האם מצבה היא יצירת אומנות בעלת ערך כספי? שאלה זו צפויה לקבל תשובה ברורה בבית המשפט לענייני משפחה במסגרת מאבק גירושים מורכב ומיוחד שמנהלים שני בני זוג על חלוקת הרכוש ביניהם.
בני הזוג שנישאו לפני 25 שנים ושלהם ארבעה ילדים, מתגוררים בווילה יוקרתית באחד היישובים בצפון. האישה היא מורה למוזיקה במקצועה, הבעל מוגדר כאומן, פסל ויצרן מצבות אומנותיות על פי הזמנה. במהלך השנים, הצליח להפוך לבעל מקצוע ידוע והתמחה בבניית מצבות על פי הזמנות אישיות.
האישה, באמצעות עורכת הדין שרין סולן, טוענת כי בעלה קיבל את הכשרתו גם באמצעות לימודיו בבצלאל. “הוא נהג לפסל מצבות על פי הזמנה מיוחדת כשאת הסלעים הוא מייבא מאיטליה”, טענה. לימים, אחרי שני עשורים של נישואים מאושרים, התגלע משבר בין בני הזוג. עו”ד סולן טענה כי הרקע למשבר היה ההשתכרות הזעומה של האישה כמורה, לצד הרווחים הכבדים מאוד של הבעל ובמיוחד לנוכח המעמד שזכה לו כאומן ידוע בתחומו.
בעקבות מאבק הגירושים האישה דורשת במסגרת ההסכם מחצית מערכן של המצבות שמצויות בבית המלאכה ומחצית מאלה שיוצרו והועברו לבעליהן, אבל טרם הונחו בבתי הקברות, זאת מאחר והמזמינים עדיין בחיים. כדי להוכיח את יכולותיו האומנותיות של בעלה כפסל מצבות, ביקרה האשה במספר בתי עלמין וצילמה את יצירותיו. “המצבות שמכין בעלי הן “יצירות אומנות לכל דבר”, טענה.
האישה דורשת גם לתרגם את פוטנציאל ההשתכרות העתידית של בעלה במסגרת תהליך הגירושים. “הוא לא יכול היה להגיע למעמד שהגיע אליו, אלמלא השקט שקיבל בבית והאפשרות להישאר בעבודתו כל השנים במשך שעות ארוכות”, טענה האישה.