הדוח של המוסד לביטוח לאומי טען כי בישראל 1,809,200 עניים, שמתוכם 842,300 ילדים שחיים בעוני. הפער בין הדוחות שעומד על כ־700 אלף איש לא נובע מהפרש הזמן על אף שדוח הביטוח הלאומי מתייחס לנתוני השנה שעברה. השנה ארגון לתת גם החליט לבחון לעומק את הפער בין הדוח שהוא עצמו מפרסם לדוח הביטוח הלאומי.
אותם אנשים, שהוגדרו עניים על פי מדד העוני של לתת ולא מוגדרים עניים על פי הדוח של המוסד לביטוח לאומי מאחר שהכנסתם גבוהה מקו העוני הרשמי (3260 שקל ליחיד ו־5,216 שקל לזוג נטו לחודש), מהווים לא פחות מ־9.2% מאוכלוסיית ישראל. מתוך אותה קבוצה של כ־700 אלף אנשים, 47.6% נותקו מחשמל או ממים במהלך השנה האחרונה או שחשבון הבנק שלהם נחסם או עוקל, וכמחצית (50.4%) ויתרו על רכישת תרופה או טיפול רפואי נחוץ מסיבות כלכליות.
הטענה ש"בישראל אין אנשים רעבים" נשמעת שוב ושוב בשיח התקשורתי, בעיקר מצדם של כלכלנים העובדים עבור השוק הפרטי, אבל משמעותו של חוסר ביטחון תזונתי רחבה יותר מ"רעב" מסכן חיים. גם אם בוחנים רק את הקבוצה במדד לתת שנותרה מחוץ לדוח העוני הרשמי מוצאים כי היא סובלת משיעורים גבוהים של חוסר ביטחון תזונתי אפילו יותר מהעניים הרשמיים. לא פחות מ־48.1% מהישראלים שעל סף קו העוני מדווחים כי הם נוהגים לצמצם ארוחות או לדלג על ארוחות בחיי היומיום.
בקרב כלל האוכלוסייה מוצא מדד לתת כי כמעט 17% מכלל הציבור הישראלי חי בחוסר ביטחון תזונתי. נתונים שאינם רחוקים מהנתונים הרשמיים האחרונים שפרסם הביטוח הלאומי עצמו בנושא לפני חמש שנים, כשמצא כי 530 אלף משפחות סובלות ממחסור במזון בישראל.
ראשי ארגון לתת, היו"ר ז'יל דרמון והמנכ"ל, ערן וינטרוב, מדגישים: "הנתונים מאששים את הטענה, שמדד העוני הרשמי כפי שהוא מחושב על ידי המוסד לביטוח לאומי (הכנסה בלבד), נותן הערכת חסר של שיעורי העוני באוכלוסייה. לא ניתן להסתפק עוד בהכנסה בלבד בכדי לקבוע את שיעורי העוני, מכיוון שמי שנמצא קרוב לקו והכנסתו גבוהה מעט יותר, אבל סובל ממחסור בדיור, בהשכלה, בביטחון תזונתי ובהתמודדות עם יוקר המחיה, עדיין חי בעוני".
ראשי ארגון לתת מוסיפים כי "גם אם חלק מהפעולות הממשלתיות שננקטו הן בכיוון הנכון, לא ניתן להסתפק בכך, מכיוון שעל מנת לצמצם באופן מהותי את ממדי העוני, יש צורך בשינוי עמוק במדיניות, שתחילתו בהצבת יעד לצמצום העוני וביישום מלוא המלצות ועדת אלאלוף (שרק חלק קטן מהן יושמו). במצבם הנוכחי של המשק והכלכלה, כאשר נותרו עודפי גבייה של רשות המסים בגובה 20 מיליארד שקל, נוצרת הזדמנות לבצע תיקון היסטורי ולחדש את החוזה בין המדינה לאזרחיה, שמשמעו דאגה למי שלא יכול לדאוג לעצמו".
את מדד העוני הרב־ממדי ביצע מכון המחקר ERI בראשות ד"ר גלעד טנאי. את הסקרים והניתוחים לדוח ערכו מכון רותם בראשות ד"ר אריה רותם ומרים חונן, ומכון סטאטנט.