מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא פרסם היום (רביעי) דו"ח ביקורת נוקב על הליך מינוי הדירקטורים ותפקוד דירקטוריונים בשירות הציבורי.
שפירא יוצא נגד מינויים פוליטיים ושל מקורבים לדירקטוריונים. "על רשות החברות הממשלתיות לגבש הנחייה, אשר תנחה את עובדיה, כי עובדים המעורבים באופן תהליך בחירת המועמדים, יודיעו על זיקות וקשרים עם מועמדים", הוא ציין בהמלצות.
"על השרים המעורבים במינוי דירקטורים ועל הרשות לשפר את הנבחרת (הדירקטורים מ.כ). שיפור המנגנון יאפשר תהליך שוויוני, שקוף ותחרותי וגם יספק לשרים את הגמישות שניתנה להם בחוק ליישום סמכותם למנות דירקטורים. באופן הזה ניתן למנוע חשש לשיקולים זרים, לרבות שיקולים מתוך אינטרסים פוליטיים-מפלגתיים", דורש עוד שפירא.
בדו"ח צוין כי מדינת ישראל מחזיקה בכ-80 חברות ממשלתיות, בהן העוסקות בתחומים מרכזיים הנוגעים לחייהם של אזרחי המדינה, כמו חשמל, מים, דיור, נמלי הים, תשתיות תחבורה ותרבות. בחברות אלו נכללות חברות מהגדולות במשק, ובהן חברת החשמל לישראל בע"מ, התעשייה האווירית, רפא"ל, רכבת ישראל, מקורות ודואר ישראל בע"מ. 62 מהחברות הן מוגדרות כעסקיות,המעסיקות כ-60 אלף עובדים. שווי כל נכסיהן נאמד ב-178 מיליארד שקל ושווי כל הכנסותיהן עומד על כ-67 מיליארד שקל.
שפירא מבהיר, כי פעולתן של החברות הממשלתיות מוסדרת בחוק החברות הממשלתיות. אבל למרות האיסור בחוק ובפסיקה - הנגע של מינוי עובדים למשרות במשרדי ממשלה, ברשויות מקומיות ובחברות ממשלתיות מסיבות פוליטיות או אישיות מתקיים במשך שנים. שפירא מזכיר ברקע את ניסיון החקיקה של "חוק הג'ובים" מחודש יולי, כאשר ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך. הצעת החוק עוסקת בהקלת מינויים של שרים לשעבר וראשי רשויות מקומיות לשעבר לדירקטורים מטעם המדינה בחברות ממשלתיות.
שפירא מזכיר, כי בנובמבר 2013 הכריז שר האוצר דאז יאיר לפיד על פי המלצות מבקר המדינה, על הקמת נבחרת דירקטורים שתשמש מאגר אשר ממנו יבחרו השרים מועמדים לדירקטוריונים של החברות שבאחריותם. ואכן באותה שנה בחרה רשות החברות הממשלתיות לראשונה נבחרת של מועמדים, כדי שתשמש מאגר שממנו יבחרו השרים דירקטורים לחברות הממשלתיות. מאז בחרה הרשות עוד שתי נבחרות, האחרונה שבהן בשנת 2017.
"יצירת המאגר היא מהלך חיובי ונכון בדרך לאימוץ שיטת מינויים ראויה. עם זאת, בתהליך יצירת המאגר יש ליקויים לא מעטים, ועל הרשות לפעול לתיקונם המידי במטרה להפוך את הנבחרת לכלי יעיל בתהליך הבחירה של דירקטורים לחברות הממשלתיות", מציין עוד שפירא. משרד מבקר המדינה מתריע בדו"ח, כי נכון לחודש מאי 2017, בחברות ממשלתיות רבות לא היה יו"ר, לא נקבע מניין הדירקטורים המזערי הדרוש לקיום ישיבה ושיעור משרות הדירקטורים שאוישו היה בממוצע כ-50%. כמו כן, נמצאו מקרים שבהם נמשך תהליך מינוי המועמדים חודשים רבים.
בדו"ח נמתחת ביקורת על השיטה לבחירת המאגר שממנו יבחרו השרים מועמדים לדירקטוריונים של החברות שבאחריותם. לדעת מבקר המדינה השיטה הזו אינה מעוגנת בחקיקה והרשות התעכבה כשלוש שנים בהעברת הצעה לתיקון החוק. זאת ועוד, תנאי הסף והניקוד של המועמדים לנבחרת אינם ברורים וחד-משמעיים.
ליקויים בפעילות השרים
שפירא גם מותח ביקורת על היעדר הסדרת הליך המינוי כאשר שר רשאי לבחור במועמד שלא מתוך הנבחרת. במקרה כזה הוא אמור לעבור הליך "תואם נבחרת". בדו"ח נטען, כי שרים בחרו להעביר לדיון בוועדה מועמדים שנבחרו בהליך תואם נבחרת ואינם עומדים בתנאי הסף, או כאלו שכלל לא עברו את ההליך. הבחירה במועמדים באמצעות הליך זה לא נעשתה באופן סדור, שיטתי ושקוף.
בדו"ח נטען עוד על ליקויים בפעילות הרשות ובפעילות שרים לקראת דיוני הוועדה לבדיקת מינויים. מהביקורת עולה, כי שרים ועוזריהם אינם מקפידים על אימות הפרטים שהמועמדים ממלאים בשאלון הייעודי. בנוסף, רשות החברות הממשלתיות לא גיבשה נוהל לאופן כתיבת חוות הדעת של הרפרנט מטעמה על דירקטורים ששרים מבקשים לחדש את כהונתם.
עוד נטען בדו"ח, כי חוות הדעת הן סובייקטיביות, לא שיטתיות ולא אחידות ולעתים הן אינן משמעותיות ואינן מבוססות דיין. "הרשות אינה עוקבת באופן רציף אחר השתתפות הדירקטורים בישיבות דירקטוריון, ואינה פועלת על פי חוק לפיטוריו של דירקטור הנעדר מישיבות דירקטוריון", מתריע עוד שפירא.
עוד עלה מהביקורת כי היו מקרים בהם לא נמצא ברשות החברות הממשלתיות תיעוד מלא של דיוניה של הוועדה לבדיקת מינויים וזאת, בניגוד לכללי מינהל תקין.
בביקורת גם נמצאו מקרים שבהם הבחירה במועמדים על ידי כמה שרים לא נעשתה על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ולכן לא נעשתה באופן סדור, שיטתי ושקוף. בדו"ח נטען עוד, כי רשות החברות הממשלתיות מעורבת לכל אורך תהליך מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות. אבל מעורבותה הרבה ויכולת ההשפעה שלה על מינוי דירקטורים מגבירים את המתח בינה לבין השרים האחראים לחברות הממשלתיות.
"יש לעגן את שיטת נבחרת הדירקטורים בחברות הממשלתיות, שתכליתה בחירת המועמדים הטובים והאיכותיים ביותר", קובע שפירא – "זאת תוך שמירה על שוויון הזדמנויות והיעדר משוא פנים תוך ניתוק הבחירה משיקולים בלתי ענייניים ומהקשרים פוליטיים, לרבות אינטרסים פוליטיים-מפלגתיים כפי שנעשה בעבר, שבסופו של דבר פוגעים בתפקוד החברות הממשלתיות, ובמשתמע באינטרס הציבורי".