויולה והנהלת קבוצת "נגב" לשתף פעולה עם משקיעים פוטנציאליים שהביעו עניין במשא ומתן על רכישה אפשרית של המפעל בירוחם. המאבק הזה צפוי להמשיך גם בזירה המשפטית: בית הדין הארצי לעבודה צפוי לדון השבוע בערעור שהגישה ההסתדרות על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, המאפשרת להנהלת קבוצת נגב לסגור את המפעל ולפטר את העובדים.
אלא שיש גם ירוחם אחרת, לא מוכרת. אני מגלה אותה במבנה חדש וגדול המכונה "מיינדסט", כמטחווי קשת משערי מפעל "נגב קרמיקה". שם, במרכז לחדשנות ופיתוח מיסודו של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), נחשף עתידה של ירוחם. התחושה מהרגע הראשון היא שנקלעתי ללב מרכזי ההייטק בהרצליה, כשרוח יצירה וחלוציות מעוררת התפעלות אופפת את האזור. מאחוריה עומדים צעירות וצעירים בוגרי אוניברסיטאות בתחום מדעי המחשב, שנשבו בקסם המדבר והגיעו לירוחם כדי להשתלב בפרויקט הזה. מדובר בפארק תעשייה קטן ומבטיח שמתמקד בעיקר בפיתוח פתרונות פורצי דרך בתחום החינוך המתקדם.
הדרה הירושלמית היא אחת ממי שוויתרו על חיי העיר התוססים לטובת "מיינדסט", לצד הדס ואמיר מתל אביב. כולם מאמינים שדווקא פה, בירוחם המרוחקת, יש עתיד לטכנולוגיות המתקדמות שאמורות לתת מענה לחינוך העתידי ופתרונות לאלה שמתקשים ומוגדרים כמוגבלים במערכת החינוך. בעת שהותי במקום אני עד למפגש של אנשי "מיינדסט" עם עשרות יזמים, ממציאים ובעלי רעיונות, שהגיעו לירוחם מכל קצות הארץ והעולם כדי להשתלב בתחרות בתחום החדשנות לפיתוח טכנולוגיות ופתרונות למערכות החינוך השונות, מגן הילדים ועד לאוניברסיטאות.
בסמוך לחממה של "מיינדסט" כבר אפשר לראות את פירות ההשקעה של ירוחם בתחום ההייטק: מפעל ההייטק הקטן "קמביום", שעוסק בפיתוח מערכות תוכנה ואפליקציות, התחיל לפני שנתיים עם ארבעה עובדים, וכיום מעסיק כבר 25. את רוח החדשנות בירוחם אפשר לזהות גם בפארק ואגם ירוחם, האטרקציות התיירותיות של האזור שעוברות בימים אלה שדרוג של ממש על ידי הקמת טיילת סביב האגם עם נקודות תצפית, סלילת מסלולי אופניים והקמת חניון לילה בפארק.
הפתעה מעניינת נוספת היא ענף הצימרים שמתפתח בירוחם. משפחת זמירי, שברשותה ארבעה צימרים שמשקיפים אל נוף המדבר, מציגה בפניי את לוח התפוסה של הצימרים. עד סוף החודש הבא, התפוסה מלאה.
במקביל, המתנ"ס של היישוב הוא הלב הפועם של התרבות המקומית, ודובר המועצה אפוטה דואג לעדכן ש"אנחנו רואים במתנ"ס שלנו את הסרטים החדשים ביותר שמוקרנים בבתי הקולנוע במרכז הארץ, לצד מופעים והצגות שמגיעים לירוחם ללא הפסקה". בתוכנייה של המתנ"ס צד את עיניי פסטיבל לקולנוע דוקומנטרי, שמתקיים בירוחם זו השנה השלישית וייערך בנר ראשון של חנוכה, ובו יוקרנו חמישה סרטים דוקומנטריים קצרים שהופקו בסדנה ליוצרים מקומיים.